אסטון מרטין, שם שמעורר לא מעט תחושות בגוף ויצרנית שהביאה לעולם במשך השנים לא מעט ספורטיביות אייקוניות, כמו ה-DB5 בשנות ה-60 וה"לגונדה" בשנות ה-70 ועד מכונית העל ואלקרי (וכן, לא שכחנו שגם אסטון מרטין נכנעה ללחץ הג'יפונים והציגה גם את ה-DBX).
אייקוניות לא פחות הייתה הואנקוויש, מכונית GT שיוצרה בשנים 2001-2007 והייתה זו שחזרה לייצג את אסטון מרטין בסדרת סרטי ג'יימס בונד. הדור הראשון צויד במנוע V12 אטמוספרי בנפח 5.9 ליטר שסיפק 466 כ"ס והאצה ל-100 קמ"ש ב-5.0 שניות, ועד 527 כ"ס בגרסת ה-S שקיזזה 0.2 שניות בהאצה ל-100 קמ"ש, כשאלו שודכו לתיבה "חצי-אוטומטית".
לאחר הפסקה בת 5 שנים, הואנקוויש חזרה בדור שני, 2012-2018, עם דלתות הברבור המוכרות והמשיכה את מסורת ה-V12 וזכתה להספק מוגדל של 573 כ"ס ואת ההאצה ל-100 קמ"ש קיצרה ל-4.1 שניות. כשנה לאחר מכן הציגה את גרסת הקבריולה (Volante) וב-2016 את ה-S שכבר סיפקה 600 כ"ס. באותן שנים גם שיתפה פעולה עם סדנת זגאטו המפורסמת ויוצרו כמה גרסאות ייחודיות ובמהדורות מוגבלות – קופה (99 יחידות) וקבריולה (99 יחידות), "ספידסטר" (28 יחידות) ולסיום שוטינג ברייק (99 יחידות).
כעת, לאחר הפסקה נוספת בת 6 שנים, חשפה היצרנית את הדור השלישי של ה-GT הדו-מושבית. המסירות באירופה יחלו ברבעון הרביעי של השנה, ואילו מ"אוטוארט", יבואנית אסטון מרטין בישראל, נמסר כי מי שיזמין את הואנקוויש החדשה, במחיר התחלתי של 3.5 מיליון שקל, יקבל אותה בישראל בתחילת 2025.
יחידת הנעה וביצועים
המנוע ממשיך את מסורת 12 הצילינדרים והוא קדמי-מרכזי. מצד אחד הנפח קטן ל-5.2 ליטר, אך מנגד הוא צויד בשני מגדשי טורבו, ומבוסס על זה השוכן ב-DBS סופרלג'רה, אך לאחר לא מעט שדרוגים מכאניים (בלוק מחוזק, צילינדרים, מזרקים, ועוד ועוד) הוא מספק כעת 835 כ"ס וכ-102 קג"מ. ההנעה אחורית, שם גם שוכנת תיבת ההילוכים האוטומטית עם 8 הילוכים (ZF) וההאצה ל-100 קמ"ש אורכת 3.3 שניות בלבד בדרך למהירות מרבית של 345 קמ"ש, מה שהפך אותה גם לאסטון מרטין המהירה ביותר בהיסטוריה.
באסטון מרטין מציינים כי תגובת המנוע שופרה הודות למערכת Boost Reserve השומרת על גדישה גבוה יותר ממצב נסיעה נתון וזאת כדאי לאפשר מהירות תגובה טובה יותר. בנוסף שלדת האלומיניום זכתה להקשחה צידית גבוה ב-75% לעומת זו של ה-DBS 770 אולטימייט ומערכת פליטה עשויה נירוסטה וכפתור שליטה על הצליל שצפוי להיות מלהיב לא פחות.
על הקשר לקרקע אחראיים צמיגי פירלי P זירו 275/35 מלפנים ו-325/30 מאחור שעוטפים חישוקי "21 מחושלים וקלים יותר מחישוקים דומים של היצרנית. אלו משכנים בלמים קרבון-קרמיים סטנדרטיים בגודל 410 מ"מ מלפנים עם קליפר 6 בוכנות ו-360 מ"מ מאחור עם קליפר 4 בוכנות, וכן מערכת Corner Braking 2.0 המסייעת בבלימה בעיקולים ומערכת בקרת מומנט וקטורית, בולמי בילשטיין DTX אדפטיביים שהגיעו מה-DB12, דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה אלקטרוני לטובת מהירות תגובה עדיפה (ממצב פתוח ל-100% סגור ב-135 מילי-שניות) והגה "קצר" (2.27 סיבובים מנעילה לנעילה).
עיצוב ואבזור
העיצוב מזוהה מיד כאסטון מרטין כמובן, עם הסבכה בעיצוב המוכר שגדלה לטובת כניסת אוויר משופרת ב-13% לעומת ה-DBS 770 אולטימייט. תאורת מטריקס לד עם חתימת התאורה החדשה של המותג ומכסה המנוע המפוסל כולל פתחי אוורור שלא ניתן להתעלם מהר. עוד ישנו כאן גג פנורמי מלא אך כהה המכניס 6% מהתאורה. מראות צד ללא מסגרת, בדומה לפולסטאר 2 למשל וידיות נשלפות וחלקה האחורי עם זנב קטום לשיפור האווירודינמיות, פנסים בסגנון שבעה חריצים, דיפיוזר בולט עם צמד יציאות מפלט כפולות.
גם מידותיה של הואנקוויש אינן צנועות כלל – אורכה 485 ס"מ, רוחבה 204.4 ס"מ, גובהה 129 ס"מ בלבד ובסיס הגלגלים עומד על 288.5 ס"מ. היא שוקלת 1,774 ק"ג בלבד, עם חלוקת משקל כמעט מושלמת של 51:49 (אחורי/קדמי).
עיצוב הפנים אינו פורץ דרך. הקווים ישרים והוא מוכוון פרקטיות וכיאה למכונית GT ספורטיבית היא לא נעדרת אביזרי נוחות - ישנו לוח מחוונים ומסך מולטימדיה בגודל "10.25 כ"א, כאשר מתגים פיזיים נשארו מחוץ למסכים לטובת פעולות חשובות לנהיגה ולתפעול הכללי, ישנן גם קישוריות אלחוטיות לנייד, מצלמות היקפיות, מערכת שמע של Bowers & Wilkins עם 15 רמקולים ואפשרויות התאמה אישית כיד הדמיון (והממון) הטובה.
גם תחום הבטיחות זוכה להתייחסות ובואנקוויש החדשה תמצאו את כל המערכות המקובלות וכן בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב בשטח מת, התרעת פתיחת דלת, התרעת תנועה חוצה מאחור, תאורת מטריקס-לד עם אורות גבוהים אוטומטיים והתרעת עייפות.
