במארס 2023 השיקה ההתאחדות לכדורגל את פרויקט האגדות במטרה לחזק את הקשר בין שחקני ומאמני העבר בנבחרת הבוגרות לבין העשייה הנוכחית. הפרויקט מאפשר לשחקני ומאמני עבר להמשיך להיות חלק מהכדורגל, לתרום מהידע והניסיון האדיר שלהם, לדאוג להווה, לסייע בבניית העתיד ולשרת את הנבחרות והכדורגל גם בלי לרשום דקות משחק.
עם הנבחרת יצאו לצרפת המאמן שלמה שרף, ראובן עטר ואלון חרזי שהיו שותפים להישג הענק ולניצחון הסנסציוני 2:3 בפארק דה פראנס באוקטובר 1993. מאמן הנבחרת רן בן שמעון החליט כי היום, מיד לאחר ארוחת הצהריים, יתכנסו השחקנים והצוות למפגש עם השלושה, חצי שעה של מורשת קרב בכדורגל. לאחר צפייה בתקציר המשחק, השארנו לשלמה שרף את הבמה. הלב רטט ואף עין לא נותרה יבשה.
שרף אמר לשחקנים: "אני מאוד נרגש להיות פה איתכם, זה כבוד גדול בשבילי להיות חלק מהמשלחת הזאת. אני מתרגש מאוד מכל מפגש, כל מבט וכל מה שאני רואה. יש כל כך הרבה מה לספר ומה לדבר על כל הדור הזה של השחקנים שהיו דור מופלא ואני נהניתי בכל מה שעשיתי איתם ובכלל בכדורגל הישראלי, אבל קודם כל אני רוצה להודות להתאחדות לכדורגל על זה שאנחנו פה, זה דבר בלתי רגיל וכל כך חשוב, כי מי שלא זוכר את העבר אין לו עתיד. אני גאה להיות חלק מהמשפחה הזאת".
מאמן העבר, ששכל את נכדתו מאי נעים ז"ל בטבח במסיבת הנובה ב-7.10, סיפר: "אני עובר תקופה קשה מאוד ואני יודע שנכדים קוברים סבים, אבל כשסבא צריך לקבור נכדה, זה פעמיים אבל - פעם אחת על זה שהנכדה שלך נרצחה ופעם שנייה על זה שהבת שלך הפכה להיות אם שכולה. זה כבד מנשוא ומלווה אותי כל יום וכל שעה ואני לא מאחל את זה לאף אחד. אבל לאור, מה שאנחנו עוברים היום במדינה, האנטישמיות הגואה וכל מה אנחנו חווים היום בעולם, החובה עליכם כפולה ומכופלת. אתם צריכים לשים את הלב במגרש, כי אם יש איזושהי אפשרות לתקווה, היא בכם".
"אני אשב למעלה, אחזיק אצבעות ואתפלל להצלחה שלכם, אבל אתם חייבים לתת את הכל. להתעלם מכל הדברים האחרים. את מה שאתם עושים בנבחרת, יהיה לכם לספר לילדים ולנכדים שלכם. אתם חייבים לעלות ולשים את הלב על הדשא. הם (הנבחרת ב-1993) לא ניצחו כי הם היו יותר טובים מצרפת, הם ניצחו כי היו בלי אגו ונתנו את הדם במגרש. ראובן עטר עשה גליצ`ים שלא עשה במכבי חיפה, כי ניצחון בקבוצה זה חשוב, אבל בנבחרת הוא חשוב פי אלף כי אתם מייצגים את כל העם, שעובר את מה שאנחנו עוברים. אלה הרגעים שלכם, ואני אומר את זה מתוך אמונה שאתם לא נופלים מהם. זה צריך לבוא לידי ביטוי במגרש. אם תביאו את הערך המוסף, אתם תצליחו".
עם הנבחרת יצאו לצרפת המאמן שלמה שרף, ראובן עטר ואלון חרזי שהיו שותפים להישג הענק ולניצחון הסנסציוני 2:3 בפארק דה פראנס באוקטובר 1993. מאמן הנבחרת רן בן שמעון החליט כי היום, מיד לאחר ארוחת הצהריים, יתכנסו השחקנים והצוות למפגש עם השלושה, חצי שעה של מורשת קרב בכדורגל. לאחר צפייה בתקציר המשחק, השארנו לשלמה שרף את הבמה. הלב רטט ואף עין לא נותרה יבשה.
שרף אמר לשחקנים: "אני מאוד נרגש להיות פה איתכם, זה כבוד גדול בשבילי להיות חלק מהמשלחת הזאת. אני מתרגש מאוד מכל מפגש, כל מבט וכל מה שאני רואה. יש כל כך הרבה מה לספר ומה לדבר על כל הדור הזה של השחקנים שהיו דור מופלא ואני נהניתי בכל מה שעשיתי איתם ובכלל בכדורגל הישראלי, אבל קודם כל אני רוצה להודות להתאחדות לכדורגל על זה שאנחנו פה, זה דבר בלתי רגיל וכל כך חשוב, כי מי שלא זוכר את העבר אין לו עתיד. אני גאה להיות חלק מהמשפחה הזאת".
מאמן העבר, ששכל את נכדתו מאי נעים ז"ל בטבח במסיבת הנובה ב-7.10, סיפר: "אני עובר תקופה קשה מאוד ואני יודע שנכדים קוברים סבים, אבל כשסבא צריך לקבור נכדה, זה פעמיים אבל - פעם אחת על זה שהנכדה שלך נרצחה ופעם שנייה על זה שהבת שלך הפכה להיות אם שכולה. זה כבד מנשוא ומלווה אותי כל יום וכל שעה ואני לא מאחל את זה לאף אחד. אבל לאור, מה שאנחנו עוברים היום במדינה, האנטישמיות הגואה וכל מה אנחנו חווים היום בעולם, החובה עליכם כפולה ומכופלת. אתם צריכים לשים את הלב במגרש, כי אם יש איזושהי אפשרות לתקווה, היא בכם".
"אני אשב למעלה, אחזיק אצבעות ואתפלל להצלחה שלכם, אבל אתם חייבים לתת את הכל. להתעלם מכל הדברים האחרים. את מה שאתם עושים בנבחרת, יהיה לכם לספר לילדים ולנכדים שלכם. אתם חייבים לעלות ולשים את הלב על הדשא. הם (הנבחרת ב-1993) לא ניצחו כי הם היו יותר טובים מצרפת, הם ניצחו כי היו בלי אגו ונתנו את הדם במגרש. ראובן עטר עשה גליצ`ים שלא עשה במכבי חיפה, כי ניצחון בקבוצה זה חשוב, אבל בנבחרת הוא חשוב פי אלף כי אתם מייצגים את כל העם, שעובר את מה שאנחנו עוברים. אלה הרגעים שלכם, ואני אומר את זה מתוך אמונה שאתם לא נופלים מהם. זה צריך לבוא לידי ביטוי במגרש. אם תביאו את הערך המוסף, אתם תצליחו".
