ללא פחד, התייצב הבוקר מארו טפרי על קו הזינוק במרתון אליפות העולם בבודפשט והביט בעיניים של היריבים הכי גדולים וחזקים שיכולים להיות. אלוף העולם הקודם, המדליסטים האולימפיים מטוקיו 2020 ומרתוניסטים צעירים שאיימו להסתער על הזהב. אלא שטפרי, בעצמו סגן אלוף אירופה משנה שעברה, היה מרוכז רק בדבר אחד – הריצה של עצמו והכבוד שהוא רוצה להביא למדינה. זה הצליח לו מעל לכל ציפייה, עם מדליית כסף והצהרת כוונות לקראת המשחקים האולימפיים בשנה הבאה.
"אני עייף, עדיין מנסה להתאושש", מספר טפרי ל-N12, לאחר שנח רק מספר שעות. "אני שמח מאוד לייצג את המדינה שלי ברמה הבין-לאומית הזאת ולהביא כבוד לעצמי ולמדינה. אני עוד לא מעכל את זה, אולי מחר או מחרתיים. התכנון המקורי שלי היה שאני אהיה בעשירייה הראשונה אבל על הפודיום לא ממש חשבתי. כשהריצה התפתחה הרגשתי טוב וחזק והבנתי שאני יכול להילחם גם על מדליה".
ממש על קו הסיום עקפת את אלוף העולם הקודם. חשבת באמת שתוכל לעשות את זה?
"המרתון הזה היה בתנאים לא כל כך קלים, היו תנאי חום כבדים מאוד. דווקא זה נתן לי מוטיבציה וכוח. ראיתי שאפילו הוא, שהוא אלוף העולם, מושפע מתנאי החום האלה ונחלש, אז הבנתי שאני יכול לעקוף אותו. כשעברתי אותו הבנתי שקרה לו מה שקורה לפעמים בריצות מרתון וזה שהוא 'נתקע בקיר'. ניצלתי את זה לטובתי והגעתי שני".
בסביבות הק"מ ה-36 התרסקת על היצפה. זה דבר שאנשים רגילים פשוט מפסיקים לרוץ אחריו, אבל אתה המשכת.
"לצערי, זו הפעם השנייה שזה קורה לי. גם באליפות הקודמת הפילו אותי. מישהו נגע לי ברגליים וזה גרם לי להחליק על הכביש. זה היה לא נעים וכאב קצת. אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי. קמתי והמשכתי לרוץ, כי הייתה לי מטרה".
ספר על הקשר שלך למדינה.
"עליתי ב-2006 מאתיופיה עם המשפחה מטעמי ציונות. למזלי הגעתי למרכז קליטה קרית ים ושם פשוט התחלתי לרוץ. מצאתי את המקום שלי ואנשים עזרו לי. שם למדתי עברית ושם גידלו אותי. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, אבל עם כל החסרונות שיש כאן, אני מרגיש שייך ואני מרגיש שזו המדינה שלי".
פתאום ישראל פורחת במרתון, איך אתה מסביר את זה?
"בשנים האחרונות אנחנו רואים המון רצים, בעיקר מהעדה שלנו, שלקחו את האתלטיקה והתחילו להתאמן ברצינות. יש תמיכה יותר טובה מהוועד האולימפי, איגוד האתלטיקה, ספונסרים אישיים כמו יעקב שחר שעוזר לי ולאשתי. כשיש תמיכה רואים תוצאות. אני חושב שעד היום לא תמכו כמו שצריך. עדיין יש מה לשפר, אבל חשוב להשקיע בספורט".
שנה למשחקים האולימפיים ואתה מביא כזה הישג, אתה אוטומטית הופך למועמד בכיר למדליה גם בפריז. זה יכול לקרות?
"אני אופטימי. אני בנאדם שמאמין שהכל אפשרי אם מתאמנים כמו שצריך וכמובן אם לא יהיו פציעות. המתחרים שאותם ניצחתי היום יהיו גם בפריז, ככה שאני יודע בדיוק עם מי ומול מי אני מתמודד. אפשר להגיד שהראיתי לאלוף העולם מי אני כשעקפתי אותו על קו הסיום. נתתי לו אזהרה".