בבאקו פרז הראה ניצוץ של תחרות מול ורשטאפן, אבל במיאמי, חזרו יחסי הכוחות הרגילים, כאשר אפילו עזרה מלקלר בדירוג ש״דאג״ לשמור על הפול פוזישן של צ׳קו ושמקס יזנק מסוף העשיריה, לא הספיקה לעצור את ורשטאפן מניצחון, שנראה אפילו קל. בדיעבד אסטרטגיית הצמיגים של ורשטאפן, עם זינוק על צמיגים קשים ואז מעבר למידיום, הוכחה כעדיפה חד משמעית, אבל יש לי תחושת בטן שאם מקס היה מזנק מהפול על המידיום ופרז מאחור על הקשים, מקס עדיין היה מנצח ואפילו בפער.
נכתבו ונאמרו המון דברים בגנות ורשטאפן, אבל רובם על בסיס אישיותו התחרותית באופן קיצוני. אימרה ידועה היא ״לעולם אל תיכנס למלחמה יבשתית באסיה״, אבל אימרה רק קצת פחות ידועה היא ״לעולם אל תתעסק עם סיציליאני כאשר מדובר בסכנת מוות״. על כך הייתי מוסיף ומזהיר, שלא להתעסק עם מקס על המסלול. לפחות אם אתה לא המילטון. אישיות נחמדה היא לא הכרחית לזכייה באליפות העולם בפורמולה 1, או למעשה בכל תחרות שהיא. אני לא אומר שצריך אישיות גבולית נוסח מייקל ג׳ורדן, בכדי לנצח, אבל זה לא פוגע בסיכויי ההצלחה, ואבא יוס וורשטאפן דאג לחנך את מקס לכך בצורה קשוחה מגיל צעיר מאד.
מצד שני, אין אלא לעמוד מהצד ולהתפעל מהיכולות והכישרון של וורשטאפן. עכשיו שהוא כבר אלוף העולם, אפילו סיכון היתר שהיה לוקח על עצמו (כמו מול המילטון ב-21), נראה שנרפא. כישרון נהיגה אינסטינקטיבי נדיר יחד עם הבנה, תשוקה ודרייב נדירים לא פחות, יצרו מפלצת נהיגה שאין לה כרגע חולשות. מקס לא רק מהיר בטירוף. אלא יודע לשמור על הצמיגים, יודע להיות על המגבלות בתנאים משתנים, מהיר בכל סוגי הפניות ובכל סוגי המסלולים. קל לשנוא אותו על הגישה האלימה שלו לתחרות, בדומה לשומאכר, אבל חייבים להכיר בו כסטנדרט העליון כרגע. זה יכול להיות משעמם שהוא מנצח ככה, אבל זה היה ככה גם עם שומאכר בפרארי ועם המילטון במרצדס. הנהג הטוב ביותר במכונית הטובה ביותר יהיו דומיננטיים.
מבחינת יתר הגריד, המרוץ במיאמי החזיר את פרארי ולקלר לגודל הטבעי שלהם. שזה אומר, שללא דירוג יוצא דופן, במרוץ הם חלשים ממרצדס ובמיוחד אסטון מרטין ואלונסו הצעיר. תכף אתייחס למקרה החריג של מונקו, אבל מבחינת כל מסלול אחר, פרארי בבעיה גדולה, ונראה שהרצפה החדשה שהביאו למיאמי לא פתרה את הבעיות ושחיקת הצמיגים של הסקודריה.
עכובים
המרוץ הנדחה שהיה אמור להיות באימולה, אמור היה לאפשר למדוד על מסלול ״רגיל״ יחסית את הפיתוחים של הקבוצות, ובמיוחד של מרצדס. נראה לי שרב האוהדים מייחלים לאיזו קבוצה שתוכל לחזור להתמודד שווה בשווה עם רדבול, ומרצדס אמורים להציג שינוי מאסיבי במכונית. הבעיה היא שעכשיו הכל יקרה במונקו, וזה המסלול הכי יוצא דופן באליפות, כך שאי אפשר ללמוד ממנו דבר וחצי דבר ליתר המסלולים.
המסלול במונקו נוצר כאשר למכוניות הייתה שלדה של משאית מימינו, עם צמיגי אופניים של ימינו. הידעתם שבמקור, במסלול של מונקו אפילו היו פסי רכבת, לפני שהממלכה הקטנה ויתרה על הטרולי?!? מכוניות הפורמולה 1 הפכו ללא מתאימות למונקו כבר ב 1966 (בחזרה ממנועי 1.5 ליטר ל- 3 ליטר), אבל הכסף, היוקרה ואתגר הנהיגה הייחודי, השאירו את המרוץ בחיים, למרות שמרוץ אמיתי של עשרים פלוס מכוניות פורמולה 1, לא יכול להתרחש שם לפחות איזה ארבעים שנה כבר.
אלא כל זה בדיוק מה שנותן תקווה שדווקא השנה, מול הדומיננטיות של מקס ורדבול, נזכה למנצח אחר, שאינו פרז. אמנם למכונית של רדבול אין חולשה במירוצי רחוב, אבל מנגד, היתרון שלה בישורות, חסר חשיבות במונקו. באותה המידה, ורשטאפן ופרז מעולים במסלולי רחוב, כך שלא צפויה להם בעיה מיוחדת, אלא שלא יהנו מיתרון ביצועים.
במיאמי המכוניות של אסטון מרטין, הפגינו יכולת האצה ובלימה נהדרת, יחד עם שמירה על הצמיגים. זה הופך את אלונסו לאיום אמיתי על צמד נהגי הרדבול. מי שמוביל במונקו, לא נעקף ללא טעות נהיגה, או טעות אסטרטגית נוסח פרארי בשנה שעברה. זה פותח הזדמנות נהדרת להפתיע את רדבול, כולל מכיוון מרצדס, בהנחה שהמכונית המשופרת לא תעשה בעיות לא צפויות, או פרארי, בהנחה שלקלר לא יתרסק או שהקבוצה תעשה איזו שטות אסטרטגית.
על כל החגיגה הזו צריך להוסיף את מזג האוויר שצפוי להיות גשום לפרקים, כולל ביום המרוץ. צריך לחוות גשם במונקו, בכדי להבין עד כמה המסלול נהיה חלקלק. זה אספלט של כביש רגיל (איכותי אבל כביש רגיל ולא מסלול מרוצים ייעודי) שאם לא נזהרים, אפשר בקלות להחליק עליו אפילו בהליכה ברגל! זכיתי להיות במרוץ בשנת 2008 ובתנאים כאלה, המילטון זכה למרות שגילח את הגדר בפניית טבק ופינצר את הגלגל האחורי ימני. בתנאים כאלה, הכל יכול לקרות וקורה במונקו.
