לאחר השנה הגדולה בחייה, בגיל 21 בלבד, הפכה שרון קנטור לדמות להערצה עבור ספורטאיות צעירות. כחודשיים לאחר שהוכתרה כאלופת העולם בגלישת רוח, קנטור הגיעה לערוץ הספורט לספיישל מיוחד לכבוד יום האישה, ובו סיפרה על הדרך לפסגה.
איך מורכב סדר היום שלך מאז הזכייה באליפות העולם?
"המון ראיונות, המון חברים ומשפחה. בשבועיים האחרונים כבר חזרתי קצת לאימונים ועם הזמן גם לכושר ופוקוס".
איך הכל התחיל, איך הגעת לגלישת רוח?
"הכל התחיל מזה שאח שלי הגדול ובן דוד שלי היו שייטים במועדון השיט מכמורת. משם אני הצטרפתי עם עוד כמה חברים, ונשארתי בתחום. הייתי בהמון ענפי ספורט אבל החלטתי להישאר בגלישת רוח".
למה?
"להיות לבד בים, העצמאות הזאת, זה ממש עוצמתי לגלוש שאין אף אחד לידי בלב ים".
כמה בנות יש איתך במועדון השיט?
"יחסית הרבה, אבל ברמה הבוגרת הייתה רק עוד אחת והיא פרשה, אז רק אני נשארתי כרגע. אבל, במועדון עצמו יש המון בנות יחסית, לאט לאט המספרים עולים וזה יחסית זהה למספר הבנים".
איך זה קרה?
"זה התחיל מזה שאמא שלי דחפה את אחותי הקטנה ואת כל החברות שלה, איזה 15 בנות להצטרף למועדון. זה המשיך בזה שאני ושחר רשף הבאנו הרבה הישגים ואני חושבת שזה ממש קידם את המועדון ובנות ראו שגם הן יכולות. הרבה יותר בנות הצטרפו מאשר בנים שזה ממש מיוחד בעיניי".
את רק בת 21 אבל את כבר דוגמא לספורטאיות צעירות.
"אני התחלתי בספורט ובגלישת רוח רק בקטע של כיף והנאה, אני עדיין באותו ויז'ן, אבל פתאום יש לי עוד תפקידים. עכשיו אני צריכה להיות איזושהי דמות, כי אני יודעת שבנות מסתכלות עליי ולוקחות ממני השראה, זה מאוד מיוחד בעיניי".
איך מורכב סדר היום שלך מאז הזכייה באליפות העולם?
"המון ראיונות, המון חברים ומשפחה. בשבועיים האחרונים כבר חזרתי קצת לאימונים ועם הזמן גם לכושר ופוקוס".
איך הכל התחיל, איך הגעת לגלישת רוח?
"הכל התחיל מזה שאח שלי הגדול ובן דוד שלי היו שייטים במועדון השיט מכמורת. משם אני הצטרפתי עם עוד כמה חברים, ונשארתי בתחום. הייתי בהמון ענפי ספורט אבל החלטתי להישאר בגלישת רוח".
למה?
"להיות לבד בים, העצמאות הזאת, זה ממש עוצמתי לגלוש שאין אף אחד לידי בלב ים".
כמה בנות יש איתך במועדון השיט?
"יחסית הרבה, אבל ברמה הבוגרת הייתה רק עוד אחת והיא פרשה, אז רק אני נשארתי כרגע. אבל, במועדון עצמו יש המון בנות יחסית, לאט לאט המספרים עולים וזה יחסית זהה למספר הבנים".
איך זה קרה?
"זה התחיל מזה שאמא שלי דחפה את אחותי הקטנה ואת כל החברות שלה, איזה 15 בנות להצטרף למועדון. זה המשיך בזה שאני ושחר רשף הבאנו הרבה הישגים ואני חושבת שזה ממש קידם את המועדון ובנות ראו שגם הן יכולות. הרבה יותר בנות הצטרפו מאשר בנים שזה ממש מיוחד בעיניי".
את רק בת 21 אבל את כבר דוגמא לספורטאיות צעירות.
"אני התחלתי בספורט ובגלישת רוח רק בקטע של כיף והנאה, אני עדיין באותו ויז'ן, אבל פתאום יש לי עוד תפקידים. עכשיו אני צריכה להיות איזושהי דמות, כי אני יודעת שבנות מסתכלות עליי ולוקחות ממני השראה, זה מאוד מיוחד בעיניי".
כמו שלי קורזיץ הייתה עבורך?
