נבחרת הדיוויס של ישראל בטניס רשמה אתמול (ראשון) הישג גדול כשניצחה 2:3 את יפן והעפילה לשלב הפלייאוף של המפעל, כשהיא כבר עכשיו ממקמת את עצמה כאחת מ-24 הנבחרות הגדולות בעולם. ישראל רחוקה ניצחון אחד מלהיות ברשימה אחת עם מעצמות כמו ארצות הברית, ספרד, סרביה ועוד. המדורג הבכיר של ישראל – שגם ניצח את שני משחקי היחידים שלו, מסכם בראיון מיוחד ל-N12 את המפגש.
דניאל, ספר לי קודם כל על הרגעים האלה במשחק האחרון כשאתה יושב בצד ומסתכל על ישי מנצח ומעלה את ישראל לשלב הבא.
"קפצתי מאושר, אולי אפילו יותר מאשר איך שקפצתי כשאני ניצחתי. בוודאות הייתי יותר לחוץ מהמשחק שלי. הייתה הרגשת הקלה ושמחה. אושר בשביל הנבחרת. אין איך לתאר את האושר הזה. תמיד יש לחץ בדיוויס, לא משנה נגד מי משחקים. היפנים על הנייר היו עדיפים עלינו אבל ברור שהיה לחץ לנצח. לא באנו רק כדי לתת הופעה טובה, באנו לנצח. גם נגד נבחרות אחרות שבאו עם שחקני טופ-30 ניצחנו, בסוף זה משחק טניס וכל אחד יכול לנצח כל אחד".
איך זה שקורה לא מעט במפגשים האלה שאתם מנצחים יריבים איכותיים בהרבה?
"לדיוויס יש חוקים משלו. כשיש את הקהל מאחוריך והוא עוטף אותך זו חוויה מטורפת, זה המון בזכותם. הראינו יכולת שאנשים לא ציפו לה, והוכחנו שאנחנו לגמרי ברמה הזו של היריבים שלנו ולא משנה באיזה מקום הם מדורגים. אני יכול להגיד שמה שנותן לנו את הכוח זו הנבחרת עצמה. כשיש לך את הסמל של ישראל על החולצה זה מרים לך את הרמה".
דיברת על הדחיפה של הקהל, אבל דווקא במשחק האחרון הקהל לא ממש גדש את היציעים?
"אפשר להבין את זה שכשיש 3 משחקים ביום, שמתחילים ב-12 בצהריים והמשחק האחרון נגמר ב-8 לא כולם יכולים להחזיק עד הסוף, בטח כשזה חג ואנשים רוצים להתפנות לעיסוקים שלהם. זה באסה, אבל קשוח להישאר באולם כל כך הרבה שעות. אבל ללא ספק הקהל שהיה הרעיד את האולם וכל מי שהיה באולם פשוט גרם לשחקנים היפנים להישבר. ראו את זה".
מה היה הרגע שגרם לך להבין שזה יקרה ותנצחו?
"רק שניצחנו את הנקודה האחרונה במשחק האחרון. לא העזתי לחשוב על ניצחון במפגש לפני זה כדי לא לעשות נאחס".
באופן אישי, מה התכניות שלך להמשך? איך תמנף את המומנטום הזה?
"קודם כל, יש לי פציעה בברך ואני צריך לטפל בה. שיחקתי עם קרע חלקי בגיד את המשחקים האלה אבל לא הסכמתי לוותר על המשחקים ועכשיו אני צריך לטפל בעצמי. אני מאמין שתוך שבועיים אני אחזור לטורנירים, הצלחתי בשבועות האחרונים לעלות בדירוג גם ביחידים וגם בזוגות אז אני מקווה להמשיך ביכולת הטובה".
ריאלי שנראה אותך ב-100 הראשונים בעולם?
"בוודאי. אנשים צריכים להבין שעשיתי מסלול טיפה שונה משחקנים אחרים. הלכתי לקולג' בארצות הברית ורק לפני שנתיים סיימתי אותו כשאני מתחיל מחדש את המסע שלי בדירוג העולמי ולעלות למעלה לוקח זמן. הייתי מדורג במקום הראשון בקולג'ים, אבל זה לא נחשב כרגע. לאט לאט אני עולה בדירוג ומקווה להגיע גם ל-100 הראשונים".
בכל זאת, הטניס הישראלי במגמת ירידה בשנים האחרונות. איך משנים את זה?
"הבעיה המרכזית בארץ זה שאין תקציבים כמו במעצמות אחרות. לשחקנים שהיו עכשיו בדיוויס אין אפילו מאמן לטוס איתו. זה תלוי בתקציב, אני עכשיו קיבלתי את הפניקס כספונסר חדש וזה יעזור לי. המדינה והאיגוד עוזרים מאוד דרך תמיכה אולימפית, אבל יש המון הוצאות וזה לא מספיק. אם עוד ועוד ספונסרים יצטרפו ויתמכו בשחקנים אני מאמין שנראה הרבה יותר הישגים".
לסיום את מי היית רוצה לקבל בהגרלה ברביעי?
"אין לי מושג אפילו מה האופציות, אבל מה שבטוח זה שנעשה הכל כדי לעלות עוד שלב. כולם זוכרים את חצי הגמר משנת 2009, אבל עד לשם יש עוד דרך ארוכה".