(getty) (צילום: ספורט 5)
(getty) | צילום: ספורט 5

באירוע שמאכלס כ-11 אלף ספורטאים, 33 ענפים ומאות מקצועות שונים ומשונים, לא פשוט לעשות זום אין על ספורטאים בודדים. כמובן שיש את הכוכבים הגדולים כדוגמת המתעמלת סימון ביילס, השחיין קיילב דרסל או הקופץ במוט מונדו דופלאנטיס. אבל יש גם את אלה שמעבר להצלחה הספורטיבית טומנים בחובם את המרכיב המשמעותי ביותר במשחקים האולימפיים – הסיפור. אז הנה שלושה סיפורים שלא כדאי לכם לפספס במשחקי טוקיו 2020.

דויד פופוביצ'י (שחייה, בן 16, רומניה)
עד לפני כשבועיים דויד פופוביצ'י לא היה אמור להיות פקטור במשחקים האולימפיים. כן, היו לו הצלחות בגילאי הנוער (זהב בפסטיבל האולימפי בבאקו ב-2019), והוא אפילו הצליח להגיע לגמר אליפות אירופה ב-100 חופשי (סיים שישי), אבל בגדול זה היה אמור להסתיים בטבילת אש לקראת מיצוי הפוטנציאל בפריז 2024.

רק שלפופוביצ'י היו תוכניות אחרות בשביל השחייה העולמית, והוא אפילו לא התבייש לומר אותם בקול רם. כשנשאל באוקטובר 2020 על המטרות שלו לעונה הקרובה, התשובה הייתה ברורה – "אני רוצה לשבור את שיא העולם לנוער ב-100 מ' חופשי".  קפיצה מהירה ליולי 2021, אליפות אירופה לנוער לרומא, ופופוביצ'י הפך את ההצהרות למציאות.

קודם הוא קבע 47.56 ש' בשליחים ושבר את שיא העולם, יומיים לאחר מכן הוא התייצב לגמר ה-100 חופשי ושיפר שוב את השיא, והציב אותו על תוצאה בלתי נתפסת של 47.30 ש'. כמה מהיר זה אתם שואלים? הכי מהיר בעולם ב-2021. לא רק בנוער, בכלל.

המשחה ל-100 חופשי הוא הקצפת של עולם השחייה, הספרינט האולטימטיבי במשחה המהיר  ביותר שיש, וכשפופוביצ'י מציב מאחוריו את קיילב דרסל, קלימנט קולסינקוב, אנדרי מינאקוב וקייל צ'למארס, הוא הופך לשם שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו. "הוא בהחלט תפס את תשומת הלב שלי" אמר עליו דרסל, הכוכב הכי גדול של השחיה העולמית נכון להיום, לאחר ששמע על שבירת שיא העולם לנוער. "אני בטח לא שחיתי ככה בגיל 16. כשאני הייתי בגיל הזה התעניינתי רק במהירות שלי אחרי הקפיצה למים, בחמישים המטרים הראשונים, אבל אצלו, החצי השני של המשחה מהיר לא פחות, אז ללא ספק – הוא לגיטימי".

הריקוד האחרון. אוצ'ימורה (Getty) (צילום: ספורט 5)
הריקוד האחרון. אוצ'ימורה (Getty) | צילום: ספורט 5

בעוד אצל הנשים ראינו שחייניות שפורחות בגיל מוקדם, תוצאות כאלה בגיל כה צעיר הן לא עניין שגרתי אצל שחיינים גברים. מספיק שנחזיר אחורה בזמן לסידני 2000, ההופעה הראשונה של מייקל פלפס במשחקים האולימפיים בגיל 15, אז הפך לשחיין הצעיר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב שעושה את הקאט האולימפי. בכל הזדמנות לאחר מכן הוא דיבר על הלחץ הגדול שהיה עליו, ועדיין הפנומן הצעיר הצליח לסיים במקום החמישי בגמר ה-200 פרפר.

