יהודה מעיין, שעומד בראש איגוד הטאקוונדו, מסכם את השנה האולימפית והפראלימפית. משתף על השנה האחרונה שעברה על האיגוד תוך קשיים להשתתף בתחרויות בינלאומיות, על התרחבות הענף, החשיפה שלו בחברה, ועל הציפיות מהקמפיין האולימפי ללוס אנג׳לס.
יהודה, איך אתה מסכם את השנה?
"שנת 2024 הייתה שנה מאוד מורכבת מבחינתנו בענף. שנה מאוד מאתגרת מבחינה מקצועית וגם מבחינה ניהולית. הגענו עם 3 נציגים לפריז, אבישג סמברג במשחקים האולימפיים, ואסף יסעור ועדנאן מילאד במשחקים הפראלימפיים. מבחינת עמידה במשימות? עם אבישג, לצערי, לא עמדנו במשימה. הכוונה שלנו הייתה שהיא תגיע לאפשרות להתחרות על מדליה, ולצערי היא נפלה בקרב הראשון. זה הספורט, זה קורה".
״אסף יסעור עשה את מה שכולם ציפו ממנו. הוא היה ברמה מאוד גבוהה, והגיע למשחקים כשהוא ראשון בדירוג העולמי. זה היה רגע מרגש מאוד לראות אותו זוכה בזהב. עדנאן מילאד זאת הייתה הפתעה גדולה. עצם זה שהוא הגיע למשחקים אחרי שהוא רק שנתיים בענף, זאת הייתה צלחה. והוא כמעט זכה בארד. היה מאוד קרוב לזה, אבל ממש בסוף הקרב זה לא קרה״, אמר מעיין.
איך אתה רואה את התפתחות הענף?
״מבחינת כמות הספורטאים שלנו, גדלנו בכ-300 ספורטאים השנה. הצלחנו לחזק, לגדול, להתפתח, לעשות מהאיגוד איגוד יותר מקצועני. מבחינה מקצועית האיגוד בהובלתו של יחיעם שרעבי המאמן הלאומי, הוא האחראי על הפן הזה. החלק הניהולי בהובלה שלי ושל נועה שמידע המנכ״לית עובד טוב ביחד, ואנחנו רואים התחזקות יפה בעיקר בקרב גילאי הנוער והילדים, בנוער במיוחד״.
מה לגבי הנבחרות?
"בנבחרות הבוגרים לא השתנו המספרים של הספורטאים, יש 6-7 ספורטאים וספורטאיות חזקים, שעשו תחרויות טובות במהלך השנה. לצערי אנחנו יכולים להגיע למשחקים רק עם 4 קטגוריות משקל מתוך כל המשקלים בהם מתחרים. בנוער יש לנו נבחרות מעניינות מאוד".
מה מונע התקדמות, או להשיג עוד תארים?
״הבעיה העיקרית היא שאליפויות העולם ואליפויות אירופה קורות רק פעם בשנתיים בענף. ב-2023 עם תחילת המלחמה, ובמהלך כל 2024 נבחרות וספורטאים לא יצאו לתחרויות בעקבות ענייני בטיחות, השב״כ לא אישר את הנסיעות וההגעה למדינות מסוימות, ולכן הייתה פגיעה בדירוג העולמי ובכושר התחרותי. אני מקווה שבשנה הבאה יהיו יותר תחרויות בהן נוכל להשתתף״.
הצוות המקצועי שמביא לתוצאות נשאר כשהיה?
"העבודה שלנו מתמקדת ברמלה, שם הנבחרות עובדות, שם גם רבים מהספורטאים גרים. מבחינת הצוות המקצועי של הנבחרות, שכולל את יחיעם שרעבי, רומן רוסינוב, בת אל גטרר ומרק ברגינסקי, כולם נשארים וממשיכים לקדנציה נוספת".
ספר קצת על העבודה שלכם באיגוד לחשיפת הענף לספורטאים חדשים?
״יש לנו ימי חשיפה שאנחנו שעושים בכל מיני ערים, יש היענות ויש הרשמה בעקבות זאת. מצד שני גם נושרים כמה באופן טבעי. היעד הוא שלא נרד מהמספרים שקיימים, ואנחנו רוצים לחזק יותר את שכבות הגיל האמצעיות, ולא לא רק את המתחילים. כל שלוש הנהחרות יחד כוללות כ-100 ספורטאים וספורטאיות, כל נבחרת מכילה בין 25 ל30- ספורטאים״.
מהן הציפיות של האיגוד לשנת 2025?
