גיא תימור היה עד לפני פחות משבועיים אחד הכוכבים העולים והנוצצים ביותר בענף הרכיבה הישראלי, אולי גם בספורט הישראלי כולו. בגיל 21 בלבד הוא כבר החזיק ברשימת תארים מרשימה כמו אלוף ישראל בשלושה מקצים מסלול באליפות ישראל (אומניום, אלימנציה ופוינטס), לראשונה אי-פעם שרוכב בודד עושה זאת, סגן אלוף ישראל עד גיל 23 ברכיבת כביש והוביל את ליגת המרוצים של עונת 2024 בישראל. אלא שהכול נגמר ברגע אחד נורא שבו נחמן חורי, שנהג ללא רישיון וברח ממשטרת ישראל, דרס אותו למוות. היום (שני) מדבר לראשונה צחי בויגן, מאמנו של גיא בשנתיים האחרונות, על היום הנורא.
- יורו 2024: כל המשחקים, כל הסגלים, כל העדכונים - וגם: החידון הגדול!
- כל חדשות ועדכוני הספורט - במקום אחד!
"לפי שעון הגרמין שלו, גיא יצא לרכיבה ב-7:50 בבוקר", מספר בויגן. "זו הייתה אמורה להיות רכיבה קלה, כדי להזרים קצת דם לפני שהוא יוצא לתחרות חשובה בחו"ל. לספורטאי ברמה של גיא יש תוכנית אימונים מסודרת, היא רואה קדימה בהתאם למטרות. ככל שהספורטאי יותר בכיר ככה הקשר יותר אישי וצמוד והתוכנית מתעדכנת בהתאם למצבו הפיזי והנפשי. אני דיברתי עם גיא ערב לפני, השיחה הייתה על האימון עצמו, שיחה רגילה לגמרי, דיברנו הרבה על התחרות בצ'כיה".
איך שמעת על הדריסה?
"אירוע הדריסה קרה ממש עשר דקות אחרי תחילת האימון. אבא של גיא התקשר אליי ואמר לי, 'ראיתי אותו בתוך השק. גיא מת'. שעוני האופניים שלנו יכולים להתחבר לאנשי קשר ברגע מצוקה, כך שאבא של גיא קיבל אות מצוקה מהשעון ברגע שהוא נפל מהאופניים ברגע התאונה, והשעון שלח קישור מיקום לאבא שלו. אבא שלו ראה את זה מיד ויצא מהרכב אליו. הוא הגיע וראה הכול".
איך הגבת כששמעת את זה?
"הייתי בהלם. הכרתי אותו כשנתיים, מעבר להיותו ספורטאי בכיר ודמות מובילה במועדון, גיא היה פשוט בן אדם טוב. היה לנו קשר מאוד אישי וקרוב. הוא היה דמות שמאוד קל להתחבר אליה. הרצון שלו למצוינות וההליכה אחרי תוכנית האימונים והמאמן ב-300% גרמו לקשר להיות מאוד קרוב והדוק. בתוך כמה שניות אספתי את עצמי ואמרתי לאבא שאני מגיע".
המעצר של הדורס הוארך, איך לדעתך צריך לשפוט אותו?
"מבחינתי זה רצח. נהג שעולה על רכב בלי רישיון, בלי ביטוח ולא נשמע להוראות אנשי החוק ופוגע בספורטאי שיצא לעשות את העבודה שלו ושמר על כל חוקי התנועה – הוא רוצח. אחרי שקצת ניתחנו מה קרה, אנחנו חושבים שגם רכב ליווי לא היה מגן על גיא מפני רוצח שכזה שפגע בו".
ספר על גיא תימור הספורטאי.
"מעבר למועדון בישראל, גיא רכב גם עם קבוצה בהולנד, כמו כל הרוכבים הבכירים בישראל, שאפילו קיימה דקת דומייה לזכרו. תקופות ארוכות הוא בילה בחו"ל במסגרת תחרויות. עם הקבוצה ההולנדית הוא התחרה במרוצי כביש בהולנד ובנוסף הוא התחרה גם עם נבחרת ישראל, התחרות האחרונה שלו הייתה כשבוע לפני שהוא נדרס. בשנתיים האחרונות הוא עשה קפיצה משמעותית ביכולות הפיזיות והמנטליות, הוא עבד עם אנשי המקצוע הכי טובים – אני חושב שהשמיים היו הגבול עבורו. אני חושב שהוא היה מצליח להיות רוכב מקצוען בקבוצת כביש מקצוענית. אני חושב שהוא היה מגשים את החלום שלו לרכב עם הרוכבים הטובים בעולם".
מה הדבר שאתה הכי מתגעגע בגיא?
"אני מתגעגע לתשוקה שלו לפני כל מרוץ. לתשוקה לבוא לטרוף את המרוץ. הוא תמיד דמיין איך הוא מביא את עצמו ואת החברים שלו לניצחון. לא משנה אם זה מרוץ קטן או גדול".
גם אחרי טרגדיה כזו תמשיכו לרכב בשוליים של הכבישים בישראל?
"אני חושב שנדרשת המון עבודת חינוך בארץ, לדעתי בגילי בית הספר, כדי להכניס את עניין רכיבת האופניים כדרך חיים בישראל על מנת שנהגים יידעו שיש חיים בשוליים. יש לא רק רוכבים מקצועיים, אלא גם אנשים שפשוט נוסעים לעבודה וכדומה באופניים. יש אמצעי זהירות שאנחנו כרוכבים משתדלים לנקוט, החל מרכבי ליווי, דרך היצמדות לשול, פנסים מהבהבים וזוהרים ובעיקר להיות מודע שיש רכבים סביבך".
איך הגיבו בענף לאירוע הזה?
"חד-משמעית כל ענף רוכבי הכביש היה בשוק. אני בטוח שזה השפיע על כל רוכבי הכביש. זה זעזוע עמוק שגורם לך לחשוב פעמיים על היציאה לכביש. גם עכשיו יש פה המון צלקות שלא יגלידו לעולם, האירוע של גיא מראה לנו כמה אנחנו פגיעים. זו פעם ראשונה שאני זוכר שנפגע מישהו מהקהילה התחרותית, ספורטאי עילית בנבחרת, רוכב שהיה תקווה גדולה. זה גורם לכולנו להירתע. לחשוש לפני כל עליה לכביש. את אמצעי הזהירות אנחנו ממשיכים לנקוט".
מה צריך לעשות כדי שדבר כזה לא יחזור?
"בענף אופני הכביש חווינו לא מעט אבדות כבדות בשנים האחרונות ולא ראינו עונשים מרתיעים. הכול מתחיל בחוק ובענישה. צריך להסדיר את זה כדי שנישאר בחיים ונהגים יבינו שיש חיים בשוליים".