ברוך שמאילוב הוא כיום אחד המועמדים החזקים למדליה אולימפית בפריז. המשפט הזה מתאר בדיוק את המקום בו רצה להיות הג'ודוקא בן ה-30, בטח אחרי שזכה במדליית כסף בגראנד סלאם, אבל בכדי להבין עד כמה המשפט הזה מדהים צריך לחזור יותר משנה אחורה, לרגע בו דווח לראשונה כי הוא עשוי לספוג השעייה ארוכה מהסוכנות הבינלאומית לבדיקות, דרך מחיקת נקודות הדירוג, האימונים לבד הרחק מהנבחרת ועד החזרה – שהפתיעה גם אותו והחזירה אותי היישר לטופ העולמי. בראיון ל-N12 הוא מדבר לראשונה על התקופה הלא פשוטה, מנסה להסביר מה באמת קרה שם ומצהיר: "אם לא הייתי חושב שאני יכול להשיג מדליה בפריז, לא הייתי עובר את כל זה".
ברוך, אנחנו מדברים אחרי שכל הישראלים סיימו להתחרות בגראנד סלאם טשקנט ואנחנו כבר יודעים שהמדליה שלך היא היחידה עבור ישראל בתחרות. זה יותר מרגש?
"האמת שזה תמיד יותר מרגש כשיש יותר מדליות ועוד חברים שלי שמצליחים לשמוח. כולנו בנבחרת נמצאים ביחד, כולנו עוברים את אותה הדרך ועושים את התחרויות יחד וכמובן שאני מצפה ורוצה שגם הם יצליחו".
ובכל זאת, מדליית כסף בתחרות ראשונה אחרי שנה, ציפית לזה?
"לא ידעתי למה לצפות. האמנתי שאני מגיע לתחרות הזאת והיא הזדמנות אחת מתוך מספר מאוד מצומצם של תחרויות שיהיו לי לקראת האולימפיאדה לנסות להתברג בצמרת. ידעתי שבכל הזדמנות אני חייב להצטיין. לא ידעתי למה לצפות ומה יהיו הקשיים. דברים שפעם הייתי מתורגל אליהם ביום תחרות ארוך ולחוץ, הפעם לא הלכו אותו דבר. אין משהו שיכול לדמות תחרות כמו תחרות. גם באימונים אתה מנסה להגיע לקצה אבל בתחרות זה שונה. ההכנות היו מאוד אינטסיביות ואני מבחינתי עשיתי על מה שהיה עליי לעשות וגם מעבר. בפן הזה הפתעתי את עצמי. היה לי כושר, היה לי אוויר. פה כנראה עשיתי עבודה טובה".
שמאילוב שלאחר אולימפיאדת טוקיו 2020, בה השיג את הארד עם הנבחרת הקבוצתית, ולאורך כל 2022 הפך לאחד הישראלים המובילים בעולם, התברג בטופ 5 העולמי. כמו כל ג'ודוקא אחר שמגיע לרמות הללו, הוא נכנס למערכת העולמית לבדיקות סמים, בה הוא צריך לדווח בכל רגע נתון היכן הוא – כדי שתוכל להיערך לו בדיקה בכל זמן. לאחר 3 פעמים בהן לא דיווח על המקום בו הוא נמצא, דבר שנחשב כתוצאה חיובית בבדיקת סמים, נפתחה נגדו חקירה.
"אני יודע איך זה נראה מהצד. אני כמובן לא מתרץ שום דבר ולא מנסה להתנער מאחריות אבל ללא ספק היו קשיים בהתנהלות ביני לבין הסוכנות. אני חייב להגיד שזו מערכת לא פשוטה לתפעול וצריך להוסיף לזה לו"ז יומי מאוד צפוף שלי. אבל שוב אני אומר, זה לא כפי שזה נראה. זה לא שלא דיווחתי או שלא דיווחתי בחוסר במזיד. אפשר לקרוא לזה חוסר אחריות".
אתה אומר שמבחינתך אתה עדיין "חף מפשע"?
