רק בת 20 – וכבר פוצחת בקריירה שנייה. המתעמלת האולימפית ניקול זליקמן, שהגיעה למקום השביעי באולימפיאדת טוקיו 2020 (הישג שקצת פוספס לצד מדליית הזהב ההיסטורית של לינוי אשרם) לא לקחה יותר מדי זמן לעצמה בכדי לעכל את ההישג וכבר מיהרה לחזור למקום שהיא מכירה הכי טוב – אולם ההתעמלות.
בפוסט שפירסמה בתחילת השבוע ברשתות החברתיות היא הודיעה כי לאחר אולימפיאדה מוצלחת מבחינתה, היא בוחרת לשנות מסלול לעשות את המעבר מהתחרות האישית לתחרות הקבוצתית וכעת היא תהיה חלק מהנבחרת אותה תבנה המאמנת האישית שלה אלה סמופלוב. בקרוב ייבחרו ארבע הבנות הנוספות שירכיבו את הנבחרת לצד זליקמן.
ניקול, איך הייתה התחושה שלך אחרי האולימפיאדה?
"ההרגשה באולימפיאדה הייתה מדהימה. הרגשתי שאני מביאה גאווה למדינה ולמשפחה שלי. הרגשתי טוב בתחרות עצמה ושאני עושה תרגילים וביצועים טובים והייתי באופוריה מטורפת. כשזה נגמר התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות עם עצמי והגעתי למסקנה שלא מיציתי עדיין את הענף. אפילו בתקופת החופש שהייתה עכשיו, בחודש האחרון, הרגשתי שאני כבר ממש רוצה לחזור לאימונים. אנחנו כמתעמלות לא רגילות לחופשים. חודש בלי אימונים בשבילנו זה המון. בחופש הספקתי להיפגש עם חברות, ללכת לים, ללכת להופעות – אלה דברים שאני בדרך כלל לא עושה ביום יום כשיש אימונים".
למה החלטת לעשות את המעבר מהתחרות האישית לקבוצתית?
"יש משהו קשה בלהיות כל הזמן לבד. זה אומנם מעצים, אבל זה גם קשה הרבה פעמים. קצת איבדתי את ההנאה שבתרגילים האישיים, והחלטתי שאני רוצה להרגיש מה זה להיות חלק מקבוצה. אני מרגישה שעשיתי את המקסימום שלי בתרגילים האישיים, אז חשבתי שאולי אני יכולה למקסם את ההיכרות שלי עם הענף כדי לעזור לנבחרת ישראל בתחרות הקבוצתית".
היה מישהו שייעץ לך לא לעבור לקבוצתי?
"היחידים שהיו נגד המעבר שלי היו הגולשים בטוקבקים, אבל שם תמיד אנשים רושמים את דעתם וזה לא השפיע לי על ההחלטה. תמיד יש תגובות לא טובות לדברים שאני עושה כמתעמלת, אבל למדתי לא לייחס לזה חשיבות. כל עוד אני יודעת שאני עושה את מה שטוב בשבילי – אני יודעת שאני לא צריכה לתת מקום לתגובות בטוקבקים".
לא מעט מדובר בענף ההתעמלות האמנותית על המתיחות שקיימת בין המאמנת אירה ויגדורצ'יק לבין איגוד ההתעמלות והמתעמלות האישיות. לאחר אולימפיאדת טוקיו 2020 סיימה ויגדורצ'יק את תפקידה כמאמנת הנבחרת ואיתה עזבה גם בתה, רחלי, שהייתה אמורה לרשת את תפקיד מאמנת נבחרת ישראל. מי שמונתה למאמנת הנבחרת היא אלה סמופלוב, המאמנת האישית של זליקמן.
לעובדה שאירה ויגדורצ'יק הייתה מאמנת הקבוצתי הייתה השפעה לכך שלא היית בנבחרת עד היום?
"זה לא דבר חריג בענף שמתעמלת עוברת מאישי לקבוצתי. למשל, כשאנחנו רק מתחילות להתאמן כילדות, אנחנו מתחרות גם באישי וגם בקבוצתי, כך שכל המתעמלות עושות גם את זה וגם את זה. אני הספקתי אפילו לזכות במדליית ארד עם נבחרת הנערות באליפות אירופה. לעובדה שאירה הייתה המאמנת של הקבוצתי לא הייתה השפעה שלא הייתי שם, אני פניתי לתחום האישי כי אני והמאמנת שלי חשבנו ששם אני אוכל למצות את כל הפוטנציאל שלי".
מה המטרות עם הנבחרת?
"בינתיים הנבחרת עוד לא ממש בנויה, יש 13-12 בנות מתוכן תיבנה הנבחרת אחרי שנדע במה כל אחת טובה, לכן אני לא יכולה לדבר או להצהיר על מטרות כרגע. הדרך לאולימפיאדה מאוד מאוד ארוכה והמטרה היחידה כרגע היא לעשות את הקריטריון לאולימפיאדת פריז 2024".
"מצד אחד מברכים אותנו ומצד שני לוקחים לנו"
לא מעט דובר בימים שלאחר אולימפיאדת טוקיו על העובדה כי המדינה גוזרת קופון שמן על הזכיות של הספורטאים. אומנם נשמעו קולות שקראו לביטול המס על זכיות של ספורטאים באולימפיאדה, אך עד היום הדבר לא נעשה. לזליקמן יש דעה מאוד מוצקה בנושא.
את חושבת שהמדינה תומכת מספיק בך ובשאר ענף ההתעמלות?
"אני אומנם מקבלת תגמול ותמיכה מהמדינה, ולבחורה בגילי זה אפילו תגמול די יפה, אבל מצד שני יש את העניין של המיסים. כאזרחית שומרת חוק אני משלמת מיסים, אבל אני חושבת שהיה יותר נחמד לקבל קצת אהדה מהמדינה בנושא הזה ושהמדינה הייתה מוותרת על המיסים שהיא לוקחת מפרסים שאנחנו מקבלות בתחרויות הגדולות כמו אליפויות עולם ואולימפיאדות. מצד אחד שרים וראשי ממשלה מתקשרים לברך אותנו אחרי הישגים ומצד שני לוקחים המון כסף ממה שזכינו. ההרגשה היא שאנחנו נותנים הכל, את הזמן ואת הגוף שלנו כדי לזכות, ואז הופ – לוקחים לנו את הפרס. מי שמאוד תומכים בי הם איגוד ההתעמלות, מכון וינגייט והספונסרים שלי".
"לדעתי לינוי תמשיך לפריז"
כחברה טובה של לינוי אשרם, לדעתך היא תמשיך לפריז 2024?
"אני לא יכולה לדבר בשמה ולהגיד מה היא תחליט לעשות, אבל אני יודעת שאני רואה אותה יום יום באולם מתאמנת. הזמן יעשה את שלו והיא תצהיר בהמשך מה היא רוצה לעשות, אבל לדעתי היא תמשיך לאולימפיאדה הבאה".
עבורך פריז 2024 תהיה האולימפיאדה האחרונה?
"כנראה שכן. אם אני אגיע עם הנבחרת לפריז אני אדע שעשיתי וחוויתי את כל מה שיש למשחקים האולימפיים להציע ולדעתי לאחר מכן אני אפרוש ואתחיל לבנות את עצמי מחוץ לאולם. החלום שלי, כמו כל אחד, הוא להקים משפחה ובית בישראל. אני חושבת שאשאר ואמשיך בתחום הספורט כי זה משהו שאי אפשר לקחת ממני, כנראה בתחום האימון".