אומרים שגיל זה רק מספר, צירוף של שתי ספרות שמסמן את כמות הזמן שבילית עד כה על כדור הארץ. גיל לא מסמן את הדברים שמותר לנו או אסור לנו לעשות. כדוגמא ניתן לקחת את ג'יאנלואיג'י בופון, שבגיל 44 ממשיך לזנק לכדורים ולקפוץ לרגליהם של שחקני התקפה, או לברון ג'יימס, שבגיל 37 ממשיך לקפוץ לטבעת עם דאנקים מפוארים. אבל מה אם ענף הספורט שלך לא כלל כדור. מה אם בחרת לעצמך מקצוע בו המטרה של יריבך היא לגרום לך לאבד הכרה בצורה כזו או אחרת? מה אם בגיל 42 אתה עדיין נמצא באותו ענף ספורט קיצוני בו התחלת, זאת עשרים שנים בדיוק אחרי הקרב הראשון בקריירה שלך? ומה אם באותו גיל מאוחר, אתה גם אלוף מכהן ב-UFC ועומד לפני קרב נגד אחד מהכוכבים העולים של עולם ה-MMA? הגיע הזמן להכיר את גלובר טיישירה, האיש שעונה לכל הקריטריונים המשוגעים האלה.
השנה היא 1999. טיישירה, שנולד 20 שנים לפני כן במחוז מינאס ז'ראיס העני בדרום מזרח ברזיל, הסתנן לתוך ארצות הברית וספציפית לקונטיקט, בתום מסע מפרך של 43 ימים. בקונטיקט החל הברזילאי לעבוד כפועל בחברת עיצוב נוף כדי לעזור כלכלית למשפחתו, שם גם הכיר טיישירה את אשתו, אינגריד וגם צפה לראשונה ב-UFC. שם גם שמע לראשונה על ג'יו ג'יטסו ברזילאי, אומנות הלחימה בה יתמקצע שנים לאחר מכן לרמת דיוק מיקרוסקופית. למעשה, כאן התחיל סיפורו של טיישירה, שבאותו הזמן החל להתאמן בחדר הכושר של ג'ון האקלמן יחד עם צ'אק לידל, אחד מהלוחמים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של הארגון. וכך עבר הזמן וטיישירה השתפר והשתכלל עד שלבסוף, אי שם ביוני 2002, הוא רשם את הקרב הראשון שלו בקריירה בארגון ה-WEC- קרב אותו הפסיד בנוקאאוט בסיבוב השני. לא ההתחלה הכי אידיאלית לקריירה.
"אני לא אוהב להיזכר בזה", אמר טיישירה בריאיון ל"פוקס", "אבל אי אפשר שלא. אני זוכר שנלחמתי באריק שוורץ והייתי פשוט עייף. לא יכולתי לעשות כלום, לכן עד היום אני עובד קשה וחרד בזמן ההכנות שלי לקרבות. בקרב ההוא, הייתי כל כך עייף שחשבתי שאני עומד למות". ואכן, טיישירה לא נתן להפסד בקרב המקצועי היחיד שלו להעיב על רוחו. הוא המשיך להתאמן, המשיך להתכונן וקצת פחות משנתיים לאחר מכן הגיע הקרב הבא שלו וגם הניצחון הראשון, שאחריו הגיע ניצחון נוסף. כך הפך טיישירה מנער בן 20 בעל חלום להילחם למחייתו, לגבר בן 29 שיש לו בחגורה לא פחות מ-19 קרבות מקצועיים ו-17 ניצחונות, 15 מתוכם ברצף.
ואז, כמעט עשור אחרי הקרב הראשון בו הפסיד, טיישירה קיבל את ההזדמנות עם הקרב הראשון שלו ב-UFC: "הייתי בטוח בעצמי, אבל לא רציתי לחכות הרבה זמן בשביל ההזדמנות להיכנס לארגון. אם הייתי בן 35 או 37, לא הייתי עושה את זה, אבל פשוט ידעתי שבמוקדם או במאוחר אני אקבל את ההזדמנות הזאת". ב-2012, אחרי שפתר בעיות ויזה שמנעו ממנו לשהות באמריקה, לוחם הג'יו ג'יטסו הברזילאי שעשר שנים לפני כן היה פועל פשוט, קיבל חוזה מה-UFC ומכאן, באופן לא כל כך טבעי, החלה הנסיקה של טיישירה לטופ של הארגון.
במהלך תשע השנים שלו ב-UFC הברזילאי רשם לא פחות מ-21 קרבות נוספים, שהביאו אותו לטוטאל של 40 קרבות בסך הכל בקריירה המקצועית שלו. בדרך הברזילאי אומנם העלה את מאזן ההפסדים שלו ל-7, אך השמות להם הפסיד היו בין היתר אלכסנדר גוסטאפסון וג'ון ג'ונס, לו הוא הפסיד בקרב על החגורה במשקל חצי כבד. עם זאת, טיישירה גם רשם ניצחונות מרשימים על שמות כמו "רמפייג'" ג'קסון, אובינס סנט-פרו, רשאד אוונס וג'ארד קנונייר, שהיו כמעט כולם צעירים ממנו בעת הקרבות. היכולת של טיישירה להכניע יריבים צעירים ומהירים ממנו גם כשהיה עמוק לתוך שנות ה-30 וקצת לתוך תחילת ה-40 לא חמקה מעינו של דיינה ווייט, שהחליט לתת לטיישירה קרב אליפות נוסף, כ-7 שנים לאחר ההפסד לג'ונס בקרב האליפות הקודם. הבעיה? הקרב הגיע יומיים לאחר שהברזילאי חגג יומולדת 42.
