ביום שיעקב טרנר גזר את הסרט באירוע חנוכת האצטדיון על שמו, היינו כחולמים. באר שבע לבשה חג: טריבונות חדשות מהניילונים, חיבור לאינטרנט, ואפילו מזנונים מדוגמים. נקניקיה ב-10 ש״ח. אמריקה. כך החליף ההיי טק את ההיי דרומה.
הרעיון הכללי שהגה טרנר בתוקף תפקידו כשריף דרומי היה להעמיד לרשות אוהדי הכדורגל המקומיים אכסניה מודרנית במקום המתקן הרעוע ששירת אותם בעת העתיקה. ברק בכר הגיע בעיתוי אידיאלי, ובשעה שטרנר ליטף את הספיט השחור במוזיאון חיל האוויר בחצרים, משפחת ברקת הזמינה נגר. לתוך ארון גביעים עם דלת מזכוכית נדחסו שלוש צלחות אליפות, כל אחת מהן יותר מרגשת מקודמתה. טרנר פרש בשיא, ולפני שנותק איתו הקשר עוד הספקנו לשתף אותו בסודות מחדר ההלבשה. בימים שהתקשורת בינינו פעלה כסדרה הקפדנו לשלב בשיחה את קריאת הקרב האולטימטיבית
This is Terner.
עברו תשע שנים, אלף סבבים ומלחמה אזורית אחת עם שבע חזיתות. ב״ש נעשתה עיר מקלט, וכל הגדולות שמזדקפות רק בנוכחות ההמון הסוער, משחרות לפתחי הטרנריה. חמש דקות מחצרים, נסקה רוחו של טייס הקרב המיתולגי, ועשתה סלטה בשמיים, בזמן שרבבת אוהדים ירוקים כיבדו את זכרו במחיאות כפיים. תעודת כבוד לחיפאים שהוכתמה על ידי כמה רפי שכל מביניהם שהשחיתו תאי שירותים באצטדיון המארח.
כאילו לא חלפו חצי תריסר שנים מאז שעיר שלמה רכבה על כתפיו, מתחננת שירווה את צמאונה לתואר, בכר הניח את בקבוק הפלסטיק בקצה הריבוע הטכני, כמו בימים שהשתגענו בגללה. פדחתו הצדיקה גירוד רציני אחרי שחדרה עשתה 2:2 מופרך, והצבע חזר לפניו רק ברגע האחרון. במקום 0:6 נגמר 2:4.
איך שאתה לא מקלף את הבננה, היא נשארת עקומה. בניגוד לשמועות, השמיכה על הספסל של חיפה קצרה למדי. דומה שבאר שבע, מכבי ת״א, ובית״ר מצויידות טוב יותר ממנה לחורף. כרגע הכול קם ונופל על שלושת הטנורים: ליאור רפאלוב, דין דוד, ודיא ״הליגה קטנה עליו״ סבע. מול יריבה בהזמנה כמו חדרה עוד אפשר להסתדר, אבל כבר נוכחנו בקריסת הקונספציה נגד יריבות רציניות יותר.
הרעיון הכללי שהגה טרנר בתוקף תפקידו כשריף דרומי היה להעמיד לרשות אוהדי הכדורגל המקומיים אכסניה מודרנית במקום המתקן הרעוע ששירת אותם בעת העתיקה. ברק בכר הגיע בעיתוי אידיאלי, ובשעה שטרנר ליטף את הספיט השחור במוזיאון חיל האוויר בחצרים, משפחת ברקת הזמינה נגר. לתוך ארון גביעים עם דלת מזכוכית נדחסו שלוש צלחות אליפות, כל אחת מהן יותר מרגשת מקודמתה. טרנר פרש בשיא, ולפני שנותק איתו הקשר עוד הספקנו לשתף אותו בסודות מחדר ההלבשה. בימים שהתקשורת בינינו פעלה כסדרה הקפדנו לשלב בשיחה את קריאת הקרב האולטימטיבית
This is Terner.
עברו תשע שנים, אלף סבבים ומלחמה אזורית אחת עם שבע חזיתות. ב״ש נעשתה עיר מקלט, וכל הגדולות שמזדקפות רק בנוכחות ההמון הסוער, משחרות לפתחי הטרנריה. חמש דקות מחצרים, נסקה רוחו של טייס הקרב המיתולגי, ועשתה סלטה בשמיים, בזמן שרבבת אוהדים ירוקים כיבדו את זכרו במחיאות כפיים. תעודת כבוד לחיפאים שהוכתמה על ידי כמה רפי שכל מביניהם שהשחיתו תאי שירותים באצטדיון המארח.
כאילו לא חלפו חצי תריסר שנים מאז שעיר שלמה רכבה על כתפיו, מתחננת שירווה את צמאונה לתואר, בכר הניח את בקבוק הפלסטיק בקצה הריבוע הטכני, כמו בימים שהשתגענו בגללה. פדחתו הצדיקה גירוד רציני אחרי שחדרה עשתה 2:2 מופרך, והצבע חזר לפניו רק ברגע האחרון. במקום 0:6 נגמר 2:4.
איך שאתה לא מקלף את הבננה, היא נשארת עקומה. בניגוד לשמועות, השמיכה על הספסל של חיפה קצרה למדי. דומה שבאר שבע, מכבי ת״א, ובית״ר מצויידות טוב יותר ממנה לחורף. כרגע הכול קם ונופל על שלושת הטנורים: ליאור רפאלוב, דין דוד, ודיא ״הליגה קטנה עליו״ סבע. מול יריבה בהזמנה כמו חדרה עוד אפשר להסתדר, אבל כבר נוכחנו בקריסת הקונספציה נגד יריבות רציניות יותר.