"לא ממש הייתה לי אפשרות להמשיך להילחם על האמת שלי ולהשמיע את הצד שלי. ברור שאם היינו ממשיכים להילחם הייתי מראה שאני בסדר. מאוד קשה לדבר ולהתנהל מול הסוכנות. זה הליך מאוד בירוקרטי. אני חייב להגיד שלא היינו אפילו בהליך משפטי אפילו, הכל היה בתקופת החקירה שלהם והיא לקחה המון זמן. עבורי כל הזמן הזה שעבר גרם לי להיות תלוי באוויר. כספורטאי שצריך להתכונן לקראת אירוע ספציפי כמו האולימפיאדה שמתרחשת בזמן מאוד מסוים, הבנתי שאני צריך להגיע לסיכום כדי שיישאר לי סיכוי להגיע לשם".
תסביר מה עבר עליך בתקופת החקירה.
"כל 2023 הורדמה בגלל הדבר הזה. במקום לעשות מה שאני יודע, ג'ודו, הייתי צריך לנהל מערך עורכי דין שיעזרו לי להוכיח את חפותי. ככל שהזמן התקדם האולימפיאדה התקרבה והסיכויים שלי להעפיל הצטמצמו. חתרנו לשיח והגענו להסכם עם הסוכנות שהעונש יהיה השעייה ל-13 חודשים וכל הנקודות שצברתי ב-2023 יימחקו. הגעתי להסכם הזה כדי שבכל זאת יהיה לי סיכוי להעפיל לאולימפיאדה, לא בגלל שחשבתי שאני אשם. מבחינתי רציתי להילחם על חפותי עד השנייה האחרונה. אני בטוח שאם הייתי יכול להציג את הצד שלי לגמרי הם היו מבינים שההתנהלות מצידי ומצידם הייתה לא טובה. אבל לא ידענו לכמה זמן זה יכול להתקדם ולא רציתי לקחת את הסיכון שאני אפספס את האולימפיאדה".
למזלו, הסכם הטיעון אליו הגיעו שמאילוב עם הסוכנות בנובמבר 2023, 13 חודשי השעייה ומחיקת כל הנקודות מ-2023, היה רטרואקטיבי כך שבפועל הוא הושעה עד לסוף פברואר 2024. אלא שהשורה התחתונה הייתה ברורה: לשמאילוב יוותרו רק 4 תחרויות מטרה להשיג את הכרטיס לפריז. למזלו הוא פתח את הדרך הכי טוב שאפשר עם מדליית כסף בטשקנט ואיתות לג'ודו העולמי – חזרתי!
"ההודעה על ההשעייה ומחיקת הנקודות הייתה מאוד קשה עבורי כמובן. היא גרמה לי לעצור לחלוטין את כל הלו"ז שלי. היו לי שבועיים שלא ידעתי איפה אני ומה אני עושה. אבל הצלחתי להרים את עצמי די מהר. אמרתי לעצמי שאם אני לא אמשיך להתאמן כל ההשקעה וההתמדה תרד לטמיון. לא ידעתי כמובן מתי זה ייפתר. הלכתי משיחה לשיחה. עשיתי לעצמי לו"ז אישי. הורשיתי להתאמן רק לבד, אבל התאמנתי הרבה מאוד. לא היו לי פרטנרים ונבחרת. רק לבד. ריצות, חדר כושר. רק כדי להצליח לשמר את הכושר. דווקא ה-CAS (הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט) דחף אותנו להגיע להסכם והתברר שאני אוכל לחזור במרץ 2024. אחרי ההודעה הזאת פרחתי והמוטיבציה עלתה. כשהגעתי לנבחרת שוב זה היה פתאום שוב עמוס, אבל עשיתי הכל, כל מה שיכולתי ואני כמובן חייב להודות גם לכל המאמנים. לא היה קל כמובן, אבל אני שמח שזה הביא אותי למצב שרציתי".
כל הלבד הזה נשמע מאוד קשה. היו מחשבות לפרוש?
"לרגע אחד אפילו לא חשבתי לפרוש. נכון, קיבלתי סטירה לפנים, סטירה שלוקח קצת זמן לקום ממנה, אבל ידעתי שאני אקום. חשוב להזכיר שסיימתי בדיוק את שנת 2022 שהייתה שנה מדהימה עבורי. עם הרבה מדליות זהב ודירוג שיא בעולם. הכל הלך לפי התכנית שלי. אז קיבלתי את הסטירה, אבל גם קמתי ממנה".
תוך כדי שאתה מתכונן לחזרה שלך הגיע ה-7 באוקטובר, איפה זה תפס אותך?
