סופה של אגדה: בגיל 35, הודיעה אתמול (שני) חנה מיננקו על פרישה - וסיימה קריירה ספורטיבית מפוארת. אחרי ההודעה הדרמטית אתמול, היא הגיעה לראיון פרישה מיוחד במהדורת הלילה של "חדשות הספורט".
מה היה הרגע הכי גדול בקריירה?
"אני חושבת כשזכית במדליית הכסף באליפות העולם בבייג`ין. זו היתה המדליה הראשונה שלי בתחרויות גדולות, זה היה מאוד מאוד מאוד מרגש. היום הרבה רגעים שאזכור בליבי - טקס הפתיחה באולימפיאדת טוקיו, כשהנפתי עם יעקב טומרקין את הדגל. זו היתה גאווה וזכות גדולה. גם הזכייה באליפות אירופה במינכן לפני שנתיים".
מה הכי אהבת בקפיצה משולשת?
"זה ענף מאוד טכני, אי אפשר לתאר את זה. לא משעמם. קפיצה לרוחק זה לרוץ וישר לקפוץ, אני חושבת שזו לא קפיצה אחת, זה היה יותר מגניב".
למדת עברית מהר, ואחד הדברים הכי בולטים בקריירה שלך היתה הישראליות. כמה את מרגישה ישראלית?
"תמיד הרגשתי ישראלית מהרגע שהגעתי, למדתי עברית ועשיתי תואר שני באוניברסיטת רייכמן. התאהבתי מאוד בארץ".
מה הלאה?
"התוכניות לחשוב על מה אני עושה הלאה. לוקח זמן, אבל כן חשוב לי להיות בספורט, לתרום לדור הצעיר, לספורט הישראלי ואני מקווה שאגיע לשלב הזה".
לסיום, היא אמרה: "אני רוצה להודות לכל העם הישראלי וכל מי שתמך בי ונתן לי רוח גבית כל השנים, במה שזכיתי זה לא רק אני אלא כולנו".
מיננקו, שנולדה באוקראינה ועלתה לארץ בקיץ 2012, היא שיאנית ישראל בקפיצה משולשת ובקפיצה לרוחק ובמהלך הקריירה הענפה שלה הפכה לאחת מקופצות המשולשת הבכירות והטובות בעולם. היא סגנית אלופת העולם מבייג`ין 2015 וברזומה שלה עוד שלוש מדליות מאליפויות אירופה: מדליית כסף מאמסטרדם 2016 ומדליית ארד ממינכן 2022 וכן מדליית ארד מאליפות אירופה באולם שהתקיימה בפראג ב-2015.
הרזומה של מיננקו מהמשחקים האולימפיים מרשים במיוחד, שלושה גמרים בשלוש הופעות. היא סיימה במקום הרביעי בגמר הקפיצה המשולשת כשייצגה את אוקראינה בלונדון 2012, דורגה חמישית בגמר בריו 2016 ובטוקיו 2020 סיימה במקום השישי בגמר. באותם משחקים מיננקו גם קיבלה את הכבוד להוביל את המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה ולשאת את דגל המדינה יחד עם השחיין האולימפי, יעקב טומרקין.
מה היה הרגע הכי גדול בקריירה?
"אני חושבת כשזכית במדליית הכסף באליפות העולם בבייג`ין. זו היתה המדליה הראשונה שלי בתחרויות גדולות, זה היה מאוד מאוד מאוד מרגש. היום הרבה רגעים שאזכור בליבי - טקס הפתיחה באולימפיאדת טוקיו, כשהנפתי עם יעקב טומרקין את הדגל. זו היתה גאווה וזכות גדולה. גם הזכייה באליפות אירופה במינכן לפני שנתיים".
מה הכי אהבת בקפיצה משולשת?
"זה ענף מאוד טכני, אי אפשר לתאר את זה. לא משעמם. קפיצה לרוחק זה לרוץ וישר לקפוץ, אני חושבת שזו לא קפיצה אחת, זה היה יותר מגניב".
למדת עברית מהר, ואחד הדברים הכי בולטים בקריירה שלך היתה הישראליות. כמה את מרגישה ישראלית?
"תמיד הרגשתי ישראלית מהרגע שהגעתי, למדתי עברית ועשיתי תואר שני באוניברסיטת רייכמן. התאהבתי מאוד בארץ".
מה הלאה?
"התוכניות לחשוב על מה אני עושה הלאה. לוקח זמן, אבל כן חשוב לי להיות בספורט, לתרום לדור הצעיר, לספורט הישראלי ואני מקווה שאגיע לשלב הזה".
לסיום, היא אמרה: "אני רוצה להודות לכל העם הישראלי וכל מי שתמך בי ונתן לי רוח גבית כל השנים, במה שזכיתי זה לא רק אני אלא כולנו".
מיננקו, שנולדה באוקראינה ועלתה לארץ בקיץ 2012, היא שיאנית ישראל בקפיצה משולשת ובקפיצה לרוחק ובמהלך הקריירה הענפה שלה הפכה לאחת מקופצות המשולשת הבכירות והטובות בעולם. היא סגנית אלופת העולם מבייג`ין 2015 וברזומה שלה עוד שלוש מדליות מאליפויות אירופה: מדליית כסף מאמסטרדם 2016 ומדליית ארד ממינכן 2022 וכן מדליית ארד מאליפות אירופה באולם שהתקיימה בפראג ב-2015.
הרזומה של מיננקו מהמשחקים האולימפיים מרשים במיוחד, שלושה גמרים בשלוש הופעות. היא סיימה במקום הרביעי בגמר הקפיצה המשולשת כשייצגה את אוקראינה בלונדון 2012, דורגה חמישית בגמר בריו 2016 ובטוקיו 2020 סיימה במקום השישי בגמר. באותם משחקים מיננקו גם קיבלה את הכבוד להוביל את המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה ולשאת את דגל המדינה יחד עם השחיין האולימפי, יעקב טומרקין.
