נתראה בלוס אנג'לס 2028. עם הדחתו של רוכב האופניים מיכאל יעקובלב ברבע גמר תחרות הקיירין, המשלחת האולימפית הישראלית סיימה את הופעותיה במשחקים האולימפיים פריז 2024 – הטובים ביותר אי פעם. 7 מדליות: 1 מזהב, 5 מכסף ו-1 מארד, היו לנו ולא מעט הישגים נוספים בשלל ענפים. כעת, כשיש לפנינו 1,460 ימים של ציפייה למשחקים בלוס אנג'לס 2028, זה הזמן לסכם.
אין ספק שהישג השיא המרשים ביותר הוא מדליית הזהב של גולש הרוח תום ראובני. אם לא די בכך שכל מדליית זהב היא הישג בלתי רגיל, הרי שמדובר בספורטאי שלא סומן ערב התחרות על ידי הוועד האולימפי הישראלי ככזה שטבעי שיילחם על פודיום. הניצחון היחיד שלו בכל ימי התחרות היה שיוט המדליות עצמו, מה שמוכיח כוחות נפשיים בלתי רגילים. מיד לאחר הזכייה הוא קיבל את הבשורה שיישא הערב את הדגל בטקס הסיום, כבוד גדול.
לצידו קיבלנו זוכה במדליית כסף בגלישת רוח, אלא שבמקרה של שרון קנטור מדובר בהגשמת הציפיות. בשנתיים האחרונות הוכח פעם אחר פעם שלישראל נבחרת גלישת הרוח נשים הטובה בעולם, כשעיקר התחרות בטופ העולמי הוא בין קנטור, שחר טיבי וקטי ספיצ'קוב. קנטור התגברה על הרבה מהמורות בדרך למדליה, כש-3 שיוטים בהם ניצחה בוטלו, אך בסופו של דבר היא יוצאת עם מדליה יוקרתית והטייטל – האישה הישראלית הראשונה עם מדליה אולימפית בענף.
הענף שלשמחתנו חזר לקדמת הבמה הוא הג'ודו. לאחר שבמשחקים בטוקיו 2020 ישראל לא זכתה במדליה אישית בענף, ו-4 ימים ראשונים לא פשוטים ללא אף גמר לנבחרת שלנו, הגיעו פיטר פלצ'יק וענבר לניר שבאותו יום זכו בארד וכסף בהתאמה. הזכיות המרגשות של שניים מהספורטאים האהובים במשלחת הישראלית היו רק הפתיח למדליית הכסף של רז הרשקו שהגיעה למוחרת, כשהיא לא רחוקה מדי גם מהזהב.
התמונה של פיטר פלצ'יק מחבק את מאמנו אורן סמדג'ה, שרק לפני פחות מחודשיים איבד את בנו שנפל בקרבות בעזה, הפכה לאחת המרגשות בתולדות המשחקים מבחינת ישראל. ההישגים של נבחרת הג'ודו לא משכיחים את העובדה שבטח מבחינת נבחרת הגברים מדובר בדור שרובו כבר עבר מזמן את השיא והענף זקוק ל"דם חדש", אבל בדיוק מדליות כאלה גורמות לילדים לרצות כעת ללכת לחוג והכישרונות החדשים ימשיכו לזרום.
השבת שבה ישראל גרפה את שתי המדליות בשיט נכנסה לדברי הימים כיום הספורטיבי הגדול בתולדות ישראל, וזה קרה בזכות מי שבאותה שבת הפך לספורטאי האולימפי הגדול בתולדות ישראל. ארטיום דולגופיאט, הישראלי הראשון אי פעם שמגיע למשחקים על מנת להגן על תוארו כאלוף אולימפי – בכלל בקושי עלה לגמר. הוא ביצע תרגיל לא טוב במוקדמות ועלה רק מהמקום ה-7. זה הפריע לו? ממש לא.
לגמר עצמו הוא הגיע אחר לחלוטין. מפוקס, יציב, מושלם. הוא ביצע תרגיל נהדר, שלרבים נראה כמו תרגיל של מדליית זהב, וזכה במדליית כסף – הישראלי הראשון שמחזיק בזהב וכסף אולימפי. מי שזכה באליפות העולם ביום שבו התרחש טבח ה-7 באוקטובר הקדיש את המדליה לחיילים ולחטופים, ואף רמז כי ממש לא בטוח שזאת האולימפיאדה האחרונה שלו.
