ומעל כולם, ללא ספק, עומד דין דוד - אולי הסמל הגדול למכבי חיפה של השנים האחרונות, שמחפשת לא מעט חלוצים ואפשרויות מעבר לים, אבל בסוף - הוא המנייה הכי בטוחה שלה. ואם בעבר, לדוד היה קשה להיכנס לעונה ושטף הכיבושים שלו החל מאוחר - כאן, הספיקו לו 45 דקות בסך הכל, עם השער שפתח את הסכר. החלוץ מאשדוד ירד מהדשא בדקה ה-73 עם שלושער, ושוב הוכיח כמה יש מעט מאוד כובשים כמוהו בליגה שלנו.
גם דיא סבע היה במוקד תשומת הלב הערב. בהתחלה, זה היה מהסיבות הלא נכונות - שריקות הבוז והבלגן שמחוץ למגרש; אבל סבע, שלא חווה משחק גדול, ידע לענות דרך המגרש. הרגע הסמלי שבו חילץ כדור במרכז המגרש וסחט תשואות מהקהל הירוק, והשער שכמובן הקפיץ את האוהדים - אולי היו הדרך שלו, דרך הכדורגל, לסלול נתיבים מחודשים ללב של הקהל הירוק.
ומה עם טבריה? הקבוצה, שלראשונה בתולדותיה הגיעה לליגה הבכירה (ו-35 שנה מאז שהפועל טבריה ירדה לליגת המשנה), הצליחה לתת פייט לא רע במחצית הראשונה - אבל מהרגע שהיא ספגה את השער הראשון, פערי הרמות ניכרו, והלכו והתגברו לקראת הסיום. בסופו של דבר, גם אלירן חודידה יודע שהמבחן שלו יהיה מול יריבות אחרות לגמרי - ולא מול הטוענת לכתר.
אז איך נסכם את הקאמבק של ברק בכר לקווים בסמי עופר? המינימום הנדרש בוודאי הושג. מכבי חיפה שלו עדיין לא שלמה - היא בוודאי חסרה עוד חיזוק, לא מספיק מדויקת בהתקפה וגם בהגנה ידעה מספר רגעי מבוכה, אבל אלה דברים שאיש לא יזכור החל ממחר. התוצאה הסופית המהדהדת חזקה מהכל, ואת הבעיות - בכר ינסה לתקן תוך כדי תנועה.
מכאן, מכבי חיפה תנוח שבוע - ותפגוש את מכבי נתניה הפצועה מההפסד שלה הערב בריינה, במשחק חוץ, במטרה לשמור על מאזן מושלם. טבריה תארח בשבוע הבא את בית"ר ירושלים המאתגרת - ותנסה לבנות מחדש את הכוחות, כדי סוף סוף להשיג שלוש נקודות בליגת העל.
