לינוי אשרם, הספורטאית הישראלית הכי מצליחה, הודיעה לפני כמה חודשים על פרישה. אחרי שכבשה את הפסגה האולימפית – היא יצאה לחופשי מאורח החיים התובעני, האימונים המפרכים ומשטר הדיאטה הקיצוני, ובגיל 23 היא מרשה לעצמה לאכול בארוחות שישי עם המשפחה, בלי אימת המאמנת, להתרגל לחיים הסטודנטיאליים וגם ליהנות מהמעמד שלה ככוכבת בפסטיגל.
רק שבעה חודשים עברו מאז שאשרם תלתה את המדליות. היא עוד לא הספיקה להתרגל לחיים החדשים - וכבר הגיעו התגובות הקשות, יותר קשות מכל ביקורת של מאמנת סובייטית. "תראי איך את נראית, מה קרה לך?", "זאת את? אני לא מזהה אותך בכלל", "את שמנה ככה, זה לא יפה לך, את הרסת לעצמך את הגוף".
"אנשים בלי טקט"
"יש אנשים בלי טקט שאומרים לי את זה פנים מול פנים", סיפרה אשרם. "איזה מישהו מבוגר פשוט החליט לבוא ולבהות בי. הסתכלתי עליו, אמרתי, 'מה, מה?' הוא עושה לי - 'זאת את? תראי איך השמנת, את לא נראית טוב'. אז אני פשוט באותו רגע פשוט לקחתי את הדברים והלכתי. זה מאוד קשה שאנשים לא מסוגלים לשמור את דעתם...כאילו, תשמרו את הדעות שלכם לעצמכם".
ולמרות התגובות הקשות, אשרם משתדלת לקחת אותן בקלות: "באמת שלא אכפת לי, אני לא מתייחסת, אני יודעת מה אני אוהבת, אני יודעת מה אני רוצה, לא מעניין אותי מה אנשים אחרים אומרים".
לשאלה האם היא כבר לא נשקלת כל יום, ענתה לינוי: "האמת שאני כן. אבל לא באמת לוקחת את זה כאיזה 'אישיו', אלא באמת...בשביל עצמי, בשביל לשמור. הייתי אז כמעט 15 קילו פחות בהתעמלות. אני באמת רוצה לשמור על עצמי ואני רוצה לשמור על גזרה מסוימת, ולא בשביל שאנשים יגידו לי על איך אני צריכה להיראות".
"בתור מתעמלת כשאת פורשת, את יודעת שאת הולכת להשמין, את יודעת", אומרת לינוי. "את פורשת ואת יודעת, או-קיי, אני הולכת להתנפח עכשיו. כי אנחנו כל הזמן היינו בגירעון קלורי. אנחנו כל הזמן שרפנו הרבה יותר ממה שאכלנו. אני בסופו של דבר מסתכלת על עצמי ואני אוהבת לראות את מה שאני רואה. אני כן רוצה להוריד עוד, אבל לא הרבה. לא לחזור להיות מה שהייתי".
"ידעתי שאני הולכת להשמין"
כשאשרם נשאלת האם ציפתה לתגובות על משקלה, היא עונה שכן. "ידעתי שאני הולכת להשמין אז ציפיתי שיראו את זה ויגידו לי. אבל הענף הזה מאוד חיזק אותי מנטלית. ואם זאת לא הייתי אני? אם זאת הייתה ילדה אחרת שעומדת פה? מאוד חשוב לי להעביר את המסר הזה, שכל אחד צריך לאהוב את עצמו, איך שהוא נראה, ולא לשים לאף אחד לב, מה שכל אחד אומר, לא להתייחס לזה. לדעת שאת אוהבת את עצמך כמו שאת וללכת עם זה".
לפחות בווינגייט, במקום שבו פרחה כספורטאית, היא מרגישה בבית. את כל השבוע היא מעבירה כאן, בבוקר כסטודנטית לחינוך גופני ואחר הצוהריים כמאמנת של נבחרת ההתעמלות האומנותית.
"זאת ללא ספק מרגישה לי כמו דרך חדשה. כאילו עכשיו התחלתי, אפשר להגיד, את החיים שלי מהתחלה", שיתפה אשרם בתחושותיה. "זה כאילו פתאום להשתחרר מאיזה כלוב של זהב. זה כאילו ציפור ברחה מהקן. רק העניין של לקום בבוקר ולעשות מה שבא לי ומה שאני רוצה, זה כבר הקלה".
אשרם סיפרה כי עד שפרשה, המאמנת הייתה קובעת עבורה את אורח החיים, והוסיפה: "עכשיו פתאום אני מחליטה על החיים שלי, אני מחליטה על מה אני עושה, מה אני רוצה לעשות, לאן אני רוצה ללכת, מה אני רוצה להגיד".
הישראלית הראשונה שזוכה בזהב אולימפי
אפשר להבין למה אחרי 17 שנות קריירה אשרם בת ה-23 ירדה מהמשטח. אחרי אין ספור הישגים ותארים, מדליות וגביעים, היא עשתה היסטוריה כשהביסה את האחיות הרוסיות באולימפיאדת טוקיו, והפכה כידוע לאישה הישראלית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית.
"מוזר לי פתאום להיות בצד השני. אבל כבר הגעתי לגיל מסוים שממנו מאוד קשה להמשיך. אני לא רציתי להגיע למצב שאני מתחרה עם פציעות, שאני לא יכולה לסחוב. אני לא רוצה". לשאלה אם יכול להיות שנמאס לה מהחיים האינטנסיביים הללו, השיבה: "אפשר להגיד באיזשהו מקום כן. לא הייתי יוצאת, מבלה, נפגשת עם חברים, עם המשפחה, נוסעת עם המשפחה לחופשה, לא הייתי עושה את הדברים האלה".
ובאמת בתקופה הכי לחוצה שלה, כשהחיים דילגו מפודיום לפודיום, הצליחה אשרם להחזיק זוגיות בת שלוש שנים. ודווקא עכשיו, כשכבר יש לה זמן פנוי, היא לבד, מחפשת את החצי השני. "בוא נגיד שהדייט המושלם מבחינתי זה לשבת במיטה עם פוך, עם איזו גלידה, ופשוט לראות סרט. אני בן-אדם מאוד זוגי. אני בן-אדם מאוד אוהב ומאוד חם, וחסר לי להוציא את זה ולהביא את זה למישהו".
בשנה האחרונה היא ניצלה היטב את המומנטום כשעשתה פליק-פלאקים בין השקות לבין קמפיינים, וקטפה גם תואר חדש - סלב. החותמת הרשמית לכך שהיא כבר שוחה בביצת המפורסמים, הייתה כשהזמינו אותה להופיע בפסטיגל. "בא לי לגעת בדור הצעיר, בנוער, בבני נוער", אמרה.