עם ההצלחות וההישגים המשמעותיים בספורט באות הציפיות הגבוהות, ואיתן הנפילות הקשות. להגיע לטופ זה מאוד קשה להישאר שם קשה עוד יותר. הלחץ על הספורטאי הולך וגובר כל הזמן. כולם מצפים, צופים, מקווים.
ספורטאי תחרותי צריך להתמודד עם הרבה יותר דברים מבעבר. מעבר ללחץ התחרות, לחץ תקשורתי, ספונסרים, מדיה חברתית - לכולם יש דעה על הביצועים, על הרוח הספורטיבית, וכולם דואגים להשמיע אותה.
כתבות נוספות על האולימפיאדה בטוקיו:
- הישג סנסציוני לאיתי שני, עוד אכזבה בג'ודו: היום ה-5 בטוקיו
- אבישג סמברג עם המדליה הראשונה של ישראל במשחקים
- אתמול בטוקיו: שגיא מוקי הודח כבר בשמינית הגמר
- ישראל בטוקיו 2020: ברוך שמאילוב הפסיד בקרב על הארד
- אולימפיאדת טוקיו 2020 - כל מה שצריך לדעת
- המשלחת הישראלית בטוקיו - לוח התחרויות המלא
- סימון ביילס פרשה מתחרות הקרב רב
גם הספורטאים הכי גדולים יכולים לקרוס. לפני חודשיים, נאומי אוסאקה, שהדליקה את הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 2020, קרסה לפני הסיבוב השני ופרשה מטורניר הרולאן גארוס. היא העדיפה שלא להתראיין אחרי המשחק ולא להתמודד עם התקשורת.
ספורטאי עילית מתאמנים חיים שלמים לטורניר מסוים, לאולימפיאדה, למשחק יוקרתי. הם מכווני מטרה, עובדים לילות כימים, משקיעים ונותנים את כל מה שיש להם, מקריבים המון במהלך הדרך - הכל כדי לזכות בתארים נכספים. לצד כישורים פיזיים, יכולות וכישרון, הם חייבים לעבוד על חוסן וכישורים מנטליים. בלעדיהם, קשה מאוד להגיע לטופ, ועוד יותר קשה להישאר שם.
מי שלא עוסק בספורט הישגי, יתקשה להבין שתלונה על מעמסה מנטלית, כאב נפשי או פציעה נפשית היא פציעה לכל דבר ועניין. היא משתקת, משתלטת ויכולה לגבור לחלוטין על יכולת פיזית וכישורי משחק. העול המנטלי הוא פציעה שלא נראית לעין.
הרבה אנשים הביעו פליאה, חלקם מתחו ביקורת, על החלטתה של ביילס לפרוש. יש שכינו אותה "ילדותית", "לא בוגרת", "לא מסוגלת להתמודד", אחרים החליטו שלא "קורצה מהחומר הנכון", "לא ככה מתנהגים אלופים". קראתי והבנתי את הפער העצום ביכולת של מי שחווה את המעמסה הנפשית שמגיעה עם הצלחה בספורט, לתפוס את גודל הכאב של ביילס, ולהכיר דווקא בבגרות של ההחלטה שקיבלה לטפל בעצמה, לא להעמיס יותר על הנפש, להבין שהחוסן המנטלי שהיא נמצאת בו לא חזק מספיק כדי להתמודד עם ההמשך, ולפרוש.
זכית בתואר? תתמודד עכשיו עם הציפיות
אם קשה לכם להזדהות עם הפרישה של סימון ביילס, דמיינו שהיא נפלה וקרעה גיד ברגל באמצע תרגיל. כל ספורטאי שמגיע להישגים משמעותיים או זוכה בתארים גדולים בקריירה נאלץ להתמודד עם ההשלכות. אבישג סמברג, זוכת מדליית ארד באולימפיאדה. שגיא מוקי, שהפסיד אתמול בשמינית הגמר, ועוד רבים וטובים בעבר ובהווה, יצטרכו להתמודד עם השלכות של הצלחה וכישלון. כל ספורטאי ששבר שיא, ניפץ תקרת זכוכית, ואת האלמוניות שלו, מתחיל התמודדות קשה מול הצפיות של העולם ממנו.
המעשה של ביילס הוא בוגר. מעיד על הבנה של מה דרוש כדי להצליח בספורט. זה הרגע להעניק לה תמיכה, אהבה, לתת לה כל עזרה וסיוע אפשרי כדי לעבוד מחדש על החוסן המנטלי שלה, לשקם אותו, ורק ככה היא תוכל להביא את הכישרון הייחודי שלה לידי ביטוי, ותצליח לעמוד גם על הפודיום.