"המטרה המרכזית שלנו היא אליפות העולם בסין שתיערך בסוף השנה. אנחנו רוצים להגיע לשם בהרכב הכי חזק וגדול שאנחנו יכולים. אנחנו אחרי המשחקים האולימפיים והפראלימפיים, יש ירידת מתח, וינואר זה חודש של פגרה עולמית בענף. כך שאנחנו מתחילים לבנות את הכל מחדש לקראת התאריכים הנכונים".
"יש את משחקי הנוער בקיץ, שם יהיו לנו הרבה נציגים, וחושב שמשם אנחנו יכולים לחזור עם מדליות. כמובן שאנחנו רוצים לעשות תחרויות יותר חזקות בארץ, מכל הבחינות. להשקיע בהן יותר, להתמקצע".
איך הענף מתנהל במלחמה?
"אנחנו יודעים להתנהל כלכלית טוב. זה מאתגר מאוד לדעת להתנהל גם בזמנים שהכל עובד כמו שצריך. אנחנו תמיד רוצים להגדיל, לחדש, להוסיף, לדרוש עוד. המשחקים הבאים יהיו בלוס אנג׳לס, כך שיהיו יותר תחרויות במקומות הרחוקים וביבשת אמריקה. מדינות ערב מאוד חזקות בטאקוונדו, ויש מדינות שאליהן אנחנו לא יכולים להגיע ושם אנחנו מפסידים חלק מהדירוג. יהיו תחרויות רבות יותר ביבשת אמריקה, זה כמובן יגדיל הוצאות, ויביא לאתגרים כספיים נוספים״.
האם בעקבות ההצלחה של יסעור ומילאן במשחקים, נעשו פניות לאיגוד מהצד הפראלימפי?
״זה יותר דיג שלנו. החבר׳ה שלנו הולכים ומסתכלים. פועלים בעצם כמו שעדנאן הגיע אלינו, אמרו לנו שיש מישהו עם פוטנציאל, צוות הלך לראות, ובנו את זה. טאקוונדו פראלימפי זה מאוד מאתגר לאמן. לרוב המאמנים אין את היכולות והידע להתמודד עם זה. גם אין עם מי להתאמן מולך, שזה חשוב בענף קרב. זה גם מאוד תלוי בהורים. זאת אומרת, אם ההורים שמעו או ראו על הענף. הבעיה היותר קשה היא שאין תחרויות ייחודיות, אלא רק תחרויות שאנחנו בונים״.
מעיין המשיך: "המטרה שלנו היא להביא עוד 1/2 לוחמים לפראלימפי. זאת עבודה מאוד אינטנסיבית. המטרה העיקרית שלי היא לחפש נשים שייכנסו לזה. אנחנו צריכים למצוא מישהי חדשה בבנות. לא כולם אוהבים ללכת מכות בגדול, אז זה לא יהיה קל לאתר״.
מה השאיפות לקמפיין האולימפי בלוס אנג׳לס?
״דרך הדירוג העולמי אני די בטוח שלא נצליח להגיע, כיוון שאנחנו לא יכולים להתחרות כמה במדינות בהן יש תחרויות דירוג ויש להן משקל גדול. זה מאוד מאוד קשה להיכנס לחמישייה הראשונה בקטגוריות, וכשאין את האפשרות להתחרות בכל התחרויות זה עוד יותר קשה. אנחנו יכולים להגיע לקריטריון דרך תחרות ההזדמנות האחרונה, תחרות המיונים של אירופה. דרך התחרות הזאת אבישג ועדנאן עלו".
"המטרה שלי היא להביא 4 מועמדים לקטגוריות האלו, 4 שמסוגלים להתחרות על הכרטיס ולהעפיל למשחקים. מטרה נוספת היא מדליה באליפות עולם. יש 2 אליפויות עולם במחזור האולימפי הזה ב-2025 ו-2027, רוצים להביא לשם נבחרת חזקה ולחזור עם מדליה. אותו הדבר בנוער, לחזור עם מדליות מאליפות עולם ואליפות אירופה. באליפות עולם זה יהיה מאוד מאוד קשה. באליפות אירופה אני מאמין שנצליח".
מה מיוחד בענף הזה בעיניך?
״במאי 2022 הגעתי לתפקיד באיגוד. למדתי להכיר מקומות שלא ידעתי שקיימים בכלל. הספורטאים הם חבר׳ה אחרים, שונים, קרביים, יש להם רצח בעיניים, אופי אחר של ספורט״.
עמדת בראש איגוד השיט במשך שנים, איך אתה רואה את ההצלחה שם?
