הפועל ת"א תפתח הערב (שני) את דרכה בליגה הלאומית, שנים ספורות אחרי שהייתה שם בפעם האחרונה. האדומים יתארחו בהברפלד אצל ראשון לציון ולקראת ההתמודדות ערך שחקן הקבוצה, ארי כהן, ראיון בלעדי עם ערוץ הספורט בו התייחס לתקופתו הקודמת באדום, לעבודה לצד עומר בוקסנבוים ולמה צופן העתיד של החבורה של מסאי דגו.
עבור רוב האוהדים אתה די אנונימי אז נלך בסדר כרונולוגי. מה הזיכרון הראשון שלך מכדורגל?
"אצטדיון רמת גן, הלכתי למשחק של הפועל רמת גן מול בני לוד, היה מכות אז, אני זוכר את זה טוב מאוד. ועוד זיכרון טוב, הבאתי כדורים, משחק הישארות של הפועל רמת גן ובני יהודה, נוער. מוטי ברשצקי שם את הגול המנצח ואני הבאתי כדורים אז, אני זוכר את זה טוב גם וזהו".
וכל הזמן היה לך חלום להגיע לשם? לבמה הגדולה?
"מאז שאני קטן אני זוכר את עצמי כל הזמן בטירוף על המשחק, אוהב את המשחק, כל הזמן רוצה לשחק, כל הזמן משחק, כל הזמן טוב. גם בהפועל רמת גן וגם כשעברתי להפועל תל אביב, היתה אותה תשוקה ואותו כיף. אז תמיד היה את החלום הזה להגיע לבמה הכי טובה שאני יכול להגיע אליה אז אני שמח שאני עושה צעדים אליה".
בוא נדבר על המעבר בין הפועל רמת גן להפועל תל אביב. איך זה קרה?
"סבא שלי אהד הפועל רמת גן, לא שיחק. דוד שלי, הבכור מהאחים, שיחק בהפועל רמת גן, אחרי זה אבא שלי ואח שלי הקטן שיחקו בהפועל רמת גן. אח שלי הגדול גדל בהפועל רמת גן, אני אחריו ופה נעצרה השושלת. בגלל זה הגעתי להפועל רמת גן מלכתחילה. היה מאוד כיף שם ומשם עברתי להפועל תל אביב בנערים ב׳. בנערים ג׳ עשיתי עונה של 20 גולים ואז עומר בוקסנבוים הביא אותי להפועל תל אביב. התאקלמתי מאוד טוב, כל חדר הלבשה שהייתי בו עד עכשיו בהפועל תל אביב זה אנשים שאין איך להסביר אותם, חברים שלי עד היום, מכיר אותם בעל פה והם אותי, היה לי כיף בצורה מטורפת ואז רצתי עד הבוגרים".
איך היה הקשר שלך עם בוקסה?
"קשר מדהים. שיחות אישיות, כשאתה עצוב הוא יודע לתמוך בך, כשאתה למעלה הוא יודע להוריד אותך. כשאתה בוכה אחרי משחק, כשאתה ילד, אז הוא אומר לך ׳זה כדורגל, הכל בסדר׳. זה אחרי אימונים כשהוא יושב איתך לווידאו, לפני אימונים יושב איתך לוידאו. בתוך האימון הוא איתך ואחרי המשחק הוא עוזר לך. וגם אני זוכר בבוגרים הוא מאוד עזר לי, בתקופה שלא שיחקתי שנה ראשונה שלי בוגרים, וזה שנה ראשונה זה הכי קשה שיש. הוא היה שם בשבילי, אני זוכר את זה שהוא כל הזמן היה בא אחרי משחקים שאני לא משחק לדבר איתי. לי הוא מאוד עזר, אני גם יודע שלשאר".
כשאתה עלית לבוגרים הוא היה מנהל מקצועי. איך הוא הסביר את זה שלא שיחקת? איך הוא מעודד אותך במצב הזה?