"בתור ילדה קטנה במועדון, לי הייתה עושה לנו שיחות ואני הייתי יושבת בצד ומקשיבה, אף פעם לא דיברתי איתה כשהיא הייתה במועדון כי נתתי לה המון כבוד, אבל ידעתי שאני רוצה להיות לי קורזיץ. יש לה הישגים מטורפים, ועכשיו אחרי הזכייה באליפות העולם היא באה לשדה התעופה ואמרה לי - 'אני באתי לכבודך, כמו שאז את היית באה בשבילי'".
מה את מרגישה שהספורט נותן לך?
"קודם כל אני מרגישה שהוא מאוד ביגר אותי, אני בסוף לא עשיתי שירות סדיר בצבא כמו כולם. אני יודעת שאני אמשיך עוד בספורט ושאני מפספסת נקודות ודברים שאולי חברים שלי חווים, אבל הספורט מבגר מאוד. אני נהייתי עצמאית יחסית, אני נתקלת בקשיים לא פשוטים והוא לוקח אותי לנקודות קצה, אפילו דברים כמו להיות דמות לילדות, אלה דברים שלא חשבתי שיבואו מהספורט אבל זה קורה, גם עניין התקשורת, זה מקומות שהם לא אזור הנוחות שלי, ופתאום אני כזה, אוקיי זה לא רק לגלוש, יש בזה המון אתגרים".
מה היית אומרת לילדות שחושבות להצטרף לחוגי ספורט?
"הייתי אומרת להן שלא יפחדו ממה אנשים אחרים יחשבו, יש איזה עניין שספורט זה כאילו לבנים, אבל ספורט זה הכי בנות שיש, זה להוציא את החיות שבנו, לתת לכל האנרגיות לצאת החוצה, פשוט להיות אנחנו. לא צריך לחשוב מה אחרים יחשבו, זה פשוט הכי כיף שיש ופתאום הרבה בנות הצטרפו לספורט".
מה הציפיות לקראת האולימפיאדה?
אני מצפה לבוא להנות ולחוות את הדבר הזה שנקרא משחקים אולימפיים, ומהמקום הזה אני אביא הישגים. משם אני צריכה לכוון ובאמת פשוט להנות ולגלוש".
"בתור ילדה קטנה במועדון, לי הייתה עושה לנו שיחות ואני הייתי יושבת בצד ומקשיבה, אף פעם לא דיברתי איתה כשהיא הייתה במועדון כי נתתי לה המון כבוד, אבל ידעתי שאני רוצה להיות לי קורזיץ. יש לה הישגים מטורפים, ועכשיו אחרי הזכייה באליפות העולם היא באה לשדה התעופה ואמרה לי - 'אני באתי לכבודך, כמו שאז את היית באה בשבילי'".
מה את מרגישה שהספורט נותן לך?
"קודם כל אני מרגישה שהוא מאוד ביגר אותי, אני בסוף לא עשיתי שירות סדיר בצבא כמו כולם. אני יודעת שאני אמשיך עוד בספורט ושאני מפספסת נקודות ודברים שאולי חברים שלי חווים, אבל הספורט מבגר מאוד. אני נהייתי עצמאית יחסית, אני נתקלת בקשיים לא פשוטים והוא לוקח אותי לנקודות קצה, אפילו דברים כמו להיות דמות לילדות, אלה דברים שלא חשבתי שיבואו מהספורט אבל זה קורה, גם עניין התקשורת, זה מקומות שהם לא אזור הנוחות שלי, ופתאום אני כזה, אוקיי זה לא רק לגלוש, יש בזה המון אתגרים".
מה היית אומרת לילדות שחושבות להצטרף לחוגי ספורט?
"הייתי אומרת להן שלא יפחדו ממה אנשים אחרים יחשבו, יש איזה עניין שספורט זה כאילו לבנים, אבל ספורט זה הכי בנות שיש, זה להוציא את החיות שבנו, לתת לכל האנרגיות לצאת החוצה, פשוט להיות אנחנו. לא צריך לחשוב מה אחרים יחשבו, זה פשוט הכי כיף שיש ופתאום הרבה בנות הצטרפו לספורט".
מה הציפיות לקראת האולימפיאדה?
אני מצפה לבוא להנות ולחוות את הדבר הזה שנקרא משחקים אולימפיים, ומהמקום הזה אני אביא הישגים. משם אני צריכה לכוון ובאמת פשוט להנות ולגלוש".
