

בחודש שעבר ביברס נאתכו חגג יום הולדת 37. בדרך כלל בגיל הזה שחקנים יורדים ברמה וכבר לא חדים כמו פעם. לעומת זאת נאתכו, הקפטן הלא יהודי הראשון של נבחרת ישראל, (מקום חמישי בהופעות בכל הזמנים) ובעיקר עוגן של מקצועיות, שפיות, הוגנות, אישיות ומנהיגות, נהנה מכל רגע ומלהיב את פרטיזן בלגרד.
כבר שש שנים הוא שם וכבר נחשב לסרבי. הוא הוציא לא מזמן דרכון לו, לאשתו טליה ולילדים ושוקל אפילו להישאר שם לעוד שנים רבות. הוא הגשים כמעט הכל בקריירה ולכן מה שחשוב עכשיו זה שהמשפחה תהיה מרוצה. הילדים דוברים את השפה והוא מקבל הערכה בלתי רגילה מהקהל ברחוב או על הדשא. אם בישראל הוא היה מתקשה לטייל בלי להתבקש לתמונות, שם זה עוד הרבה יותר "גרוע". הכדורגל בסרביה הרבה יותר דומיננטי ואפילו אוהדי הקבוצה היריבה, הכוכב האדום, משבחים אותו והיו רוצים שישחק בשבילם.
בארץ הוא כבר אמר שלא העריכו אותו מספיק. סגנון המשחק שלו שונה מאלה שנוגעים בכדור הרבה, אלו שנדבק להם הכינוי `פנטזיסטיים`. אבל בישראל, בניגוד לסרביה, הוא גם שיחק יותר כקשר אחורי. שחקן של מאמנים, אבל פחות של אוהדים. עכשיו בסרביה הוא בעמדה מספר 10, זה שנותן את הפס לגול וקרוב לשער - וזה בא לידי ביטוי במספרים. כבר עונה חמישית רצוף שהוא במספר דו ספרתי של שערים ובישולים. השנה הוא עם 10 שערים ו-12 בישולים בליגה. בנבחרת הוא היה צריך לשחרר מלחץ, פחות להוביל כדור, ומה לעשות - אצלנו מחפשים קודם כל את מי שמבשל ומבקיע.
ואז הגיעו יוסי בניון ואלון חזן, שהחליטו לייבש אותו ולמעשה לגרום לו להבין שהוא כבר לא יהיה ברוטציה. "בנבחרת זה היה נראה שהתרומה שלי פחות משמעותית בגלל סגנון המשחק וגם בגלל שלא עלינו לאירוע גדול", הוא אומר בראיון לערוץ הספורט. "היום בגיל שלי אני יותר מווסת באימונים. מתי ללחוץ על הגז ומתי להוריד. אני מכיר הרבה יותר את הגוף שלי. למזלי, במשך כל הקריירה שלי שמרתי על הגוף שלי. לא יצאתי, לא ביליתי, לא שתיתי. אני אוכל נכון והולך לישון בזמן וזה עוזר לי. בגילי היום זה התדירות ועוצמת האימונים".
העובדה שפרטיזן מבחינתו לא יכולה לקחת אליפות והתחרות לא הוגנת בשל העובדה שהמועדונים לא שייכים לבעלים פרטיים אלא למדינה, לא מונעת ממנו להמשיך לשחק. הוא אמנם מתוסכל מהידיעה שהוא לא יוכל לזכות באליפות בגלל הסיטואציה, אבל בניגוד לזרים אחרים שפחדו לדבר על הנושא, נאתכו דיבר בהרחבה: "אין פה תחרות, צריך להגיד את כל האמת בפרצוף. אחרי שבועיים שהייתי בסרביה הבנתי לאן הגעתי".
פרטיזן חייבים לך מיליון יורו, אני לא מכיר הרבה שהיו נשארים כשמועדון חייב להם כל כך הרבה?
"אני פה עוד מעט שש שנים. יש מקומות שמתחברים אליהם מהתחלה. ככה זה היה עם ההנהלה הקודמת, גם עם הנוכחית וכמובן האוהדים. יש לי חיבור טוב איתם והכבוד הוא בלתי רגיל. אין ספק שמדובר בהרבה כסף, אבל זה ישולם בסוף. אני מנסה לעזור להם כמה שניתן כי המצב של המועדון בשנים האחרונות לא פשוט".