"הוא לא צריך להסביר את זה, זה כדורגל. בסופו של דבר גם מאמן מחליט אז מי שצריך לשחק משחק ומי שלא, לא. כל אחד מקבל את ההזדמנות, גם אני קיבלתי הזדמנות בשנה הראשונה, אבל זה כדורגל, זה לא עכשיו שעומר בוקסה החליט שאני לא משחק או משהו".
התבאסת שבוקסה התפטר?
"מאוד. זה היה אחרי ההפסד בטרנר. ואז, בבוקר אחרי הוא מתפטר, אולי באותו לילה. אלה תחושות מבאסות כי יש מישהו שהוא איתך, שאתה יודע שלא משנה מה הוא איתך. ואז פתאום אין לך את ההוא שתומך בך. אז זה היה קצת מבאס, אבל המשכנו הלאה".
איך היתה לך חצי העונה הזו? בדיעבד המועדון ירד ליגה. איך היה לך עם חן סול? איך היה חדר ההלבשה? מה קרה במועדון?
"אני עם חן עוד לפני הבוגרים, הוא היה בנוער כשהייתי בנערים ב׳. תמיד היינו בקשר טוב. לגבי חדר ההלבשה כולם אומרים את זה, אני לא יודע אם זה יישמע כבר אמין, אבל זה חדר ההלבשה הכי טוב שהייתי בו. מצחיק, וכולם עם כולם. כולם אוהדים אחד לשני, כולם תומכים אחד בשני, אין אגו, הכל כיף. לא האמנתי שהם ירדו ליגה. גם שהלכתי אז הם היו איזה שני משחקים מפלייאוף עליון, אז ממש לא האמנתי שהמצב ככה מדרדר אבל זה הכדורגל".
אולי המצב הדרדר בין היתר בגלל שיחרורים כמו שלך?
"לא, לא. אני לא הסיבה".
ואז מגיע ינואר. אתה יזמת שיחת יחסינו לאן או המועדון?
"בתחילת העונה זה היה יותר מהמועדון כי אני פחות רציתי, ואז כשהגיע ינואר, כבר רציתי לצאת לשחק".
היו הצעות מבני יהודה, עכו וכפר סבא, למה כפר סבא שהיו אז מתחת לקו האדום?
"קודם כל, איציק ברוך אימן את אח שלי ומכיר אותי טוב. הוא בקשר טוב עם אבא שלי אז גם היה לנו איזה מישהו שאנחנו יודעים שאיתו אני הולך לשחק. לא היה לי קל בהתחלה, אבל זה כן נתן לי מוטיבציה התחלתית. משחק ראשון היה מול חיפה בגביע המדינה, משחק שני נוף הגליל, יום שישי שעה 15:00, פעם ראשונה שלי בחיים. אני לא רגיל לשחק כדורגל בשעה הזאת. גם פתאום להגיע מהפועל תל אביב שאני בחדר הלבשה שאני אוהב את כולם, כולם אוהבים אותי, חברים שלי, גדלתי איתם, פתאום לבוא, אני לא מכיר אף אחד, היה לי ממש קשה, הייתי לא טוב. רציתי שהכל ייגמר. ולזכות כפר סבא, גם המועדון וגם החברים בחדר הלבשה, הם תמכו בי, עזרו לי מאוד, היו איתי, הפכתי להיות חבר מאוד טוב של כל אחד בחדר ההלבשה ואני שמח שהמטרה הושלמה".
גדלת עם ישראלוב, בנימין, סניור, קנצפולסקי, ארצ׳ל. אתה רואה אותם מקבלים דקות כשאתה פחות. לא הציק לך? איך מתמודדים עם זה?
"לי ספציפי באמת לא הפריע. אני גם לא מרגיש נחות מהם או משהו שהם שיחקו בהפועל תל אביב בשנתיים האחרונות ואני לא. כל שחקן יש לו את הדרך שלו. כל אחד הולך בדרך שלו. אם אני הייתי צריך ללכת לכפר סבא אז הייתי צריך לכפר סבא ואני שמח שעכשיו אני בפועל תל אביב ואני משחק כרגע. כל אחד צריך לקחת את ההזדמנות ומה שצריך לקרות קורה".
