אחרי ההישג ההיסטורי בקטאר והזכייה במדליית הכסף באליפות העולם, אנסטסיה גורבנקו, השחיינית הבכירה של ישראל, נחתה הבוקר (שני), לישראל, והתקבלה כמובן בהמון כבוד ואהבה.
"המטרות שלי באולימפיאדה יהיו להצליח לשבור את השיאים האישיים שלי, לעלות כמה שיותר שלבים ומשם הכל פתוח. אני אהיה מרוצה מלשבור את השיאים שלי ולראות לאן זה ייקח אותי. אם לפני שלושה חודשים היו אומרים לי שאהיה מקום שני בעולם במשחה הזה, הייתי צוחקת לאנשים בפרצוף. הבנתי שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה להמשיך לייצג את ישראל בעולם ובמיוחד במקום כמו קטאר".
"הייתי מאוד מוכנה מנטלית לתנאים שם, לזה שלא נוכל לצאת מהמלון. הייתי די עסוקה אז הימים עברו מאוד מהר. ככל שאני מתקדמת הציפיות עולות וגם הלחץ. אני עובדת עם פסיכולוג ספורט, הניסיון עוזר, ואני עושה את זה בשביל עצמי והגאווה שלי וכמובן המדינה. אני כל הזמן מזכירה לעצמי מה המטרות שלי".
"למדתי על עצמי הרבה במהלך השבוע האחרון. ידעתי שרק לעלות לגמר הזה יהיה אתגר גדול. ידעתי שהכל יהיה מאוד צמוד ופתוח במשחה, התרכזתי במסלול שלי ולא הסתכלתי על הבנות שסביבי. זה באמת עבד ממש טוב, במאה מטרים האחרונים כבר הסתכלתי והייתי בשוק שזה צמוד. שרתי לעצמי שיר בראש כדי להנות מהדרך ומהמשחה עצמו".
"אני הייתי רוצה להתברג על לפחות 2-4 משחקים מרכזיים גם במשחקים האולימפיים. אני מתאמנת למשחקים כאלה, זה פותח עוד אפשרויות ואין סיבה שלא אשחה משחים מגוונים כמו 400 מעורב. אני מקווה שזה מראה לילדות הקטנות שעכשיו באגודות שיעזו לחלום ושהכל אפשרי. אני מקווה שזה ימשוך עוד בנות לשחייה ושיהנו מזה".
יושב ראש איגוד השחייה, מיקי חליקה: "זאת התרגשות משום ששלושה חודשים לפני האליפות הזאת, לא היה ברור בכלל אם נגיע לקטאר, והיה ברור לנו שאם נגיע לשם, ההגשמת חלומות שלנו זאת המשימה שאנחנו מייחלים אליה. ההתנהלות בקטאר הייתה מאוד מתאגרת לספורטאים שלנו".
"מעבר לזה שהיינו צריכים להיות בבריכה ובמלון עם מאבטחים מקומיים, הדבר הכי חשוב זה שאתמול נקבעה היסטוריה. פעם ראשונה ששחיין ישראלי עומד על הפודיום באליפות עולם בבריכה של 50 מטר, ולא רק שאנסטסיה עשתה את זה, היא עשתה את זה בגדול והייתה פסע ממדליית זהב. זאת התשובה הכי טובה שיכולנו לתת כמדינה, כעם, זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות".
"האיגוד העולמי לא הגיב לשריקות הבוז, גם הם היו מופתעים. זה ברור שככה לא צריך להתנהל קהל, אבל זה מעיד יותר על הקטארים ועל המסר שהם רצו להעביר. לנו היה חשוב שדגל ישראל יתנוסס בקטאר, ואמרנו לאיגוד העולמי שלא נגיע אם מישהו יפגע בדגל. הסברנו להם שדגל ישראל יהיה חייב להתנוסס. אנחנו נשלח מכתב מטעם האיגוד על ההתנהלות של הקהל הקטארי, ונביע את מורת רוחנו סביב האירוע הזה, אבל בגלל שאני יודע עם מי אני מתעסק, אני לא בונה על זה יותר מדי".
"ההישג הזה הוא הדבר הכי טוב שהשחייה הישראלית הייתה יכולה לייחל אליו, זאת הדחיפה הכי טובה לדור הבא. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו הופכים את הנוער שלנו לטוב יותר, עם יותר בריכות. זאת זכייה היסטורית, חלומית, והדברים האלה הם עוד צעד בקידום הענף הזה. אנחנו מתמודדים ברמה היומיומית עם קשיים. זה לא ג`ודו שמניחים מזרן ואפשר לצאת לדרך עם 750 ספורטאים. זאת משימה, ואנחנו צריכים 17 אלף שחיינים רשומים באיגוד כדי שמחר בבוקר תבוא אנסטסיה הבאה".
"מעבר לזה שהיינו צריכים להיות בבריכה ובמלון עם מאבטחים מקומיים, הדבר הכי חשוב זה שאתמול נקבעה היסטוריה. פעם ראשונה ששחיין ישראלי עומד על הפודיום באליפות עולם בבריכה של 50 מטר, ולא רק שאנסטסיה עשתה את זה, היא עשתה את זה בגדול והייתה פסע ממדליית זהב. זאת התשובה הכי טובה שיכולנו לתת כמדינה, כעם, זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות".
"האיגוד העולמי לא הגיב לשריקות הבוז, גם הם היו מופתעים. זה ברור שככה לא צריך להתנהל קהל, אבל זה מעיד יותר על הקטארים ועל המסר שהם רצו להעביר. לנו היה חשוב שדגל ישראל יתנוסס בקטאר, ואמרנו לאיגוד העולמי שלא נגיע אם מישהו יפגע בדגל. הסברנו להם שדגל ישראל יהיה חייב להתנוסס. אנחנו נשלח מכתב מטעם האיגוד על ההתנהלות של הקהל הקטארי, ונביע את מורת רוחנו סביב האירוע הזה, אבל בגלל שאני יודע עם מי אני מתעסק, אני לא בונה על זה יותר מדי".
"ההישג הזה הוא הדבר הכי טוב שהשחייה הישראלית הייתה יכולה לייחל אליו, זאת הדחיפה הכי טובה לדור הבא. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו הופכים את הנוער שלנו לטוב יותר, עם יותר בריכות. זאת זכייה היסטורית, חלומית, והדברים האלה הם עוד צעד בקידום הענף הזה. אנחנו מתמודדים ברמה היומיומית עם קשיים. זה לא ג`ודו שמניחים מזרן ואפשר לצאת לדרך עם 750 ספורטאים. זאת משימה, ואנחנו צריכים 17 אלף שחיינים רשומים באיגוד כדי שמחר בבוקר תבוא אנסטסיה הבאה".