"אם ההודעה על ההשעיה הייתה סטירת לחי ראשונה, זאת הייתה השנייה. פתאום אי אפשר היה לצאת מהבית אז אפילו חדר הכושר והריצות שעשיתי הפסיקו. כל מה שקרה גרם לי שלא יכולתי להתאמן כמה ימים. אפילו שאני מאמין בהתמדה, פשוט לא הצלחתי. היו לי כמה ימים של פאוזה. עד עכשיו אני לא חושב שהמדינה התאוששה, אבל כשהדברים התחילו קצת לחזור לשגרה כאב לי עוד יותר שלא יכולתי לצאת לתחרויות".
אחרי שפרצה המלחמה יש יותר מוטיבציה ורצון לייצג את המדינה?
"ללא ספק. היה לי מבאס שרק אני נעצרתי בזמן חברים שלי טסים למדינות אחרות ואני לא יכול להביא מדליה שתזכיר לעם הזה כמה הוא עוצמתי. רציתי להזכיר לכולנו שאנחנו טובים".
אחת ההשפעות של המלחמה היא שפתאום אנחנו רואים שהרבה יותר ספורטאים מחרימים או לא לוחצים ידיים לספורטאים שלנו. גם ממדינות שאנחנו ממש לא רגילים לראות את זה קורה. לך זה קרה אפילו בגמר נגד יריב מטג'יקיסטאן. איך זה גרם לך להרגיש?
"אני חייב להגיד שזה מביש. בעולם הספורט ובג'ודו בכלל אני לא רואה לזה מקום. לא פוליטיקה ולא שנאה. כל אחד אמור לבוא עם המטרות שלו ולהפגין כבוד לאחר. זה מאוד לא מכבד. האמת שבשבילי זה בכלל היה חדש כי כמעט שנה לא התחריתי, התחילה המלחמה ומאז לא ראיתי את אותם החברה שאנחנו מתחרים איתם ממדינות מוסלמיות ופתאום עכשיו יצא לי פעם ראשונה לראות אותם ואני פתאום רואה שהם מסתכלים עלינו שונה. מסיתים את המבט. מפנים גב".
אתה מרגיש יותר עוינות כלפי ישראל בחודשים האחרונים?
"כן. אני מדבר על אנשים שפעם הייתי מדבר איתם שיחות חולין והיום לא מתייחסים אליי – כי אני מישראל. . כדובר רוסית עם משפחה מהקווקז זה בכלל הפתיע אותי עוד יותר. אני לא יודע מה מספרים להם ואם זה בגלל שהם לא רוצים שיראו אותם לוחצים יד לישראלי, אבל זה חייב להיפסק ואין לזה שום מקום בג'ודו ובספורט בכלל".
זה לא סוד שנבחרת הגברים הישראלית נמצאת בירידה מסוימת, אפילו לפני טוקיו. בתוך כל זה אתה היחיד שפורח. איך אתה מצליח לשמור על עצמך באווירה הזאת?
"אני לא מתייחס לעצמי לעומת אחרים. אני חושב שיש לנו נבחרת איכותית מאוד, כל אחד מהם ראוי להיות בטופ, אני מאמין ומקווה שדברים יחזרו להיות כמו שהיו. יש לנו צעירים שהולכים לקחת את המושכות מאיתנו, אבל כרגע אנחנו הנבחרת האולימפית שנמצאת במוכנות הכי גבוהה. צריך לדעת להגיע לפריז בצורה הכי טובה. כל אחד שנמצא כאן יודע את המטרה ועבור מה הוא מתחרה".
ככל הנראה למרות העובדה שלא יכולת להשיג יותר מדי נקודות דירוג, אתה כן תהיה בפריז ואפילו בפורמה ובכושר טוב. אפשרי להשיג מדליה שם?
"התחרות הזאת היית ספתח מעולה. יש לי עכשיו רצף של תחרויות, לא רק בשביל הנקודות אלא גם כדי להיות מוכן לכל התחרויות הגדולות כולל האולימפיאדה. אם אני בסופו של דבר אהיה עצמי אין לי ספק שאני יכול לעשות את זה. לא הייתי עובר את כל מה שעברתי בלי לחשוב שאני מסוגל להיות על הפודיום גם בפריז. זו המטרה הכי גדולה שלי וזו הסיבה שבכל התקופה הקשה המשכתי להתאמן ולהתמיד. אין לי ספק שאני יכול להשיג מדליה בפריז".