כדורגלן עבר מוצלח לאו דווקא יהפוך למאמן מוצלח, גם אם הוא היה כוכב של ממש. דוגמאות לכך לא חסר. גארי נוויל או תיירי הנרי, לדוגמה, לא הציגו יכולות מרשימות כשעמדו על הקווים. גם אלו מהדור הוותיק יותר כמו חריסטו סטויצ'קוב או דייגו מראדונה לא שיחזרו את הקסמים מהעבר דרך עמדת המאמן. ובכלל, הכדורגל משתנה בקצב מסחרר, האימונים אינם דומים לאלו בעבר ושלל תפקידים התווסף לכל מועדון כדורגל.
לתפקיד המנהל המקצועי, למשל, נוספו סמכויות רבות והמאמן נעזר גם בסקאוטים, אנליסטים ואנשי מחקר בכדי לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. כתוצאה מכך, תופעות רבות נעלמו מעולם הכדורגל. כמו התפקיד מאמן-שחקן, למשל. הרי תפקיד המאמן כה רחב, הרבה יותר מקצועי מבעבר. מתי יהיה לו זמן לתזז על הדשא? לכן, גבות רבות הורמו כשפורסמה הידיעה בקיץ לפיה מינואר הקרוב, ווין רוני ימונה לתפקיד מאמן-שחקן בדרבי קאונטי.
שלא יהיו ספקות. כשחקן, לרוני יש עוד מקום בכדורגל האנגלי. ודאי בצ'מפיונשיפ. מדובר במלך שערי הנבחרת האנגלית ומנצ'סטר יונייטד, כזה שגם בגיל 34 – כששיאו הרחק מאחוריו – יכול לתרום רבות. הן בחדות מול השער, והן כמוסר בחסד. אבל כמאמן? בשיא כושרו, רוני תמיד היה בין השחקנים הבולטים. לטובה על המגרש, ולרעה מחוצה לו. לא נראה היה שתפקיד המאמן מתאים לו כפי שנראה מתאים לאחרים. וגם זה, כאמור, לא ערובה להצלחה. ובטח שלא בתפקיד מאמן-שחקן. תשאלו את וינסנט קומפאני.
בנוסף, צריך לזכור שרוני הגיע למועדון עם מנג'ר. פליפ קוקו, עוד שחקן עבר, הצליח כמאמן במקומות אחרים יותר (3 אליפויות הולנד עם איינדהובן), ובאחרים פחות (פוטר מפנרבחצ'ה לאחר קנדציה בת פחות מחצי שנה). בכל מקרה, מדובר באיש מקצוע מנוסה. יחד איתו הוחתמו אנשי צוות אימון איתם עבד בעבר, כך שיוכלו לעבוד בהרמוניה בכדי להוביל את הראמס להישגים. ואחרי פתיחת עונה מגומגמת, נראה שהקבוצה סוף-סוף עלתה על הגל.
אך האם דווקא עכשיו, כשרוני חלק מהצוות, קוקו יאלץ לדאוג מאישיות דומיננטית במתחם האימונים? יכול להיות שדרבי תצטרך להתמודד עם הבעיה הזו בעתיד, אבל לפחות כרגע, יש לה בעיה גדולה הרבה יותר, וגם היא קשורה במאמן-שחקן המתבגר שלה. מספר חולצתו של רוני בדרבי הוא 32, על שם הספונסר של המועדון – חברת ההימורים 32red, שמשלמת את משכורתו של רוני, 85,000 פאונד לשבוע. משכורת צנועה ביחס למה שהרוויח בעברו, אך מנופחת ביחס למשכורת הממוצעת בצ'מפיונשיפ. וכשלוקחים בחשבון את מצבו הפיננסי של המועדון, מבינים את גודל האבסורד: דרבי ניצבת בימים אלה בפני סכנת שיורידו לה נקודות עקב המצב הכלכלי העגום.
על פי חוקי ארגון הליגות האנגליות מתחת לפרמייר-ליג (EFL), מועדוני הכדורגל לא יכולים לצבור סכום הפסד כולל של 39 מיליון פאונד בשלוש שנים. ודרבי, לטענתם, רשמה הפסדים עודפים. במועדון ניסו להתחמק מהעונש על ידי מכירת האיצטדיון, פרייד-פארק, לבעלי המועדון מל מוריס תמורת 80 מיליון פאונד והחכרתו. עם זאת, ב-EFL חושדים כי שוויו של האיצטדיון נופח בצורה לא הוגנת. עוד הפרה של כללי הארגון. המועדון עלול לספוג מכה קשה מחוץ למגרשים, כשהעונש המקסימלי עומד על הורדת 21 נקודות. בהחלט לא הזמן האידיאלי לרפד את כיסו של כוכב רגע לפני פרישה.
כמו שזה נראה כעת, החתמת רוני מצטיירת כגימיק שיווקי יותר מניסיון להחזיר את המועדון לדרך המלך – מקצועית וכלכלית. אם יש כסף, הוא צריך לזרום לכיסוי חובות המועדון, ולא בכדי ליצור כמה כותרות. מועדון הכדורגל דרבי קאונטי הוא אחד מהמועדונים הוותיקים באנגליה, כזה שזכה באליפויות וגביעים והגיע עד לחצי גמר גביע אירופה לאלופות. אין ספק שרוני יתרום על המגרש, ויכול גם להועיל לשאר השחקנים באימונים. אך השקעה שכזו צריכה לזרום לטובת, קודם כל, ההצלחה המיידית של הקבוצה – לפני השיקולים האחרים.