לפופיביצ'י, כרגע – זה לא מספיק. "אני מאמין שיש לי יתרון מנטלי גדול, אני לא חזק ובנוי טוב כמו נערים אחרים בגילי, אבל בראש אני חזק יותר מהם", סיפר פופוביצ'י באותו פודקאסט לפני כתשעה חודשים. באותו תקופה הוא עדיין תיחזק שיער ארוך וגולש, אבל כיום במעמדו החדש כשחיין צמרת, השיער הפך לנחלת העבר, רק שבניגוד לסיפור המפורסם של שמשון ודלילה, "הגלאח" לא הוריד מכוחו, אם כבר – להפך.

רומניה היא לא מעצמת שחיה. למעשה, כבר בגילו הצעיר איבחן פופוביצ'י את הבעיה המרכזית של הספורט כרגע ברומניה – "יש הרבה ילדים כשרוניים אבל אין להם את המשאבים באמת להצליח, וזה גורם להם לאבד תקווה, ולעזוב את הספורט. הילדים הצעירים כאן לא נדחפים בספורט הזה, היה עוזר לנו משאבים כמו בריכות, פסיכולוגים, דיאטנים, לא רק לילדים, אלא בכלל לספורטאים".

אז עם שילוב של בגרות לא אופיינית, מהירות מסחררת וגם לא מעט כריזמה, אל תתנו לגיל של פופוביצ'י לבלבל אתכם. מדובר בכריש רציני.

קוהיי אוצ'ימורה (התעמלות מכשירים, 32, יפן)
בניגוד לפופוביצ'י, הנה איש, שלפחות בעיני, אין צורך לעשות איתו היכרות. המלך של עולם ההתעמלות בעשור הקודם, האלוף האולימפי בקרב רב בלונדון ובריו, 10 פעמים אלוף עולם ובאופן כללי – אחד המתעמלים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אם לא הגדול מכולם – המלך קוהיי. רק שגם המלכים לא חסינים מפני "אבא זמן". בגיל 32, ואחרי סדרת פציעות קשה בין ריו לטוקיו, ובעיקר פציעת כתף טורדנית, אוצ'ימורה הוא כבר לא אותו מתעמל אגדי שהיה.

במשחקים בטוקיו הוא לא יוכל להגן על תוארו בקרב רב כי הפסיד במבחנים היפניים, ורק ברגע האחרון, בזכות שובר שיוויון, הגיע להופעה רביעית במשחקים האולימפיים, בתור "ספישייליסט" שיתחרה רק במכשיר המתח. "אני לא מרגיש שאחרי הופעה כמו שנתתי היום, אני ראוי לתואר מלך", התוודה אוצ'ימורה לאחר המבחנים בחודש יוני. חודש לאחר מכן, בראיונות שנתן לתקשורת היפנית, הוא כבר נשמע קצת יותר שלם עם ההגעה לטוקיו – "אני חושב שאנשים חוזרים חזקים יותר אחרי שהם פוגעים בקרקעית".

כמתעמל הוותיק ביותר של יפן במהדורה האולימפית מאז טוקיו ב-1964, מבין אוצ'ימורה שיש לו שני תפקידים לשחק במשחקים הללו. הראשון הוא ספורטיבי, בניסיון שלו להוסיף מדלית זהב רביעית לשלל האולימפי שלו. רצה הגורל (או המארגנים של המשחקים) וגמר המתח האישי הוא המכשיר האחרון, ביום האחרון של התחרויות באולם ההתעמלות, ולכן אם וכאשר הוא יגיע לגמר, ברור לכולם שהפוקוס יהיה שם. במקביל, למרות שהוא לא אמור להתחרות בתחרות הקבוצתית, הוא ישמש כמנטור לדור הבא, אלו שהלחץ עליהם לשמור על התואר האולימפי שקוהיי וחבריו לנבחרת השיגו בריו 2016. "אני מאובן זקן, אבל אבל אני יכול להשתמש בניסיון שלי בדרכים אחרות, יש לי תפקיד למלא מעבר למה שקורה בתחרות עצמה".

