מכבי חיפה סיבכה את עצמה בקיץ עם אינספור טעויות, כי מה לעשות, במתמטיקה אי אפשר להגיע לתוצאה נכונה אם הדרך לא נכונה. כעת, נפתח חלון ההעברות של ינואר והמועדון צריך לעשות את הדברים אחרת. לא סתם יש מונח שנקרא "סדר פעולות". זה אומר שאם מכבי חיפה תעשה את הדברים לפי הדרך, הנוסחא, סדר הפעולות הנכון, היא גם תגיע לתוצאה הרצויה.
דרך הפעולות שהירוקים צריכים ללכת אליו הוא נורא פשוט, גם אם על הנייר, כמו כל תרגיל מתמטי, זה נראה כמו כאב ראש ובלאגן. בראש ובראשונה, לעשות כל מה שצריך כדי להחתים את גיא מלמד (מה שהיה צריך לקרות כבר בקיץ). בזמן שחלוץ הפועל חיפה מתלבט, גל אלברמן צריך לשבת ברחוב המסגר עם שמות של שלושה חלוצים זרים איכותיים למקרה שהאופציה הישראלית לא תצא לפועל. חוץ מזה, זה הזמן לפנות לשון ויסמן כדי לבדוק דופק. אולי יהיה בו צורך בקיץ, אז צריך להניע את הפעולה כבר מעכשיו ואולי זה גם יקרה.
הפעולה השנייה צריכה להיות החתמה של מגן שמאלי. אם להביא את פייר קורנו מצרפת זה מורכב, אז אפשר לשלוח מונית לקרית חיים ולהביא בתוכה את נועם בן הרוש. מקצועית ובראייה לטווח ארוך, אני לא בטוח אם החתמה של בן הרוש פחות טובה מאשר קורנו, שלו יש זכויות ואיכויות רבות מהתקופה שלו בכרמל.
החלק השלישי, נראה אולי קשה, אבל ליענקל`ה שחר יש את היכולת לבצע אותו. הבעלים, שהדרייב שלו להצלחה גדול ובלתי נגמר, צריך להרים טלפון לנטע לביא ולשכנע אותו לחזור למועדון. נכון שנטע הצהיר שזה לא הזמן מבחינתו, אפשר גם להבין אותו, אבל מכבי חיפה צריכה להחזיר שחקן שהוא לא רק משחק בעמדה שלה היא זקוקה, אלא גם מנהיג על המגרש ומחוצה לו. להחתים את נטע לביא זה להשלים את סדר הפעולות בצורה מושלמת והתוצאה תהיה בהתאם - אליפות. אין לי ספק בכך.
למכבי חיפה אין משקיף, כמו במבחן במתמטיקה, כדי לבחון את סדר הפעולות שלה, אלא 30,000 כאלה מדי משחק. בסמי עופר לא צריך פסטיבלים עם החתמה של פעם בעשור כדי למלא את האצטדיון. אחרי ההפסד הכואב לבית"ר ירושלים, הקהל אמר את דברו ובא לצפות בקבוצה שלו. אבל גם אם לא צריך פסטיבל כדי להביא את האוהדים, יש צורך בשימור הטירוף שבסוף מסייע להביא הישגים. מצד אחד, יש כאן סדר פעולות נכון והתוצאות על המגרש וביציעים יהיו בהתאם. אז מכבי חיפה אולי קיבלה ציון "נכשל" בקיץ במתמטיקה, אבל בדיוק בשביל זה יש בכדורגל מועד חורף.
דרך הפעולות שהירוקים צריכים ללכת אליו הוא נורא פשוט, גם אם על הנייר, כמו כל תרגיל מתמטי, זה נראה כמו כאב ראש ובלאגן. בראש ובראשונה, לעשות כל מה שצריך כדי להחתים את גיא מלמד (מה שהיה צריך לקרות כבר בקיץ). בזמן שחלוץ הפועל חיפה מתלבט, גל אלברמן צריך לשבת ברחוב המסגר עם שמות של שלושה חלוצים זרים איכותיים למקרה שהאופציה הישראלית לא תצא לפועל. חוץ מזה, זה הזמן לפנות לשון ויסמן כדי לבדוק דופק. אולי יהיה בו צורך בקיץ, אז צריך להניע את הפעולה כבר מעכשיו ואולי זה גם יקרה.
הפעולה השנייה צריכה להיות החתמה של מגן שמאלי. אם להביא את פייר קורנו מצרפת זה מורכב, אז אפשר לשלוח מונית לקרית חיים ולהביא בתוכה את נועם בן הרוש. מקצועית ובראייה לטווח ארוך, אני לא בטוח אם החתמה של בן הרוש פחות טובה מאשר קורנו, שלו יש זכויות ואיכויות רבות מהתקופה שלו בכרמל.
החלק השלישי, נראה אולי קשה, אבל ליענקל`ה שחר יש את היכולת לבצע אותו. הבעלים, שהדרייב שלו להצלחה גדול ובלתי נגמר, צריך להרים טלפון לנטע לביא ולשכנע אותו לחזור למועדון. נכון שנטע הצהיר שזה לא הזמן מבחינתו, אפשר גם להבין אותו, אבל מכבי חיפה צריכה להחזיר שחקן שהוא לא רק משחק בעמדה שלה היא זקוקה, אלא גם מנהיג על המגרש ומחוצה לו. להחתים את נטע לביא זה להשלים את סדר הפעולות בצורה מושלמת והתוצאה תהיה בהתאם - אליפות. אין לי ספק בכך.
למכבי חיפה אין משקיף, כמו במבחן במתמטיקה, כדי לבחון את סדר הפעולות שלה, אלא 30,000 כאלה מדי משחק. בסמי עופר לא צריך פסטיבלים עם החתמה של פעם בעשור כדי למלא את האצטדיון. אחרי ההפסד הכואב לבית"ר ירושלים, הקהל אמר את דברו ובא לצפות בקבוצה שלו. אבל גם אם לא צריך פסטיבל כדי להביא את האוהדים, יש צורך בשימור הטירוף שבסוף מסייע להביא הישגים. מצד אחד, יש כאן סדר פעולות נכון והתוצאות על המגרש וביציעים יהיו בהתאם. אז מכבי חיפה אולי קיבלה ציון "נכשל" בקיץ במתמטיקה, אבל בדיוק בשביל זה יש בכדורגל מועד חורף.
