מעטים הם הספורטאים שמצליחים לשלב קריירה תחרותית עם לימודים אקדמיים תובעניים, אך אלמוג גרין בת ה-24 עושה זאת בהצלחה יתרה. לצד היותה סטודנטית מצטיינת לרפואה בטכניון היא זכתה לאחרונה במדליית כסף באליפות העולם באקרובטיקה בפורטוגל, והחלום הבא הוא השתתפות במשחקי העולם בסין. הישג זה מצטרף לשש מדליות מאליפויות אירופה ושלוש מדליות מגביעי העולם שבהן כבר זכתה הספורטאית המחוננת, שמייצגת את ישראל בגאווה בזירה הבינלאומית.
"אקרובטיקה היא ענף ייחודי תחת איגוד ההתעמלות," מסבירה גרין בריאיון מיוחד. "אנחנו מתחרים בצוותים של שניים עד ארבעה ספורטאים, ובניגוד להתעמלות אמנותית, אין לנו מכשירים - הכול נעשה רק עם הגוף. התרגילים משלבים כוריאוגרפיה, סלטות ופירמידות, כשעבודת הצוות היא מרכיב קריטי."
את דרכה בעולם ההתעמלות החלה גרין בגיל שלוש, בחוג התעמלות בתל אביב. "זה היה חוג של ילדים חמודים קטנים שעושים גלגולים," היא נזכרת בחיוך. המפנה הגיע כשמנהלת האגודה דאז, שחיפשה כישרונות צעירים, זיהתה את הפוטנציאל הייחודי של גרין בת הארבע. "אבא שלי היה בהלם כשהיא הציעה לי להצטרף לנבחרת," היא מספרת. "אבל בגיל שש כבר הייתי באגודת מכבי דן, ומשם התקדמתי עד לנבחרת ישראל. כיום אני מתאמנת באגודת בגין חולון".
ההישג האחרון באליפות העולם מצטרף לאוסף מרשים של מדליות. שש מאליפויות אירופה, שלוש מהן זהב, ושלוש מדליות מגביעי עולם. "מדליה באליפות העולם הייתה תמיד חלום שלי," היא אומרת. "עכשיו החלום הבא הוא משחקי העולם בסין - האולימפיאדה של הענפים הלא-אולימפיים."
במקביל לקריירה הספורטיבית המצליחה, גרין מנהלת מסלול מקצועי שאפתני לא פחות. "תמיד ידעתי שאלמד רפואה," היא מספרת. "האתגר שבמקצוע, המפגש עם אנשים, מטופלים ואנשי מקצוע, והעניין המקצועי, כל אלה מאוד מתאימים לאופי שלי." זו גם מסורת משפחתית. אימה רופאת שיניים, אחותה הבכורה סיימה רפואה באוניברסיטת תל אביב, ואחיה הצעיר לומד רפואה בתוכנית צמרת באוניברסיטה העברית.
שגרת יומה של גרין מאתגרת במיוחד: חמישה אימונים בשבוע, כל אחד בן שש שעות, ולקראת תחרויות אף יותר מכך. "ידעתי שאצטרך ללמוד במהלך הסמסטר ולא להשאיר דברים לסוף, כי בתקופת המבחנים אין גמישות," היא מסבירה. "אני לומדת בין האימונים, במהלכם ובכל רגע פנוי."
לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט התקבלה גרין כבר לפני שנתיים, אבל החליטה לדחות את הלימודים לטובת ההכנות לאליפות העולם. במקביל, כדי לחסוך זמן, היא החלה ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ניגשה שוב לתהליך הקבלה לרפואה – והתקבלה שוב לטכניון. "משהו במקום הזה משך אותי - האווירה, המיקום, האנשים," היא מספרת. לפני תחילת הלימודים נפגשה עם דיקן הפקולטה לרפואה, פרופ` עמי אהרונהיים, והסבירה את מצבה המיוחד. "הוא הבהיר שעל דרישות אקדמיות לא תהיה פשרה אבל הבטיח שבכל השאר הפקולטה תתחשב - וכך היה. למשל, כשהפסדתי מועד א` בגלל תחרות, קיבלתי מועד נוסף."
"השנה הראשונה הייתה מדהימה," היא מסכמת. "נהניתי מאוד משני העולמות למרות האתגר והעייפות. הפקולטה חושפת אותנו לעולם הקליני האמיתי כבר מההתחלה, דרך קורסי אנטומיה ו`שלישי קליני` בבתי חולים. במקביל המשכתי להתחרות בארץ ובעולם ולהתמודד עם שיקומי פציעות."
גרין רואה בייצוג ישראל בזירה הבינלאומית שליחות של ממש. "בתקופה הזו, להיות שגרירה של ישראל בעולם זו זכות גדולה במיוחד," היא אומרת. "כל הישג ספורטיבי הוא גם הישג לאומי."