״הייתי שם 16 שנים בתפקיד יו״ר האיגוד. היו לשיט שנים מפוארות לפני 20 שנה, אחר כך הוא קצת עמד במקום, ואז ב-2008 המדליה של צוברי בבייג׳ינג הביאה לחזרה של הענף. עכשיו זה ממש התפוצץ. זאת תוצאה של עבודה נכונה שקיימת שם שנים, וגם תמיד כשהחליפו דגמים הישראלים הסתגלו אליהם מהר מאוד ובצורה טובה. הצוות שם עשה עבודה יפה מאוד, והגיע לתוצאות מצוינות״.
"אנחנו יודעים להתנהל כלכלית טוב. זה מאתגר מאוד לדעת להתנהל גם בזמנים שהכל עובד כמו שצריך. אנחנו תמיד רוצים להגדיל, לחדש, להוסיף, לדרוש עוד. המשחקים הבאים יהיו בלוס אנג׳לס, כך שיהיו יותר תחרויות במקומות הרחוקים וביבשת אמריקה. מדינות ערב מאוד חזקות בטאקוונדו, ויש מדינות שאליהן אנחנו לא יכולים להגיע ושם אנחנו מפסידים חלק מהדירוג. יהיו תחרויות רבות יותר ביבשת אמריקה, זה כמובן יגדיל הוצאות, ויביא לאתגרים כספיים נוספים״.
האם בעקבות ההצלחה של יסעור ומילאן במשחקים, נעשו פניות לאיגוד מהצד הפראלימפי?
״זה יותר דיג שלנו. החבר׳ה שלנו הולכים ומסתכלים. פועלים בעצם כמו שעדנאן הגיע אלינו, אמרו לנו שיש מישהו עם פוטנציאל, צוות הלך לראות, ובנו את זה. טאקוונדו פראלימפי זה מאוד מאתגר לאמן. לרוב המאמנים אין את היכולות והידע להתמודד עם זה. גם אין עם מי להתאמן מולך, שזה חשוב בענף קרב. זה גם מאוד תלוי בהורים. זאת אומרת, אם ההורים שמעו או ראו על הענף. הבעיה היותר קשה היא שאין תחרויות ייחודיות, אלא רק תחרויות שאנחנו בונים״.
מעיין המשיך: "המטרה שלנו היא להביא עוד 1/2 לוחמים לפראלימפי. זאת עבודה מאוד אינטנסיבית. המטרה העיקרית שלי היא לחפש נשים שייכנסו לזה. אנחנו צריכים למצוא מישהי חדשה בבנות. לא כולם אוהבים ללכת מכות בגדול, אז זה לא יהיה קל לאתר״.
מה השאיפות לקמפיין האולימפי בלוס אנג׳לס?
״דרך הדירוג העולמי אני די בטוח שלא נצליח להגיע, כיוון שאנחנו לא יכולים להתחרות כמה במדינות בהן יש תחרויות דירוג ויש להן משקל גדול. זה מאוד מאוד קשה להיכנס לחמישייה הראשונה בקטגוריות, וכשאין את האפשרות להתחרות בכל התחרויות זה עוד יותר קשה. אנחנו יכולים להגיע לקריטריון דרך תחרות ההזדמנות האחרונה, תחרות המיונים של אירופה. דרך התחרות הזאת אבישג ועדנאן עלו".
"המטרה שלי היא להביא 4 מועמדים לקטגוריות האלו, 4 שמסוגלים להתחרות על הכרטיס ולהעפיל למשחקים. מטרה נוספת היא מדליה באליפות עולם. יש 2 אליפויות עולם במחזור האולימפי הזה ב-2025 ו-2027, רוצים להביא לשם נבחרת חזקה ולחזור עם מדליה. אותו הדבר בנוער, לחזור עם מדליות מאליפות עולם ואליפות אירופה. באליפות עולם זה יהיה מאוד מאוד קשה. באליפות אירופה אני מאמין שנצליח".
מה מיוחד בענף הזה בעיניך?
״במאי 2022 הגעתי לתפקיד באיגוד. למדתי להכיר מקומות שלא ידעתי שקיימים בכלל. הספורטאים הם חבר׳ה אחרים, שונים, קרביים, יש להם רצח בעיניים, אופי אחר של ספורט״.
עמדת בראש איגוד השיט במשך שנים, איך אתה רואה את ההצלחה שם?
״הייתי שם 16 שנים בתפקיד יו״ר האיגוד. היו לשיט שנים מפוארות לפני 20 שנה, אחר כך הוא קצת עמד במקום, ואז ב-2008 המדליה של צוברי בבייג׳ינג הביאה לחזרה של הענף. עכשיו זה ממש התפוצץ. זאת תוצאה של עבודה נכונה שקיימת שם שנים, וגם תמיד כשהחליפו דגמים הישראלים הסתגלו אליהם מהר מאוד ובצורה טובה. הצוות שם עשה עבודה יפה מאוד, והגיע לתוצאות מצוינות״.
