"חתם בטוטנהאם בגיל 17, והנפילה משם גמרה לו את הקריירה. כישרון כזה לא ראיתי מעולם"
שי בירוק לא תיכנן להיות כדורגלן, הוא פשוט נולד כזה. עם כישרון יוצא דופן, כוח פיזי וצניעות, הקשר שגדל בנתניה, נצץ בטוברוק. "גיליתי אותו בשכונה בנתניה", ויקי גלאם שעבד איתו בטוברוק מספר, "ראיתי כישרון אדיר, לקח זמן לשכנע אותו להגיע לקבוצה מסודרת ולאימון בטוברוק. הייתה לו שליטה בכדור אבסולוטית, טכניקה עילאית, סוג השחקנים שאתה אומר ורואה שאלוהים נתן לו כישרון יוצא דופן. אתה רואה ילד שהכדור לא יוצא לו מהרגל, וזה מתחיל מזה. אתה רואה את זה כבר מההתחלה במגרש בשכונה - זה שובה את העין, ובמגרש גדול אתה מלמד אותו עוד. שי בירוק זה השחקן הכי מוכשר שאני ראיתי בחיים שלי, גם ליאור רפאלוב אמר את זה עליו לאחרונה, וזה אחד שראה שחקנים".
אריק איזיקוביץ`, שניהל את בית"ר טוברוק נזכר: "היה לו נגיחה עוצמתית עם עיניים פקוחות. טוברוק לא הייתה צריכה לעשות אותו, הוא נולד ככה. הוא הכישרון הכי גדול שראיתי בחיים שלי".
מה הרגע שלמעשה שיבש את הקריירה?
"יש לו אופי נהדר, הוא מופנם, רחוק מכל כדורגלן שתראו. הוא יצא למבחנים באייאקס וטוטנהאם רצתה אותו גם. הוא בחר לחתום בטוטנהאם אבל נאלץ לחזור לארץ בגלל הצבא וזה פינצ`ר אותו. אחרי זה הוא שיחק במכבי חיפה, ורוני לוי התלהב ממנו, אבל הסיפור של הצבא הוציא אותו לו את כל האוויר. הוא אומנם היה עריק אבל זה בגלל שלא ידעו איך לטפל בו בצבא. לא התייחסו אליו יפה, הוא צבע גדרות במקום לצאת לאימונים, והמעבר הזה מחתימה בטוטנהאם לבלאגן בצבא, גמר אותו".
בגיל 28 בירוק כאמור הפסיק לשחק כדורגל, אבל מעולם לא פרש. מאותו רגע, הוא ניתק כל קשר עם רוב האנשים בכדורגל, וכך זה נמשך במשך 12 שנים.
"ציירו לו תדמית הפוכה מהאופי שלו", ויקי גלאם מספר, "אמרו עליו שהוא בליין ודברים בעייתיים, אבל זה ממש לא הוא. הוא מופנם ממשפחה טובה. משהו שבר אותו בקריירה. כשאתה בא ממקום של כישרון וכוכב על וזה לא מתחבר כמו שחלמת, זה יכול לגרום לך למקום של באסה. לא היה שום פגם באופי שלו בשום שלב, הוא היה מאוד אהוב. אני חושב שהאכזבה שלו ממה שהתפתח עם הכדורגל, הרחיקה אותו מהאנשים של הכדורגל, וחבל, כי אנחנו מאוד אוהבים אותו".
אריק איזיקוביץ` מספר על שהתרחש אחרי הקריירה: "הייתי מאוד קרוב אליו. ניסיתי לדבר איתו 3-4 פעמים והוא לקח מאוד קשה שהוא סיים קריירה בצורה כל כך מוקדמת, ולא מימש את הפוטנציאל. הצעתי לו לצאת לקורס מאמנים ולאמן אצלי. הוא היה אמור לצאת, אמר שיבדוק ולא חזר אליי. למעשה, לא דיברתי איתו שנים".
חברי השנתון של בירוק מטוברוק מארגנים מפגשים קבועים אחת לכמה זמן, והזמינו שוב ושוב את בירוק, אבל הוא כאמור התנתק מהכדורגל, ולא הגיע. "הוא פעם אחת בלבד הגיע, יתר הפעמים פשוט לא הגיע", מספר אחד מהחברים לאותה קבוצה, "גם בפעם ההיא שהגיע, הוא היה מאוד מופנם, אבל שמחנו מאוד לראות אותו".
מבחינה אישית, לא הרבה יודעים מה בירוק עושה היום. חבריו הקרובים סירבו להתראין לכתבה ואחרים רק ראו אותו במקומות, אבל לא באמת יודעים במה הוא עובד. לטענת אנשים שהכירו אותו בכדורגל, בירוק נצפה מסייע לחבריו שעובדים בחנות משקאות ותבלינים, ובאופן כללי חי חיים פשוטים ורחוקים מאור הזרקורים. "זה שלא שומעים עליו, סימן שהכל בסדר. שי ילד טוב, שפשוט חי את החיים שלו", אומר אדם שמכיר אותו היטב, "הוא ניתק קשר עם המון אנשים, אבל חי את חייו בלי בעיות, אלא פשוט בשקט. כשמזכירים לו כדורגל, הוא מצטנע ומעדיף שלא לדבר על זה או לעסוק בזה, וזו זכותו. אלה החיים שלו. הוא בן 40 ולמרות כישרון ענק קשה להגיד שהוא התעשר מכדורגל, ולכן הוא מתפרנס בכבוד וחיי באיזור שהוא גר בו בנתניה. הוא איש מופנם וטוב, שפשוט חי בפינה שלו".
"צריך להבין את הטיפוס", מספר גורם נוסף, "שי הוא לב זהב, אבל הוא גם מאוד מופנם. לא מדובר בכדורגלן טיפוסי. הוא בא ממשפחה טובה שלא תיתן לו ליפול. אבל כל ההצלחה הזאת בגיל צעיר לא הייתה קלה לעיכול. אני חושב שהסיפור שלו עם הכדורגל הוא פספוס ענק, וככה אפשר להגדיר אותו: פספוס. והוא גם יודע את זה. אבל אלה החיים שלו, והשקט והחיים הנוכחיים טובים לו".
