sportFive1450607 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

עצב גדול נפל על משפחת הפועל תל אביב לאחר שבמשחק הקבוצה ביום שני, הלך לעולמו אוהד הקבוצה יחזקאל (חזי) יעקובי ז"ל, שלקה בליבו ביציע במהלך המשחק. אלמנתו, שרון יעקובי, דיברה היום על המקרה הטראגי ב-5 באוויר, סיפרה על בעלה והתייחסה לאהבתו לקבוצה האדומה.

"הוא היה בחור בריא, לא היה לו משהו יוצא דופן", סיפרה שרון, "היה לו קצת לחץ דם, לא משהו חריג. מעולם הוא לא אושפז ומעולם לא חווה משהו שקשור לזה. הכל התנהל מושלם באותו יום, גם במשחק הוא היה עם נבו בנו והוא (נבו) סיפר שהכל היה בסדר גמור ופשוט קרה מה שקרה".

על השתלשלות האירועים סיפרה: "בערב חזרתי הביתה וקיבלתי טלפון מהבן שלי וזה היה מוזר כי הם לא מתקשרים אף פעם באמצע משחק. שאלתי אותו מה קורה וענה לי בחור שקוראים לו נועם והוא אמר שבעלי התעלף. חשבתי שזה איזשהי עבודה בעיניים ואמרתי לו שיתן לי בבקשה לדבר עם נבו. הוא נתן לי לדבר איתו והבנתי שזה לא צחוק ונבו אמר שאבא התמוטט והשיחה נותקה".

"אחרי כמה דקות עוד פעם טלפון ואני עונה ואומר לי שביט אלימלך שבעלי קיבל כנראה דום לב ושהוא מנסה להרחיק את הבן שלי מכאן. הייתה גם חבלה בראש כנראה מהנפילה, אמרתי לו שבגלל שאני עובדת הוראה ובגלל שאני עוברת עזרה ראשונה דבר ראשון ששאלתי זה האם יש דפיברילטור, הוא אמר שכרגע לא, כרגע אין. הסברתי לו שנבו חולה אסטמה ומשתמש לפעמים במשאפים וביקשתי שישים לב אם הוא נכנס להתקף". 

יעקובי המשיכה: "הוא אמר לי להתקשר כל עשר דקות והוא אמר שיעדכן מה קורה. ברגע שידעתי את כל זה הזעקתי את הורי ויצאנו מהבית ברמת גן לכיוון בלומפילד. כל הזמן שדיברתי עם שביט שאלתי לאן מפנים אותו. כשהגענו לבלומפילד אמרו לי שבדיוק מפנים אותו לוולפסון. אספתי את נבו, הוא אמר שכשזה קרה כולם היו בהלם שם בשער ומישהו משך אותו אחורה ואז נועם הזה חבר עליו ושביט לקח פיקוד והוציא אותו לגמרי".  

על ההתנהלות באותם רגעים אמרה: "אני לא יודעת שום דבר על ההתנהלות. כשהבנתי שאין דפיברילטור, מהניסיון שלי אני יודעת שאם עברו חמש דקות זה כבר לא יעיל וזה לפני שידעתי שהייתה חבלת ראש. כשהגעתי לביה"ח לא נתנו לי להיכנס לחזי, אמרו שהמצב מאוד מורכב. לא ידעתי אם הוא עם דופק או לא, רק אז הבנתי שיש חבלת ראש, מה ששינה לי את ההסתכלות על העניין. לאחר שהרופא אמר לי שהם לא יכלו להציל אותו וביקשתי לראות אותו הם ביקשו לנקות ולסדר. נכנסתי עם אבא לראות וראיתי את הראש, אז אם הוא נראה ככה אחרי שניקו וסידרו אותו, אז מה ראה נבו? מה ראו עיניו של נבו?".

 

 

על היום שאחי מספרת שרון: "אני עכשיו מתעסקת בילדים שלי, ואם חזי היה יכול לכתוב לעצמו את המוות שלו, זה היה המוות, למעט מה שראו עיניו של נבו. הוא היה רוצה למות בבלומפילד. 

