אור ברנדס ז"ל, 25, אהב ספורט כבר מגיל צעיר מאוד ואהד את הפועל פתח תקוה בכדורגל ואת מכבי ת"א בכדורסל. הוא נולד בפתח תקווה ובהיותו ילד עברה משפחתו לשוהם. אביו מיקי ברנדס, מספר כי האהבה של אור להפועל פתח תקוה עברה אליו בירושה.
"אבא שלי היה אוהד הקבוצה וזכה לצפות מקרוב בתור הזהב של המועדון שזכה בחמש אליפויות ברציפות ואור נולד לתוך זה והיה אוהד מסור", סיפר, "לפני כמה חודשים הוא הגיע מבאר שבע, שם למד אלינו הביתה כי הוא הבטיח לי שנצפה ביחד במשחק של הפועל פ"ת נגד מכבי חיפה וישבנו יחד על בירה. אחרי הפסדים הוא היה שר את השיר אריק איינשטיין ז"ל, `ואיזה מסכנים האוהדים` ואומר לי `לא נורא אבויה`. אור ליווה את הקבוצה בליגה הלאומית, בירידה לליגה א` ועליית ליגה, הוא תמיד נשאר אוהד אופטימי. במהלך השבעה שלו, הגיעו לנחם את המשפחה סמלי המועדון בני קוזושווילי ובנו של נחום סטלמך ז"ל. אם אור היה יודע שהפועל פ"ת ירדה ליגה הוא היה אומר לי `אל תדאג אבא ,הם יעלו מהר בחזרה לליגת העל`.
בכדורסל, כמיטב המסורת המשפחתית אור אהד את מכבי ת"א. "אני זוכר עד היום את קריאות ה`וואוו` שלו כשהוא נכנס ליד אליהו במשחקים של מכבי. זאת היתה עבורו חוויה מיוחדת בכל פעם מחדש", מספר מיקי ,"כדי לחוות מקרוב תרבות ספורט נסענו יחד לצפות במשחקים באליאנץ ארנה במינכן , סן סירו במילאנו איטליה ובלונדון".
החיבור הטבעי של אור לספורט, בא לידי ביטוי גם בתחום ריצה, בו הוא הצטיין ואף זכה במדליה במרתון ירושלים המאתגר. מיקי, אביו, נזכר בחיוך איך באחד המרתונים בו רצו יחד: "אור השאיר לי אבק".
אור, שהיה לוחם בגדוד 82 בחטיבה 7 של השריון נפל ב-2 בדצמבר בקרב במרכז רצועת עזה. 12 שעות לפני נפילתו, הוא שלח למשפחתו הודעה בה כתב: "אוהב אתכם, לא אהיה זמין" עם לב ענק בצבע אדום בהודעה. קצת לפני שנהרג חגגה לו המשפחה יום הולדת 25. לסבתו לא גילו שהוא נלחם בעזה, אלא נמצא עדיין בלימודיו במגמות הפילוסופיה באוניברסיטת באר שבע, כדי למנוע ממנה דאגה מיותרת. ואור, ילד טוב פתח תקוה/שוהם הקפיד לספר לה שהוא "לומד כל הזמן" בזמן שהוא בעיצומה של לחימה.
במהלך הלחימה בעזה, אור שהיה תמיד אמון על מצב הרוח, העלה פודקאסט בשם "העגלון בסלון" שבמסגרתו ערך דרך הקשר, ראיונות וחידונים עם חיילים מחילות שונים, שהיו משתפים בסיפורים מרתקים ובוחרים שירים, ובעיקר עושה להם טוב על הלב.
מאז נפילתו, משפחת ברנדס מנציחה את אור דרך התחביבים המרכזיים שהיו לו. היא מקפידה לקיים שיעורי תורה של ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב שהיו חביבים עליו וכמובן באמצעות הספורט.
משפחתו הקימה קבוצה ובה כ-300 רצים, שירוצו לזכרו של אור, לצד אלפי המשתתפים ב-NIGHTRUN מרוץ הלילה של פתח תקווה, שייערך ב-6 ביוני ויעמוד בסימן הצדעה לחיילי צה"ל כוחות הביטחון החירום וההצלה.
מיקי ברנדס: "בקבוצה לזכרו של אור ירוצו חבריו לעיר הולדתו פתח תקווה, חבריו לשוהם, אחיו לנשק מהצבא, קבוצות ריצה מפתח תקווה ומשוהם וחברים מהגרעין ומבני עקיבא. החולצות במרוץ הלילה שנלבש להנצחתו של אור יהיו בצבע הכחול של הפועל פ"ת כי זו הייתה האהבה הגדולה שלו. אנחנו נחלק להם גם צמידים זוהרים, ומדבקות שעליהם יהיה כתוב `לאורו של אור`, כולל הכיתוב של פוסט שכתב אור: "כן כן, תחייכו". כמו כן, ינצחו משפטים שאור האמין בהם כמו זה שהיה כתוב בסטטוס הוואטספ שלו: "רק אור יוכל לחושך, רק אהבה תוכל לשנאה".
רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקווה, אמר: "השנה, אנו מקדישים את מרוץ הלילה של פתח תקווה לכל החיילות והחיילים המחרפים נפשם בקרב, ולכל הנופלים והנרצחים מאז השבעה באוקטובר, וכמובן לכל אחינו ואחיותינו החטופים ונמצאים בשבי חמאס. חשוב לנו להנציח את זכרם של הנופלים והנרצחים באתרים שונים בעיר כמו גם במרוץ זה, שהפך למסורת לכל חובבי הריצה בארץ". לצד העצב והכאב העצום, אנו מאמינים כי יש להמשיך ולקיים את שגרת החיים המטעינה בכולנו כוחות ואמונה בצדקת הדרך".
