"חולמת לשחק באיטליה, נותנת את כל כולי"

לשחקנית הכדורעף הישראלית שיראל ג'נאח יש סיבות טובות לחייך בעונה הנוכחית. הקבלנית בת ה-22, שכבר הספיקה לצבור ניסיון בליגות בישראל ובצרפת, נמצאת בעיצומה של עונת פריצה עם קבוצת קלאב קאיירוש הפורטוגלית. קבוצתה סיימה את העונה הסדירה במקום החמישי ותתמודד בפלייאוף הקרוב מול ברגה בסדרה שעשויה להכריע את גורל העונה המדהימה שלה. בראיון מיוחד שערכה עם איגוד הכדורעף, שיתפה ג'נאח על ההישגים, האתגרים והשאיפות לעתיד.
 
 מה היו המטרות של הקבוצה בתחילת העונה?
 "כשהגעתי לקבוצה, המטרה הרשמית שהמנהל הציב הייתה להישאר בליגה הראשונה. אני זוכרת את עצמי יושבת בשיחה עם המאמן וחושבת לעצמי - 'אני לא עשיתי את כל הדרך הזאת רק כדי להישאר בליגה. אין דבר כזה'".
 
 ומה קרה בפועל?
 "כבר במשחק הראשון של העונה מול ויטוריה, קבוצה עם תקציב ענק לעומתנו, הצלחנו לנצח 1:3 למרות שהפסדנו את המערכה הראשונה. מאז, פשוט המשכנו לנצח. עבדנו נונסטופ - בוקר, צהריים, וערב, התוצאות הטובות הביאו אותנו עד למקום החמישי בליגה, עם 15 ניצחונות. זה מעל ומעבר למה שציפו מאיתנו, במיוחד בהתחשב בתקציב שלנו".
 
 איך החיים בפונטה דלגאדה האי שממנו הקבוצה שלך? 
"זה לא פשוט. לכל משחק חוץ אנחנו טסים במטוס. זה גורם לוגיסטי שמוסיף מורכבות. הקבוצה מורכבת כמעט כולה משחקניות זרות. יש לנו רק שחקנית אחת שהיא פורטוגלית, וגם היא במקור מברזיל - אשתו של המאמן. אני גרה עם שותפה. זו לא השנה הראשונה שלי בחו"ל, אני מאוד עצמאית. המועדון מספק לנו אוכל, אבל תמיד צריך לדאוג לעצמך גם לדברים אחרים".

מה ההישג הכי מרשים שלכן העונה?
 "בהגרלת הגביע, המשחק הראשון היה מול בנפיקה, הקבוצה הכי טובה בליגה, ואנחנו ניצחנו אותן. שבוע לאחר מכן שיחקנו איתן שוב במסגרת הליגה וניצחנו שוב. זה היה מטורף. הגענו עד לחצי גמר הגביע, שם הפסדנו כששיחקנו בלי הקפטנית שלנו, שהיא מאוד חשובה לקבוצה - מבחינה מנטלית ומבחינת כדורעף. זאת הייתה תחושת החמצה קשה מאוד".
 
 איך את רואה את הפלייאוף הקרוב בפורטוגל?
"אנחנו במקום החמישי ונשחק מול בראגה בסדרה הטובה משלוש משחקים. זו הקבוצה היחידה בליגה שעוד לא הצלחנו לנצח השנה. המשחק הראשון בסדרה מתחיל ביום ראשון הקרוב. עכשיו זה הזמן להוכיח בשביל מה עבדנו כל העונה".
 
 איך הרמה בפורטוגל לעומת ישראל?
"חד-משמעית, הרמה פה הרבה יותר גבוהה. קבוצות כמו בנפיקה, ספורטינג ופורטו הן שמות חזקים עם תקציבים מטורפים, והצלחנו לנצח אותן. גם מבחינת אהדה יש הבדל - אצל הקבוצות הגדולות האולמות מפוצצים. גם אצלנו מגיע קהל, אבל האולם יחסית קטן, בערך 300 צופים".
 
  לאן את שואפת להגיע בהמשך הקריירה? 
"הקבוצה פה רוצה שאני אשאר, אבל מבחינה אישית, אני רואה את עצמי מתקדמת בעתיד לליגה יותר טובה. הייתי בצרפת ואשמח לחזור לשם, אבל החלום האמיתי שלי הוא איטליה. זה מה שאני חולמת עליו כל יום".
 
 מה לגבי נבחרת ישראל? 
"יש לנו משימות בנבחרת בקיץ. אנחנו באות בכל הכוח כדי להצליח".