גיא תימור היה עד לפני כחודש אחד הכוכבים העולים והנוצצים ביותר בענף הרכיבה הישראלי, אולי גם בספורט הישראלי כולו. בגיל 21 בלבד הוא כבר החזיק ברשימת תארים מרשימה כמו אלוף ישראל בשלושה מקצי מסלול באליפות ישראל (אומניום, אלימנציה ופוינטס), לראשונה אי-פעם שרוכב בודד עושה זאת, סגן אלוף ישראל עד גיל 23 ברכיבת כביש והוביל את ליגת המרוצים של עונת 2024 בישראל. אלא שהכול נגמר ברגע אחד נורא שבו נחמן חורי, שנהג ללא רישיון וברח ממשטרת ישראל, דרס אותו למוות. היום (חמישי) צהוגש כתב אישום נגד הנהג הדורס, ובריאיון מיוחד דורש אח של גיא, נועם, להתייחס לאירוע כאל פיגוע. הדרישה נענתה ולבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגש כתב אישום על רצח.
- רגעי ההכרעה ביורו, קופה אמריקה, ווימבלדון ועוד - כל עדכוני הספורט במקום אחד!
- יורו 2024: כל המשחקים, כל הסגלים, כל העדכונים - וגם: החידון הגדול!
"אנחנו סומכים על משטרת ישראל שמלווה אותנו בכל התהליך", פותח נועם. "וכמובן שלא תהיה פה נחמה או צדק בשום צורה. אבל כל עוד האדם הזה יהיה משוחרר הוא ימשיך לנהוג ללא רישיון ולדרוס אנשיםם. אנחנו רוצים שהאדם הזה יהיה עד יומו האחרון מאחורי סורג ובריח ובשביל זה אנחנו מבקשים שכתב האישום יהיה על רצח. אנחנו יודעים שהבחור שרצח את גיא היה תחת תנאים מגבילים, כבר נתפס משתולל ונוהג בלי רישיון ובכל זאת המשיך לעשות מה שהוא רוצה. אני מסתכל על זה כפיגוע, לא תאונת דרכים. באותה מידה שהוא דרס את גיא, הוא יכול היה לדרוס כל אחד אחר. גיא פשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. אנחנו רוצים שישפטו אותו כמו ששופטים מחבל למאסר עולם. אולי זה אפילו יותר גרוע ממחבל כי זה מהעם שלנו. הוא יהודי שרצח יהודי".
נועם ממשיך ומסביר: "הסיפור של גיא הוא לא סיפור של רוכב אופניים קלאסי שנדרס. זה קרה בתחנת אוטובוס. באותה מידה יכלו לעמוד שם אנשים שמחכים לאוטובוס. זה בדיוק אותו דבר כמו פיגוע דריסה. נכון שיש כאן בעיה במדינה באיך שמתייחסים לרוכבי האופניים, אבל זה לא המקרה הקלאסי של דריסת רוכב אופניים, אלא של אדם שנהג בפראות ללא רישיון ודרס רוכב שעמד בתחנת אוטובוס".
ספר על הקשר שהיה לך עם גיא.
"קשר מאוד מאוד טוב. היינו מאוד מחוברים. בשנים האחרונות התראינו רק בסופי שבוע כי אני איש צבא, אבל הייתי מלווה אותו בתחרויות. בשנתיים האחרונות כשהוא נהפך מילד לגבר, פתאום נהיה יותר חיבור, הפערים עוד יותר הצטמצמו ונהיה ממש קשר חברי הכי טוב שיש. אני מרגיש פספוס ענק על השנים הכי טובות שאנחנו כבר לא נחווה".
איפה היית כשהאירוע הנורא קרה?
"אני הייתי בצבא כשזה קרה ושם קיבלתי את בשורת האיוב מאמא שלי. אי אפשר להגיב לזה ולהבין. רק באותו בוקר הבאתי לו חיבוק ואמרתי בהצלחה, כמו כל פעם, ולא ידעתי שזו תהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותו. זה שוק. נכנסתי למערבולת. לקבור את אחי הקטן בצורה כזאת זה בלתי נסבל. כאיש צבא איבדתי כל כך הרבה אנשים שאנחנו מכירים, אבל שום דבר לא מכין אותך למשהו כזה. הוא לא נהרג בקרב, הוא רק רצה לייצג את המדינה - אבל החלום שלו נגדע".
"כשזה קרה ההורים היו מאוד בהדחקה", ממשיך נועם בן ה-25. "הם פעלו לדברים מאוד שגרתיים. אמא המשיכה להכין לו אוכל לטיסה. אבא הגיע הביתה ובא להכניס את הציוד לאוטו כדי שהוא יוכל לצאת. אבל כשזה קרה התחילו להגיע הטלפונים ואבא הגיע למקום התאונה וראה הכל. אנחנו כמשפחה מאוד מודים לאיגוד האופניים ולסילבן אדאמס בפרט, למאמן צחי בויגן ולדפנה לנג דוברת האיגוד על התמיכה העצומה והמעטפת שאנחנו מקבלים מהיום שזה קרה. זה מאוד חשוב ומשעותי לנו ולא מובן מאליו".