המדליה האחרונה הגיעה, שוב, בשבת. נבחרת ההתעמלות האומנותית, שמחזיקה בתואר אלופת העולם, הלכה בדרך של דולגופיאט כמעט לחלוטין. דיאנה סברצוב, אופיר שחם, הדר פרידמן, שני בקנוב והקפטנית רומי פריצקי ביצעו שני תרגילים מתחת לרמתם במוקדמות, מה שהעלה אותן לגמר רק מהמקום ה-6. בגמר עצמו, תרגיל החישוקים הראשון גם כן לא היה מושלם, מה ששם אותן במקום ה-5 אחרי סיבוב אחד. ואז הגיע תרגיל הסרטים והכדורים.
זה נחשב לתרגיל הפחות טוב של הנבחרת, וגם זה שיותר קשה לצבור בו ניקוד גבוה, אבל הבנות עמדו בלחץ, ביצעו תרגיל כמעט חף מטעויות וקיבלו ציון שהזניק אותן למקום השני ולמדליית הכסף. זהו הישג השיא של נבחרת ישראל והוא שני בכלליות בענף רק למדליית הזהב של לינוי אשרם מטוקיו 2020. לרוב בנות הנבחרת פורשות אחרי סייקל אולימפי, אך כעת יהיה מעניין לראות אם תהיה המשכיות.
ההישגים של המשלחת לפריז לא נמדדים רק במדליות. יש את נבחרת הכדורגל שאומנם הודחה בשלב הבתים לאחר תיקו ושני הפסדים, אך זוהי הופעה ראשונה של הנבחרת אחרי 48 שנים. ענת ליליאור, שהתחרתה בכלל בטהיטי, הגיעה להישג שיא של שמינית גמר גלישה והפסידה רק לאלופת העולם. לונה צ'מטאי רשמה השיג שיא למרתון הישראלי עם מקום 9. נבחרת השליחים בשחייה רשמה גמר היסטורי והצמד שלי בובריצקי ואריאל נשיא סיימו במקום ה-11 המכובד בשחייה צורנית.
אבל אם אפשר לשים את האצבע על אכזבה מהמשלחת הישראלית בפריז זה יהיה בענף השחייה. מדובר במשלחת הגדולה ביותר שישראל שלחה אי פעם, עם 17 שחיינים (11 גברים ו-6 נשים) ועם היהלום של השחייה הישראלית – אנסטסיה גורבנקו. נכון, המשלחת רשמה מספר שיא של 7 העפלות לחצאי גמר, אך דווקא העלייה היחידה לגמר הייתה ממקצה בו מתקיים רק מוקדמות. ומעל הכל יש את עננת הגמר אליו לא הופיעה גורבנקו.
חשוב לזכור שעוד לפני הגמר ההוא, גורבנקו העפילה לחצי גמר מקצה 100 מטר חזה, לא מקצה בו היא מתמקדת יותר מדי, והחליטה לפרוש ממנו בכדי לשמור כוחות. למוחרת היא לא הצליחה להעפיל לחצי הגמר במקצה החזק שלה - 400 מטר מעורב, מה שהעלה שאלות בנוגע לקבלת ההחלטות שלה. ביום האחרון של התחרויות היא אומנם לא העפילה לגמר 200 מטר מעורב, אך מכיוון שסיימה תשיעית שימשה כרזרבה ראשונה – ויכלה להתחרות לאחר שאחת המתמודדות פרשה. האיגוד לא התכונן לאפשרות הזאת, גורבנקו בכלל הייתה בארוחת ערב באותו זמן והגמר פוספס.
בסופו של דבר, למרות העובדה שמדובר במשחקים הטובים אי פעם עבור ישראל – יש תחושה שאפשר היה אפילו יותר. נראה היה שמספר ספורטאים הגיעו למשחקים לא בשיאם, אחרים נראים כמתקשים לעבור איזשהו מחסום פסיכולוגי ואחת, אבישג סמברג, אף הודתה בזה כשאמרה לאחר שהפסידה שהרצון לנצח עבור המדינה שיתק אותה. לקראת לוס אנג'לס, כדאי שבמשלחת ישקיעו בעבודה הפסיכולוגית ואז אולי נראה משחקים מוצלחים אפילו יותר.