באופן טבעי, הצופה הישראלי מתמקד במשלחת שלנו במהלך המשחקים האולימפיים. אלא שכמובן מעבר למשלחת הישראלית, בכל אולימפיאדה מתקיימים עוד לא מעט אירועים שאסור לפספס. N12 עושה סדר בכמה אירועים כאלה, כדי שלא תפספסו שום רגע מרגש.
סימון ביילס, התעמלות, 27.7 – 5.8
נדמה שביילס כאן מאז ומתמיד, אבל עבור המתעמלת בת ה-27 מדובר באולימפיאדה ה-3 בקריירה. בריו 2016 היא שיגעה את העולם עם 4 זהב ואחת ארד, וכולם חיכו להופעות שלה בטוקיו 2020. אלא שהיא הדהימה את העולם ופרשה מרוב המקצים, כשהיא מדברת לראשונה על הלחצים הנפשיים והפיזיים הנדרשים מספורטאי עילית שכמותה. למרות זאת היא סיימה את המשחקים עם כסף וארד.
רבים חשבו שהיא כבר לא תחזור למשחקים ולא תכניס את עצמה שוב ללחץ, אך היא הדהימה כשהחליטה דווקא כן להשתתף בפריז 2024 – מה שכנראה יהיו ההופעות האחרונות שלה במעמד. אז אחרי שהפכה לספורטאית שלמה יותר, זה הזמן לחזור ולראות אם תשיג עוד זהב – שיהפוך את האגדה שלה לבלתי נשכחת.
נבחרת ארצות הברית בכדורסל, 27.7 – 10.8
הפעם האחרונה שבה לא זכתה ארצות הברית בזהב אולימפי בכדורסל הייתה אי-אז באתונה 2004, כך שכמובן זו המטרה המוצהרת של כל נבחרת שמייצגת את ארצות הברית בענף. אלא שהמטרה הלא מוצהרת היא לשחק את הכדורסל היפה ביותר האפשרי ולהצדיק את הטייטל "הדרים טים". נבחרת שמבוססת על שניים מכוכבי הכדורסל הגדולים בכל הזמנים, לברון ג'יימס וסטף קרי, זה בדיוק מה שהיא באה לעשות.
מה שמדהים הוא ששאר הסגל שסובב את ג'יימס וקרי, דוגמת קווין דוראנט, ג'ואל אמביד, ג'ייסון טייטום ודווין בוקר – לא פחות גדולים ויותר קרובים לשיאם מהשניים הללו. אין ספק שכל חובב כדורסל, וספורט בכלל, חייב לעצמו את הצפייה בשיתוף הפעולה המיוחד הזה – שעשוי להפוך לאחד הגדולים אי פעם.
רפאל נדאל, טורניר הזוגות בטניס, 27.7 – 4.8
אין ספק שאנחנו חוזים בחודשים ובטורנירים האחרונים של רפאל נדאל, אחד מהטניסאים הגדולים אי-פעם, בסבב. לכן, כשהוא מגיע שוב לרולאן גארוס, המגרשים שעליהם עלה לגדולה ונחשבים ל"בית" שלו – זה כבר נקרא כחובת צפייה. כשאנחנו מבינים שהוא ישתף פעולה בטורניר הזוגות עם מי שנחשב ליורש שלו, קרלוס אלקראז שרק לאחרונה זכה בטורניר הרולאן גארוס השנתי, אנחנו מבינים שהרגש צפוי לשבור שיאים.
אסור לשכוח, לנדאל כבר יש ברזומה שתי מדליות זהב אולימפיות: ביחידים מבייג'ינג 2008 ובזוגות מריו 2016, אבל הפעם, אם הוא אכן יוסיף מדליה נוספת, היא תהיה אפילו גדולה ומרגשת יותר מהשתיים האחרות.
ארמנדו (מונדו) דופלאנטיס, קפיצה במוט (אתלטיקה), גמר ב-5.8
מונדו דופלאנטיס כבר שבר כל שיא אפשרי, תרתי משמע, ועשה זאת פעם אחר פעם. לאולימפיאדה הוא מגיע זמן קצר לאחר ששבר שוב את שיא העולם בקפיצה במוט והעמיד אותו על 6.24 מטר – כשלכולם ברור שמעבר לשחזור מדליית הזהב מטוקיו, הוא גם מתכנן לשבור שוב את השיא ולהיכנס חזק חזק לספרי ההיסטוריה האולימפיים.
האמריקאי-שוודי (מייצג את שוודיה) בן ה-24 שבאולימפיאדה הקודמת זכה בזהב לאחר שעבר "רק" 6.02 מטר, צפוי לשפר את התוצאה הזאת בלא מעט סנטימטרים ויהיה מעניין לראות אם יצליח, ויותר מזה – אם יחליט להמשיך גם למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028.