היה רגע ששחקן של וויבודינה אמר עליך שאתה תומך של מדינה שרוצחת ילדים. התרגזת ודרשת שיוציאו אותו או שתהרוג אותו.
"זו היתה סיטואציה לא נעימה. זה היה בלי קשר לכלום ואמירה מטומטמת של בן אדם, שגם אם נגיד הוא חושב ככה לצורך העניין, אין לזה מקום במגרש. זה לא יכול להיאמר תוך כדי משחק. הוא התנצל לא פעם אחת. כל משחק שאני רואה אותו הוא מתנצל. אני לא חושב שיש מישהו שתומך בהרג ילדים, זה חורג מכל פרופורציה. זה הרגיז אותי ברמה שאני לא יכול להסביר. המאמן אמר לי שהוא היה מחליף אותו אם היו לו חילופים".
אתה לחוץ ממה שקורה בארץ?
"בטח. יש לי משפחה וחברים בארץ וזה לא מצב נעים. אני מקווה שזה ייגמר. במלחמה אין מנצחים ואין טובים. זה רע לכולם. לא רוצים שאף בן אדם ייפגע. בטח שאלו שסובלים זה האנשים התמימים שלא מתעסקים בפוליטיקה ומשפחות נהרסות. שהפוליטיקאים לא יערבו אותנו בכלים שאפשר לפתור בדרכים אחרות".
נאתכו שיחק בלא מעט קבוצות, ברובן הרבה שנים. אבל ארבעה חודשים בפאוק גרמו לו להבין ששם הוא הרגיש טוב שיש. זאת כמובן מלבד הנבחרת - שאין דבר שהוא יותר גאה בו מאשר ששימש הקפטן של המדינה. בארבעת החודשים בפאוק הוא קיבל אהבה שלא קיבל באף מקום אחר. לצאת ממשחק מבחינתו היה קשה ולפעמים גם לקח שעות. העזיבה לאולימפיאקוס היתה הטעות של הקריירה. הנסיבות הובילו אותו לשם, אבל אם הוא היה יכול לחזור אחורה, זו לא הקבוצה אליה היה עובר באותה תקופה.
24 הופעות בשלב בתים של ליגת האלופות, שני רק ליוסי בניון. עד לפני שנתיים הוא היה מקום שלישי בגביעי אופ"א בכל הזמנים מבחינת הופעות.
"בהתחלה עיצבן אותי שלא סופרים אותי כי זה היה בא מדעות פוליטיות בדעת הקהל ולא בדעת הצוות המקצועי. מבחינתם מאמנים ושחקנים תמיד הייתי מוערך, אפילו מעל ומעבר" אומר נאתכו. "כשהתחילו לדבר על `שר את ההמנון או לא`, אז כבר היו בעד או נגד, או שאוהבים אותי או שלא".

אייל ברקוביץ אמר שאתה לא יכל להיות קפטן כי אתה לא שר את ההמנון.
"לא אשכח לו שבא לשבעה של אבא שלי ולא אשמור לו טינה, אבל במקום לקרב בין אנשים הוא אמר משפט שאנשים או שנאו אותי או אהבו אותי. מעולם לא היה מצב שלא כיבדתי אפילו לשנייה אחת את הנבחרת. ההמנון הוא לעם היהודי ואני לא יהודי. אבל אני מאוד מכבד, תמיד אעמוד ואהיה עם ראש זקוף. המילים לא נוגעות אליי. עשיתי צבא, אני לא צריך להוכיח כל הזמן. תרמתי לא פחות מכל בן אדם במדינת ישראל ואני לא צריך, בגלל שאני צ`רקסי, להיות בזכוכית מגדלת בעיניים של אנשים. כשזה ייגמר זה יהיה צעד טוב יותר עבור המדינה שלנו".
עד מתי תשחק? הרי נגמר לך החוזה בקיץ.
"אני רוצה לשחק, אבל לא לפרוש על האדים. אני רוצה לפרוש כשטוב לי. שנה הבאה אני בטוח אשחק. בכדורגל הכל פתוח".
