גיא ניב, אחד מחלוצי הרכיבה המקצוענית בישראל, הודיע אתמול (שני) באופן מפתיע על פרישה מאופניים בגיל 28 בלבד. "לא היה לי את הדרייב להמשיך", סיפר הרוכב. היום (שלישי), התייחס ניב להחלטה בצורה מפורטת בתכנית 'מגרש פתוח': "אני בסדר, הוקל לי. לא בטוח שמעכל עד הסוף אבל מתחילים לעכל את זה".
כמה זמן הרעיון התבשל בפנים?
"מתחילת העונה הזו, מינואר אני מתחיל להרגיש משהו לא אותו דבר, לפני הנסיעה למחנה אימונים הראשון של השנה הרגשתי שאני פחות מתרגש ומחכה לזה. חשבתי שאחזור לקבוצה והמוטיבציה תחזור בהתאם. הרעב חלקי ולא עד הסוף, זה תהליך שהתבשל מתחילת העונה. הטור היה פיק מטורף ונהניתי ממנו, אבל היום יום כספורטאי כבר לא מספיק שווה לי את זה בתמונה הכללית".
הלכת להתייעץ עם מטפל או משהו בסגנון הזה? קשה לחזור, זו פרידה ממשהו מאוד משמעותי בחייך.
"זו הפרידה הכי קשה שהייתה לי בחיים. לא מכיר עצמי בלי זה, זה מגיל 10 איתי, נעזרתי בעבר במאמן מנטאלי וקואוצ'רית שליוותה אותי בנושא. אני עשיתי החלטות בעבר הפכתי אותן, אבל לא פרשתי בשביל לחזור אחרי חודש. אני שלם עם ההחלטה. חשבתי בעבר שאפרוש אחרי שמיציתי עצמי פיוזולגית אבל זה יותר רגשי ובראש. חוסר הנאה וחוסר סיפוק מהמקום בו אני נמצא בחיים. והחלטתי להמשיך לדרך חדשה".
יש קשר לדרג?
"יש יתרונות וחסרונות שהקבוצה בדרג הראשון. היתרון הוא שמגיעים למירוצים הכי גדולים. החיסרון הוא שלפעמים מקבלים פחות הזדמנויות לרכב. עבורנו אני חושב שזה צריך להשתנות בעתיד.לקבוצה הזו הרבה יתרונות וחסרונות. היא חלק גדול מהקריירה שהייתה לי".
ירידת דרג זה הכיוון? כי אדאמס מתכנן תביעות ואולי מבקש הגנה וצריך להקפיא ירידות.
"עניין איסוף הנקודות היה מאוד משמעותי ובולט פחות או יותר מאז אפריל כשהבנו שאנחנו מתמודדים על ירידה. אני לא יודע איפה ייגמר, אבל כרגע זה ניראה שזה הולך לכיוון של ירידה לדרג השני. לאן שלא ילך, הקבוצה תצטרך לעשות הרבה עבודה ולבנות עצמה טוב יותר לשנה הבאה, כי ברור שדברים השנה לא הלכו כמו שצריך".
איך ההרגשה האישית?
"אני קצת יותר מ- 24 שעות אחרי ההודעה וקיבלתי הצעות עבודה מל מיני כיוונים. את הכיוון שאני רוצה אשמור לעצמי. אנוח קצת, אהנה קצת ונראה לאן יתפתחו החיים. עשיתי טיול בעולם בדרך אחרת אבל לא הייתי תייר ברוב המקומות שאנשים מגיעים אליהם כתיירים. את פאריז ראיתי בדופק גבוה בשאנז אליזה, אני רוצה לראות את העולם בדרך אחרת".
תשנה את סגנון החיים?
"אחד הדברים שאני הכי מחכה להם הוא שאני לא אדע מה אוכל היום בערב, הכל נגזרת של האימונים, לא לדעת מה קורה היום בערב מבחינת האוכל או דברים אחרים. זה לא שיש מאכלים שנמנעתי מהם ואסרתי על עצמי, אני פשוט ידעתי מתי אפשר לשלב מה. יהיה לי יותר חופש".
זיכרון אחד שילך איתך לנצח מהאופניים?
"אחד? אני לא יכול לבחור. הגי'רו בארץ, טור דה פראנס ראשון ושני, אפיק ישראל שיהיה בארץ. מקווה שזו תהיה פרידה טובה. אני אנצור את כל הזיכרונות מהענף איתי".