כשהתחביב הופך למקצוע. לכבוד עליית הסרט 'גראן טוריסמו' למסכי הקולנוע, דיברנו ב-N12 עם אלון גבאי, אלוף מירוצים ישראלי, לשיחה על השפעות הסרט על "סצנת" המירוצים הישראלית והעולמית, איך הוא הפך לנהג מירוצים וכמובן החלומות לעתיד. את אלון פגשנו בפלאנט ראשון לציון, בדיוק כשהתנסה בעמדת הפלייסטיישן של 'גראן טוריסמו', זמן קצר לאחר שיצא מהקרנת הבכורה של הסרט "גראן טוריסמו" שהוצג על מסך ה-IMAX שלדבריו של אלון גרם לכל סצנת מירוץ להרגיש הכי קרוב שאפשר למסלול המירוצים.

אלון גבאי נהג מירוצים חגיגת ניצחון (צילום: רויטרס)
גבאי | צילום: רויטרס

'גראן טוריסמו', למי שאינו בקיא בעולם משחקי הוידאו, היא סדרת משחקי מירוצים לפלטפורמת הפלייסטיישן של SONY ששוחררה לראשונה ב-1997. אך בניגוד למצופה, הסרט לא עוסק בלהביא לאוויר העולם את חווית המשחק, אלא מעמיד במרכזו את סיפורו האמיתי של יאן מרדנבורו, גיימר חובב מהעיר קארדיף בבריטניה שבגיל 19 ניצח בתחרות GT ACADEMY מול 90 אלף מתמודדים אחרים וזכה לעבור מכיסא המשחקים אל כיסא הנהג במסלול מירוצים אמיתי. הסרט, אגב, אינו הפרויקט הראשון שעוסק בספורט המוטורי בשנים האחרונות ('פורד נגד פרארי', סדרת הנטפליקס 'פורמולה 1'), אך הוא הראשון שמציב במרכז הבמה את השילוב שבין עולם המירוצים ועולם הגיימינג.

זה החלום של כל גיימר?

"אפשר להגיד. יאן, כוכב הסרט, היה נהג בסימולטור במשחק עצמו והוא ניצח תחרות שבה הפרס היה לקבל את ההזדמנות לנהוג ברכב אמיתי. הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. אני בעצמי נוהג המון המון שעות בסימולטור כאימון למירוצים האמיתיים. בזכות הטכנולוגיה זה הפך להרבה יותר פשוט לעשות אימונים".

אלון גבאי סימולטור (צילום: רפי דלויה)
גבאי על הסימולטור | צילום: רפי דלויה

אלון, ספר לי על עצמך.

"אני בן 19 וחצי מירושלים, ספורטאי מצטיין בצבא ואני נוהג ברכבי GT4 של פורשה ואני אלוף ישראל 5 פעמים ברציפות. אני מנצח יריבים מבוגרים ממני. הקטגוריה שאני נוהג עליה היא של רכבים רגילים שיוצאים מהמפעל והפכו אותם לרכב מרוצים משופר. אפשר להגיד שאני עושה את החלום של כל אחד. התחלתי בגיל 12 בקרטינג בשביל הכיף ואז עשיתי אליפות ראשונה וניצחתי והחלטתי שאני נכנס לתחום. נכנסתי לאקדמיה והחלטתי שאני מתחרה בחו"ל".

מה החלום שלך?

"הייתי רוצה להפוך לנהג רשמי של החברות הגדולות. אני חותר לרמות הגבוהות ביותר. אני מתאמן כמה שיותר ומשקיע. גם הצבא מכיר בזה בזכות הזכייה בתחרויות בארץ ובחו"ל. מבחינת הצבא אני בדיוק כמו דני אבדיה. נותנים לי זמן חופשי לאימונים ותחרויות". 

אלון גבאי (צילום: רפי דלויה)
גבאי בהקרנת הסרט | צילום: רפי דלויה

מה אתה אומר לאלה שאומרים שזה לא באמת ספורט?

"הדבר שהכי הפתיע אותי זה הכושר סיבולת שצריך בשביל המכוניות האלה. אלה מרוצים מאוד ארוכים, אז הגוף מאוד מתעייף. המכונית חנוקה, אי אפשר להדליק מזגן כדי לא לקחת כוח מהמנוע ולכן לשבת במכונית הזו כשכל כך חם ואינטנסיבי זקוקים לכושר מאוד גבוה, כמו לאתלטים. זה לא רק גז וברקס כמו שאנשים חושבים".

מאיפה מגיע המימון לזה?

"מאבא שלי. אנחנו ביחד בעסק הזה המון זמן. הוא תומך בי בכל מה שאפשר. הוא משלם על טיסות, מלונות, על העונה עצמה. אני כמובן מחפש ספונסרים שיעזרו לי. בארץ אין כל כך כסף בענף הזה, מנסים בשנים האחרונות אבל זה לא עובד. בארץ הספורט הזה לא מאוד מפותח, אבל בחו"ל זה שונה לגמרי. אני יכול להגיד שהייתי באיטליה, גרמניה וספרד ואלה מדינות שהספורט הזה הוא ברמות הראשונות בו. זה חלק מהחיים שלהם. הם חיים את הענף הזה. בכל סופ"ש יש מירוצים עם המון אוהדים".

וכמובן הדבר שהכי מעניין כל אחד – איך זה לרסק רכב כזה?

"קרה לי פעם אחת שבאימון תנאי המסלול היו מאוד קשים. מסלול רטוב. הגעתי לפנייה ב250 קמ"ש ולמרות שבלמתי הרכב איבד שליטה ונכנסתי בקיר. הייתי בשוק. הייתי מאוד בלחץ מהתגובה של הקבוצה כשחזרתי לרחבת הטיפולים אבל הם קיבלו אותי בחיבוקים ואמרו לי שהכל יהיה טוב - שזה פשוט חלק מהחייים ומהאימונים".