"אבא שלי היה אוהד הקבוצה וזכה לצפות מקרוב בתור הזהב של המועדון שזכה בחמש אליפויות ברציפות ואור נולד לתוך זה והיה אוהד מסור", סיפר, "לפני כמה חודשים הוא הגיע מבאר שבע, שם למד אלינו הביתה כי הוא הבטיח לי שנצפה ביחד במשחק של הפועל פ"ת נגד מכבי חיפה וישבנו יחד על בירה. אחרי הפסדים הוא היה שר את השיר אריק איינשטיין ז"ל, `ואיזה מסכנים האוהדים` ואומר לי `לא נורא אבויה`. אור ליווה את הקבוצה בליגה הלאומית, בירידה לליגה א` ועליית ליגה, הוא תמיד נשאר אוהד אופטימי. במהלך השבעה שלו, הגיעו לנחם את המשפחה סמלי המועדון בני קוזושווילי ובנו של נחום סטלמך ז"ל. אם אור היה יודע שהפועל פ"ת ירדה ליגה הוא היה אומר לי `אל תדאג אבא ,הם יעלו מהר בחזרה לליגת העל`.
בכדורסל, כמיטב המסורת המשפחתית אור אהד את מכבי ת"א. "אני זוכר עד היום את קריאות ה`וואוו` שלו כשהוא נכנס ליד אליהו במשחקים של מכבי. זאת היתה עבורו חוויה מיוחדת בכל פעם מחדש", מספר מיקי ,"כדי לחוות מקרוב תרבות ספורט נסענו יחד לצפות במשחקים באליאנץ ארנה במינכן , סן סירו במילאנו איטליה ובלונדון".
החיבור הטבעי של אור לספורט, בא לידי ביטוי גם בתחום ריצה, בו הוא הצטיין ואף זכה במדליה במרתון ירושלים המאתגר. מיקי, אביו, נזכר בחיוך איך באחד המרתונים בו רצו יחד: "אור השאיר לי אבק".
אור, שהיה לוחם בגדוד 82 בחטיבה 7 של השריון נפל ב-2 בדצמבר בקרב במרכז רצועת עזה. 12 שעות לפני נפילתו, הוא שלח למשפחתו הודעה בה כתב: "אוהב אתכם, לא אהיה זמין" עם לב ענק בצבע אדום בהודעה. קצת לפני שנהרג חגגה לו המשפחה יום הולדת 25. לסבתו לא גילו שהוא נלחם בעזה, אלא נמצא עדיין בלימודיו במגמות הפילוסופיה באוניברסיטת באר שבע, כדי למנוע ממנה דאגה מיותרת. ואור, ילד טוב פתח תקוה/שוהם הקפיד לספר לה שהוא "לומד כל הזמן" בזמן שהוא בעיצומה של לחימה.
במהלך הלחימה בעזה, אור שהיה תמיד אמון על מצב הרוח, העלה פודקאסט בשם "העגלון בסלון" שבמסגרתו ערך דרך הקשר, ראיונות וחידונים עם חיילים מחילות שונים, שהיו משתפים בסיפורים מרתקים ובוחרים שירים, ובעיקר עושה להם טוב על הלב.
מאז נפילתו, משפחת ברנדס מנציחה את אור דרך התחביבים המרכזיים שהיו לו. היא מקפידה לקיים שיעורי תורה של ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב שהיו חביבים עליו וכמובן באמצעות הספורט.
משפחתו הקימה קבוצה ובה כ-300 רצים, שירוצו לזכרו של אור, לצד אלפי המשתתפים ב-NIGHTRUN מרוץ הלילה של פתח תקווה, שייערך ב-6 ביוני ויעמוד בסימן הצדעה לחיילי צה"ל כוחות הביטחון החירום וההצלה.
מיקי ברנדס: "בקבוצה לזכרו של אור ירוצו חבריו לעיר הולדתו פתח תקווה, חבריו לשוהם, אחיו לנשק מהצבא, קבוצות ריצה מפתח תקווה ומשוהם וחברים מהגרעין ומבני עקיבא. החולצות במרוץ הלילה שנלבש להנצחתו של אור יהיו בצבע הכחול של הפועל פ"ת כי זו הייתה האהבה הגדולה שלו. אנחנו נחלק להם גם צמידים זוהרים, ומדבקות שעליהם יהיה כתוב `לאורו של אור`, כולל הכיתוב של פוסט שכתב אור: "כן כן, תחייכו". כמו כן, ינצחו משפטים שאור האמין בהם כמו זה שהיה כתוב בסטטוס הוואטספ שלו: "רק אור יוכל לחושך, רק אהבה תוכל לשנאה".
רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקווה, אמר: "השנה, אנו מקדישים את מרוץ הלילה של פתח תקווה לכל החיילות והחיילים המחרפים נפשם בקרב, ולכל הנופלים והנרצחים מאז השבעה באוקטובר, וכמובן לכל אחינו ואחיותינו החטופים ונמצאים בשבי חמאס. חשוב לנו להנציח את זכרם של הנופלים והנרצחים באתרים שונים בעיר כמו גם במרוץ זה, שהפך למסורת לכל חובבי הריצה בארץ". לצד העצב והכאב העצום, אנו מאמינים כי יש להמשיך ולקיים את שגרת החיים המטעינה בכולנו כוחות ואמונה בצדקת הדרך".