גם חזרה להפועל ת"א?
"אם הולכים לפי התסריט אז כן, ואם זה היה בליגה השנייה הסיפור היה עוד יותר יפה. יש גם הרבה דברים מסביב. רוב ההחלטות שאני מקבל היום הם עבור הילדים והאישה. מה שיגרום להם להיות מרוצים, אני אהיה שם".
"אנרגיות טובות חיוביות. לא עבדתי עם רן בן שמעון אבל אני מכיר אותו. דיברתי איתו פעם אחת מאז מונה למאמן הנבחרת. הוא יודע מה לעשות ומה הוא רוצה ואני חושב שעד עכשיו הנבחרת הולכת בדרך טובה ויש שינוי. לא היו ציפיות בקמפיין הקודם ועכשיו הן מתחילות".
"לא אומר לעלות או לא אבל ליזום מול נבחרות שמתחתינו, לא להיות נבחרת מתגוננת. מי שחושב שנעלה, אלו ציפיות לא הגיוניות, זה כנראה בלתי אפשרי".
יכולת להתאים בסגל הזה?
"חברתית כן, מקצועית אני גמרתי שם. אם הייתי מאלה שמשחקים עבור המספרים אז הייתי שובר את שיא ההופעות של בניון אבל זה לא עניין אותי אף פעם. אני עושה מה שטוב לי ולמשפחה שלי. הפספוס הכי גדול שלי בקריירה זה שלא הגעתי לטורניר גדול. היה לי מתסכל כל פעם מחדש להגיע כמעט ולא להעפיל".
אולי תבוא בתפקיד אחר.
"כולם בהתאחדות אמרו לי כל הזמן רק תגיד שאתה רוצה איזה תפקיד ובוא. אתה תקבע. יש לי עניין להישאר בכדורגל אבל אני לא יודע אם להיות מנהל מקצועי או מאמן. אני לא סגור על זה. אני מת על להיות מאמן אבל היום לא מעריכים מאמנים".
סברינה שיחק איתך ופה לא מצליח.
"הגיע בזמן לא טוב למכבי חיפה. הרבה שחקנים לא מצליחים להרים את עצמם. הוא שיחק הרבה פעמים כנף על כל הקו וזה לא התפקיד בשבילו. הוא יכול להיות טוב ב-4:3:3 ולא בשלושה בלמים. חייבים לבודד אותו על הקו כדי ליצור עבורו מצבים. הוא לא שחקן עם אופי של לקחת על עצמו ולהוביל את מכבי חיפה קדימה. הוא יהיה מצוין בקבוצה טובה. אם יהיה להם סבלנות איתו ומכבי חיפה תבנה קבוצה יותר מסודרת הוא יוכל לתרום אבל בטח לא לקחת את הקבוצה עליו".
את ז`רקו לאזטיץ` אתה מכיר מצוין. יש עליו ביקורת פה מאוהדי מכבי ת"א ולא רק.
"בישראל גוזרים אותו. עם כל מה שאומרים עליו הוא נקודה מב"ש. אני מאוד אוהב את הקבוצה של ב"ש אבל מכבי ת"א בסך הכל נקודה ממקום ראשון. גוזרים אותו כאילו הוא 50 נקודות מאחורי מכבי ת"א כי הוא זר אז זה יותר נוח לכולם ולא מישהו בעל שם".
גם לזהבי לא קל לו איתו.
"הוא נקלע לסיטואציה לא פשוטה. לאזטיץ` אוהב קבוצתיות ודברים ברורים, שכל שחקן זז מעמדה כדי לפנות מקום לשחקן אחר. ערן שחקן שלוקח המון פוקוס לטוב ולרע ושהוא משחק אז שחקנים לידו מתנהגים אחרת ומחפשים אותו יותר. לפעמים שיש להם אופציה אחד על אחד וערן שם אז זה יושב להם בזווית העין. לאזטיץ` לא ידע להתמודד עם זה בהתחלה וערן הוא שם גדול וכוכב ולמאמן הזה לא היה שחקן במימדים האלה בקבוצה שלו בסרביה. בתקופה האחרונה אני רואה שהם מוצאים איזון והם יסתדרו".
תגובות