אבל לא כאן הסתיימו הבעיות של טיישירה לפני קרב האליפות שלו. מלבד העובדה שרק לוחם UFC אחד זכה בחגורת אליפות אחרי גיל 40 (רנדי קוטור האגדי, שזכה בחגורה במשקל כבד בגיל 43), היריב של טיישירה גם לא התכונן להיות קונוס. גם אם הוא היה רוצה הוא לא היה יכול. מדובר בלוחם פולני בן 38, שעונה לשם יאן בלאחוביץ' ועד אותו הרגע ניצח חמישה קרבות רצופים. האחרון שבהם היה נגד ישראל אדסניה, אחד הלוחמים הטובים ביותר בארגון כולו, שניצח 22 מתוך 23 הקרבות שלו בקריירה. העולם כולו חשב שטיישירה ייפול כמו קודמיו, שהאיש בן ה-42 כבר מיצה את היכולות שלו ושחגורת האליפות, אותה הוא לא החזיק מעולם, תמשיך להישאר מחוץ להישג ידו. סוכנויות ההימורים הציבו את טיישירה כאנדרדוג מובהק וכל הפרשנים טענו כי המסע של בלאחוביץ' במעלה הדירוגים בארגון ימשיך. אז הם חשבו.
סיבוב שלם ועוד שלוש דקות נוספות, זה מה שהיה צריך טיישירה כדי לגבור על יריבו הפולני ולזכות בחגורת האליפות במשקל חצי כבד, יומיים בלבד אחרי שחגג יומולדת 42 (צפו בקרב האליפות של טיישירה בנגן הווידאו למעלה). בכך הוא הפך לאלוף המבוגר ביותר בקטגוריית המשקל הזו ולאלוף השני המבוגר ביותר בתולדות ה-UFC. אבל טיישירה לא סתם עשה זאת, הוא עשה זאת בסטייל. הבריזלאי רשם יותר מכות, יותר ניסיונות טייקדאון ובסיבוב השני גמר את העבודה, אחרי שהתיש את בלאחוביץ' כמו שאף לוחם אחר לא התיש לפניו. הוא ניצל את העייפות של יריבו כדי להפיל אותו לרצפה ולסיים את הקרב עם חניקה אחורית, ההפסד השני בלבד של בלאחוביץ' בהכנעה. צוות השידור של ה-UFC, שכלל שני לוחמי עבר, לא הצליח להסתיר את ההתרגשות שלו מהניצחון הסנסציוני של טיישירה והתגובה שלהם הייתה בהתאם. צפו בתגובת השדרים בנגן הווידאו למטה >>>
במסיבת העיתונאים שלאחר הקרב גם דיינה ווייט התייחס להישג האדיר של הברזילאי: "גלובר טיישירה הוא אחד האנשים הכי קשוחים בקטגוריית המשקל הזו. זה היה החלום שלו לקבל את ההזדמנות הזאת והוא סוף סוף עשה את זה. הוא איש ענק, אני שמח בשבילו. אחרי הקרב הוא סיפר לי על בעיות הויזה שהיו לו וכמה זה עשה לו רע שהוא לא יכול היה אפילו להיכנס למדינה בזמן שהוא היה אמור להילחם כבר ב-UFC. הוא סיפר לי הכל. אמרתי לו 'עדיף מאוחר מאשר לעולם לא'. האיש הזה לא ויתר בחיים. כל המפקפקים שהוא נתקל בהם במהלך הקריירה ובסוף גיל 42 הוא זכה בתואר. סיפור די מגניב, שלא יכול היה לקרות לאדם ראוי יותר". צפו בווייט מדבר>>>
הלילה (בין שבת לראשון) האריה הזקן יגיע להגנה הראשונה שלו על החגורה בה זכה לראשונה לפני כשמונה חודשים ופעם נוספת מחכה לו יריב לא פשוט, יריב שצעיר ממנו בלא פחות מ-13 שנים - ירי פרוחאזקה הצ'כי. יש לו 2 קרבות בלבד בארגון, אבל שניהם הסתיימו בסטייל עם נוקאאוט בסיבוב השני. הוא נמצא ברצף ניצחונות של 12 קרבות וניצח כל קרב שלו עם נוקאאוט מאז 2017. כעת הוא שם את עינו על התואר במשקל חצי כבד וגם הוא, כמו לא מעט מקודמיו, יגיע לקרב כשהוא הפייבוריט לפי סוכנויות ההימורים. עם זאת, אל תמהרו להספיד את הקדנציה של הברזילאי כאלוף UFC. בלא פחות מ-11 קרבות קודמים שלו טיישירה היה האנדרדוג והמאזן שלו באותם קרבות? 8 ניצחונות ו-3 הפסדים. אולי זה העבר הקשה שלו בברזיל, אולי זה הלב הענק שלו שלעולם לא מוותר, אולי זו בכלל אשתו שנמצאת איתו מאז תחילת הדרך. כך או כך, טיישירה כבר עשה כל מה שצריך כדי להיכנס להיכל התהילה של ה-UFC, אבל לא יזיק לסתום את הפה לכל המפקפקים פעם אחת נוספת.