איזה ציון היית נותן לעצמך על חצי העונה הזו?
"9. גם הסוף כשהלכנו למבחנים היה כיף. לחוץ אבל כיף. היה חצי עונה מדהימה. למה 9 ולא 10? בגלל תחילת הדרך. הייתי חלש בהתחלה".
"קודם כל, לעשות הכל שהפועל תעלה ליגה. אם זה בישולים אם זה גולים, אם זה לרוץ כמה שיותר, אם זה להגן כמה שיותר. להתפתח בתור שחקן ובתור בן אדם. כל משחק להשתפר במה שאני צריך. כל משחק צעד אחר צעד".
פתחת את העונה טוב בגביע הטוטו. אתה מרגיש התעוררות בעניין הקהל לגביך?
"לא כל כך יודע להגיד לך כי אם אני הולך ברחוב עכשיו, לא יודעת כמה מזהים אותי באמת. אבל מרגיש באצטדיון פתאום ונהנה מזה מאוד. הקהל אחרי גול זה משהו שאי אפשר להסביר גם אם אני רוצה. חיכיתי לזה שנתיים ואני שמח על זה".
וכשאתה מסתכל עוד צעד קדימה, מעבר לעונה הזו, מה החלום? לאן אתה רואה את עצמך מגיע?
"קודם כל, החלום שלי להצליח עם הפועל תל אביב, אני שנתיים בהפועל תל אביב ואני שנתיים אומר את זה. להעלות ליגה, להצליח בליגת העל, שהמועדון יצליח בליגת העל ושאני אהיה שם איתו. אחר כך כמובן כל אחד רוצה לצאת לאירופה. החלום הכי הכי גדול שלי זה לשחק בליברפול. אבל צעד אחר צעד".
אתה רואה את עצמך מנהיג את הפועל תל אביב חזרה לליגת העל? לא עוד בורג במערכת, אלא ממש לוקח את הקבוצה על הגב שלך?
"כן. אם שאלת אותי מה המטרות האישיות שלי, אז חלק מהמטרות האישיות שלי זה להנהיג את הפועל תל אביב, מתי שצריך ואיך שצריך. גם אם אין לי את הסרט על היד, בדרך שלי".
עברת בקריירה הקצרה שלך לא מעט מאמנים. ספר לי מה דגו מביא איתו מיוחד או אחר?
"האימונים מאוד טובים, קשים, אינטנסיביים, אולי הכי קשים שהיה לי בבוגרים. הוא מאוד באימון, מאוד נוכח, מאוד מדבר, מאוד מסביר טקטית. הוא מאמן מאוד טוב".
אתה חושב שהסגל לא היה מספיק טוב כדי לעלות?
"כן, בטוח. במיוחד עם גוני שהגיע ובן שהר שהגיע. התחזקנו מאוד. גם לפני זה הייתי בטוח שאנחנו נעלה ליגה אבל עכשיו עוד יותר, זה שני רכשים מאוד טובים וחזקים לעלות ליגה איתנו".
כמה הרעש סביב המועדון עם עסקת הרכישה העסיק אתכם בחדר ההלבשה?
"קודם כל, אנחנו לא מדברים על זה יותר מדי ולא מדברים איתנו על זה יותר מדי. אז כמה זה עניין אותנו? אני לא יודע כל כך להגיד לך. פתאום שומעים איזה משהו שיוצא אז אנחנו מדברים על זה. אם פתאום אומרים לנו משהו אז אנחנו מדברים על זה, אבל אנחנו לא יותר מידי בזה, כי גם לא באמת ידענו מה קורה. אנחנו בדיוק כמוכם ובדיוק כמו כולם אז אין בזה יותר מידי עניין בחדר הלבשה. כשהעסקה נסגרה, גילנו על זה בדיוק כמו כולם באתרים, וזהו. שמחתי על זה".
עובר במחשבות שאולי לא תצליחו לעלות ליגה ומה יקרה אם?
