מכבי תל אביב הגיעה לאצטדיון גרין הערב אחרי אופוריה - ביום חמישי היא רשמה את אחד הניצחונות המפוארים בתולדותיה, 1:3 על בשיקטאש בליגה האירופית; ואצל קבוצות ישראליות רבות, המעבר מאירופה חזרה לליגה הוא לא מובן מאליו. במחצית הראשונה, היה נדמה שהתסריט חוזר על עצמו - מכבי נראתה עייפה, לא פגעה והמשחק ההגנתי המצוין של ריינה, בתוספת הברקה של אזקיאל הנטי, גרמו לה לרדת להפסקה ביתרון.
אלא שאז הגיע ז'רקו לאזטיץ' - שהיום לא עמד טכנית על הקווים (הורחק בשבוע שעבר נגד בני סכנין), אבל היה ברוחו, ושינה את המשחק. החילופים שביצע בהפסקה - שהכניסו את שגיב יחזקאל, ווסלי פטאצ'י ואלעד מדמון - עשו את השינוי הגדול. יחזקאל היה זה שכבש את השוויון בפנדל, ומדמון סידר לדור תורג'מן את הגולאסו - שקבע את תוצאת המשחק.
ובלב המשחק עומד תורג'מן - החלוץ הצעיר שבעונה שעברה עוד התדפק על דלתות ההרכב, השנה הוא כוכב במלוא מובן המילה. השער הנהדר שכבש הערב אמנם כנראה יהיה שני לגול שלו נגד הפועל באר שבע, אבל גם הוא היה מופת של נמרצות, של כדורגל גדול ושל "גחלת נעורים" (כמאמר שירו של יהודה חן). לא ברור אם באמת היציאה שלו לאירופה תקרה כבר בינואר, אבל מה שבטוח - הוא מראה כדורגל שעומד בסטנדרט הזה.
מנגד, בני ריינה של שרון מימר רשמה גם הערב תצוגה "ריינאית" למופת: למעט דקות מסוימות בפתיחה, היא לא השפילה מבט מול האלופה - היתה יותר טובה במחצית הראשונה, וגם השיגה שער מרשים מאזקיאל הנטי (שער שלישי ברציפות שלו בשני המשחקים האחרונים). אבל במחצית השנייה, פערי הרמות התגלו - וריינה יורדת מנוצחת. ביום חמישי היא תארח את עירוני טבריה, בתקווה לחזור ולקחת נקודות מול היריבה הנוחה יחסית.
מכבי ת"א, מנגד, תחזור לבלומפילד - שם היא תפגוש את הפועל חדרה, כשהיא שוב במקום הראשון ובתחושה שהיא התחברה מחדש - אחרי המשבר שעברה. המרתון של הצהובים נמשך, ובינתיים היא מצליחה לעמוד בו - וגם לצאת יחסית עמידה. עכשיו, היא יודעת שהלחץ יהיה עליה בתור המובילה - ולשמור על המקום הראשון, כידוע, לא פחות קשה מאשר להשיג אותו.
