בגיל 36 ולאחר קריירה מפוארת, הודיע אמש (רביעי) אבי ריקן על פרישה מכדורגל. לסיכום הקריירה המופלאה, הגיע הקשר לראיון ביציע העיתונות: על הדרך כילד ממעלה אדומים לשיאים גדולים, עם איזו קבוצה הוא הכי מזוהה ומי המאמן הכי גדול ששיחק תחתיו - צפו בכל התשובות בקטע המלא בנגן הוידאו למעלה.
"איך התחושה? קצת משוחרר יותר בשעות האחרונות אחרי ההודעה", שיתף ריקן. "בחודש האחרון הבנתי שאין משהו שיאתגר אותי מקצועית, ההצעות שקיבלתי לא היו מספיק טובות, רציתי מקום שיאתגר אותי ולא מצאתי והחלטתי שאני מסיים. אני שלם עם ההחלטה, אמנם חלפו רק כמה שעות מאז אבל שלם. אם לא הייתי שלם הייתי ממשיך. אני מרגיש שנתתי את כל מה שהיה לי על המגרש".
ומה הלאה?
"אני חושב שזה יותר חזק ממני, אני אשאר בכדורגל. אני חי את המשחק כלכך הרבה שנים ויודע לנתח אותו. אני כל כך רוצה להמשיך לתת את כל מה שיש לי, ברמה שמחר אני רוצה לטוס וללמוד ממחלקות נוער בחו"ל".
"אנשים לוקחים איתם גולים ותארים, לי היה חשוב להיות טוטאלי לכל מקום שאני נמצא בו, אם בפעיליות קהילתיות ואם בלשמח אנשים ואוהדים. כשאתה עובר שנים כמו שעברתי בבית"ר, אתה מתחסן והרבה. זה מעודון שיכול לקחת אותך למקומות נפלאים, אבל גם לרגעים קשים. הייתי בעונת השצ`צ`נים הזכורה, היינו בהצלחה אדירה מקצועית ויום אחד הכל השתנה ומאהבה ואהדה היה שינוי קשה. כל הארבע שנים שלי בבית"ר היו מלאות בשינויים ולמדתי מזה המון".
"המאמן הכי טוב שהיה לי בקריירה? ולדימיר איבץ`", ענה ריקן בביטחון. "דיוק, ירידה לפרטים, מוציא ממך את המאתיים אחוז. נכון, יש ויכוח על כמה יפה הכדורגל שלו, אבל הוא הצליח להוציא ממני ומחדר הלבשה מפוצץ אגו הכי הרבה שמישהו הצליח. מי השחקן הכי טוב ששיחקתי לצידו? היו הרבה, בעיקר יוסי בניון ועומר אצילי.
ומה הרגעים הגדולים ביותר?
"אני חושב שיש שניים הכי גדולים, עם מכבי ת"א. העליה לליגת האלופות והדרבי האחרון שלי, ניצחנו 0:5 וכבשתי צמד כולל ושער מהקרן. גם ה-3:4 בסמי עופר היה מדהים. אני זוכר עד היום מה הרגשתי בגוף ברגעים האלה".