"׳מה יקרה אם׳ עולה. מפחיד. אבל תמיד יש מחשבות, אנחנו מאמינים שנעלה ליגה, אנחנו יודעים שנעלה ליגה. אנחנו באים גם בביטחון עם גביע הטוטו שעשינו טוב, נראינו טוב, שיחקנו טוב, אז זה הביא לנו הרבה יותר ביטחון למשחק הפתיחה וזהו. אנחנו מאמינים מאוד בעצמנו".
"ליגה קשה מאוד. יותר מליגת העל. רוב המשחקים שלנו לא בשישי אבל לשחק בשישי זה מאוד קשה מאוד מאוד קשה. אף אחד לא מוכן לזה. אני בטוח שמי שבא מליגת העל הרבה יותר לא מוכן לזה. ויש הרבה יותר מאבקים אחד עם השני. בליגת העל המשחק יותר פתוח כזה ויותר קל להראות את עצמך".
"חברים שלי. אם לא בכדורגל אני איתם או עם חברה שלי. גם היא וגם החברים מאוד משחררים אותי מהכדורגל, שזה מה שאני אוהב. כשאני לא בכדורגל, אני אוהב לא לחשוב על כדורגל. אז גם היא וגם חברים מאוד עוזרים לי. מבחינת תחביבים אני מאוד אוהב לשחק בסוני".
שמעתי שהיתה לך בעבר גם פגישה מעניינת עם דני אבדיה
"כן, לפני איזה 4-5 שנים הלכנו להיכל מנורה ואבא שלי השיג פגישה עם אבדיה. נכנסתי, ראיתי אותו מתאמן וישבנו אחרי זה בפגישה שניים על שניים, הוא, המאמן שלו, אני ואבא שלי. שאלתי הרבה שאלות על איך הוא מתאמן, מה הוא עושה ביומיום, מה הוא עושה אחרי האימון שלו, מה הוא לפני האימון שלו, מתי הוא קם, איך הוא אוכל...זה עזר לי מאוד. זה נתן לי אופציה להשוות את הדרך שלי לאיך זה צריך להראות. אני זוכר שהוא היה מתאמן כמו חולה. זוכר שהוא אמר שהוא היה קם בבוקר, מתאמן עד 3-4 כמו מטורף ואחרי זה יש לו את הזמן שלו. שזה מה שאני אהבתי מהשיחה הזאת".
והיום, ׳מתאמן כמו מטורף׳ זה משהו שאתה יכול להגיד גם על עצמך?
"כן. גם לסיים כמה שיותר אימונים, וגם כמה שיותר מוקדם כדי שיישאר לי זמן לעשות מה שאני אוהב בלי קשר לכדורגל. אני מאוד אוהב להתאמן הרבה, זה חלק מהכיף שלי בכדורגל. אז אני מרגיש די דומה לשיחה אז".
זה מצריך הרבה השקעה כלכלית גם מצד המשפחה.
"כן. עד לפני שנה וחצי הם היו משלמים לי על כל אימונים, עכשיו זה קצת יותר אני. זה 10 שנים של השקעה כלכלית שלהם".
והם מתרגשים לראות את זה סוף סוף מניב פרי?
"אבא שלי אני לא יודע כמה, אבל אמא שלי מאוד, כן. או שאבא שלי מסתיר את זה, כי פעם הוא היה בא לכל אימון ערב שלי, גם בנוער, גם בילדים וגם בבוגרים. אז אני מאמין שהוא שמח ופשוט פחות מראה את זה".
יש קצת לחץ? גם הרבה ציפיה מהמשפחה וגם מהאוהדים אחרי גביע הטוטו המוצלח שעשית
"מהמשפחה אין לחץ כי גם כשלא הלך הם הראו לי אהבה. אבל בכדורגל תמיד יש לחץ. אבל בכפר סבא עזרו לי גם עם זה. היינו קרובים מאוד לירידת ליגה אז כל משחק היה מלחמת עולם, אז התרגלתי ללחץ החיובי הזה. אני מאוד נהנה מהמשחק, זה לא שאני לחוץ ולא יכול לגעת בכדור. זה לחץ שעוזר לי במשחק".