אגב, גם אם לא יזכה לפרידה מהאגדות לה הוא מצפה בטוקיו, הפרישה של אוצ'ימורה תמתין עוד שלושה חודשים לפחות, לאחר אליפות העולם בהתעמלות מכשירים שתתקיים השנה.... ביפן. אז סיבוב הופעת הפרידה של אוצ'ימורה יוצא לדרך, וכמו שאמרו על מלך אחר בספורט, כולנו עדים.

סקיי בראון (גולשת סקייטבורד, 13, בריטניה)
13? בטח טעו בכותרת. כנראה שהתחלפו המספרים כשרצו לכתוב 31. ובכן – זאת לא טעות. בגיל 13, סקיי בראון תעשה היסטוריה כשתהפוך לספורטאית הבריטית הצעירה ביותר בכל הזמנים שמגיעה למשחקים האולימפיים. ולשאלה הבאה שלכם, לא מדובר רק בקוריוז, אלא לספורטאית  שמועמדת להגיע לפודיום. עד כדי כך.

הסיפור של בראון חריג גם בגלל הרקע שלה – בראון נולדה ביפן לאבא בריטי ואמא יפנית, והיא בכלל מתגוררת חצי מהזמן בארה"ב. הכי כפר גלובלי שיש. במקביל, כמו כל סנסציה צעירה בת זמננו, את התרגילים שלה, כך לפחות מספרים, היא למדה מהיוטיוב ולא ממאמן, וכמובן שברזומה שלה יש כבר זכייה בתחרות ריאלטי, "לרקוד עם כוכבים – גרסת הילדים", שהתקיימה בארה"ב. וכל זה, בגיל 13 בלבד. הספק נאה לכל הדעות.

אבל לא הכל נצנצים בסיפור הסינדרלה של בראון – ביוני 2020, פירסמה סרטון ביוטיוב שכותרתו "הנפילה הכי קשה שלי עד עתה". בסרטון רואים את סקיי מנסה לעבור בין שתי רמפות בגובה של ארבעה מטרים וחצי, אבל מאבדת את הסקייטבורד באוויר. בעוד המצלמה לא התמקדה ברגע הנחיתה על רצפת הבטון באולם האימונים, לא היה קשה להשלים את הפערים. הנחיתה הזאת עלתה לה בשבר בגולגולת, ביד שמאל ובפציעות באיזור הלב והריאות, שבאותו זמן תוארו כ"מסכנות חיים". "ההחלמה שלי היא נס" סיפרה בראון, שהובהלה לבית החולים במסוק בעוד היא מאבדת וחוזרת להכרה לסירוגין, כאשר רק אחרי ליל שימורים בטיפול נמרץ, הרופאים הצליחו להציל את חייה.

בחזרה לדברים טובים - בראון זכתה במדלית הארד במקצה הפארק באליפות העולם בגיל 11 בלבד, היא ואחיה הצעיר, אושן, מחזיקים יחד במיליון עוקבים באינסטגרם (822 אלף לסקיי), כאשר סקיי היא ללא ספק הנכס היח"צני הגדול ביותר שיש לענף הסקייטבורד. ענף חדש ואקסטרימי, שמחפש דרך לבלוט בתוך בליל האירועים האינסופי שיש למשחקים האולימפיים להציע.

וכמובן, אם זה לא ברור, אם סקיי בראון תזכה במדליה אולימפית מוזהבת, היא תעשה היסטוריה כספורטאי/ת הצעיר/ה ביותר אי פעם שעומד/ת בראש הפודיום. לכן אל תתפלאו, אם כמו בימיו המוקדמים של הקופץ למים טום דיילי בלונדון 2012, תראו את הממלכה כולה משתגעת סביב תחרויות  הסקייטבורד.

כי ככה זה במשחקים האולימפיים, תקחו את ההצלחה הספורטיבית, תתבלו אותה בסיפור רקע שאי אפשר להתחרות בו, ותקבלו את החוויה האולטימטיבית שאפשר למצוא רק פעם ב-4 שנים (במקרה שלנו 5), ובמשך 17 ימים קסומים.