על הטענות לטיפול לא הולם באיצטדיון אמרה: "אני שומעת מה קורה, וחייבת לציין משהו אחד. אין לי שום טענות כלפי המועדון, המגרש ואף אחד שקשור למד"א משטרה. סיפרו לי על האמבולנס והמשטרה והכל. אין לי שום טענות ושום דבר, קרה מה שקרה וזהו. אני עכשיו מתעסקת בילדים שלי, ואם חזי היה יכול לכתוב לעצמו את המוות שלו, זה היה המוות, למעט מה שראו עיניו של נבו. הוא היה רוצה למות בבלומפילד". 

"הפועל בשבילנו זה בית. אין לי שום טענה בגלל שהוא אהב את הפועל, בגלל שחזי בעלי הוא מה שהוא, איש של שמחה ואהבה וצחוק וחיקויים ונהנה מהחיים ומה שהיה חשוב לו זה הילדים שלנו והבריאות שלנו. והוא אהב את הקבוצה. אין בי שום רצון לתבוע אף אחד או לעשות איזשהי פעולה".

"הוא מת בבלומפילד, כשהוא לצד נבו. בזמן שהם רואים משחק ואפילו על אף איך שהמשחק נגמר, חזי ראה את הגול ומבחינתו המשחק נגמר בניצחון. מבחינתו ניצחנו. אם חזי ראה את הגול האחרון יחד עם נבו והבין שהפועל מנצחת, המשחק הזה נוצח".

"המקרה הזה הוא אסון שפקד אותי, חזי היה אהבת חיי, הגבר היחיד הראשון והמופלא שלי, הוא הגשים לי את החלום הגדול שלי עם שני ילדיי רוני ונבו, הכיר לי את קבוצת הפועל ת"א שהפכה להיות הבית שלי. ב-1.10 חזי היה אמור לחגוג יום הולדת 50, ב-25.9 אני חוגגת יום הולדת 46, ב-23.10 היינו אמורים לחגוג את יום הנישואין שלנו, ביום ההולדת שלו כבר הזמנו לכאן קייטרינג וסטנדאפיסט, בגלל שהוא בנאדם מצחיק אמרתי לו שביום הולדת הוא יישב וייצחק עם כולם. יש לנו כרטיסים מוכנים למשחק הכדורסל של הפועל ת"א בבולגריה שיתרחש באוקטובר והוא כל כך ציפה וחיכה לזה".

 

 

"אישרו לילדה שלנו חופש מהצבא שמשרתת רחוק, נבו חיכה לזה ואין לי את זה, אין לי את אהבת חיי מולי ואין לי את הציפייה הזו לימי ההולדת שלנו וליום הנישואין ואין לי את הבן זוג שלי, הפרטנר שלי וזה לא משנה אם אני בשבעה או חזקה או שום דבר, אני איבדתי את האדם האהוב והיקר והנפלא יותר מכל, מי שמכיר את חזי יודע על מה אני מדברת, אין נשמה טובה כמוהו".

על בנה נבו אמרה: "נבו בטראומה, נבו בהלם, התמונה שנצרבה לו בזיכרון היא תמונת הנפילה והמכה בראש וכל מה שהוא ראה בעקבות המכה בראש. המזל, אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה מזל, זה הילד שקראו לו נועם בן 18 שזיהה שהאיש הזה שנפל על הריצפה מקושר לאיזה ילד, יש כאן ילד בעניין ופשוט משך אותו, הוציא אותו מהדבר הזה ושמר לו את הצעיף. נבו סיפר לי על נועם כשנפגשנו בבית החולים וסיפר לי על הצעיף והבטחתי לו, הבטחתי לו נבו אני אהפוך את האיצטדיון הזה אוהד, אוהד ואני אחזיר לך את הצעיף הזה, אתמול הילד הזה נכנס לי פה בדלת, לא יודעת איך והחזיר לנבו את הצעיף".

"אני לא יודעת מאיפה הכוחות שיש לילד הזה על אף הטראומה, אנחנו נצטרך כמובן טיפול מקצועי שיקרה אבל חזי איתנו, חזי איתנו, שומר עלינו ומגן עלינו. נמשיך את צוואת חייו לצחוק, לחקות, לעשות כיף, לקחת את החיים בקלות, להיות אדומים בנשמה שלנו, להיות אחד עם השני ולאהוב".

"אני כל כך רוצה להודות למועדון הזה שתמיד אמרנו שהוא הבית שלנו אבל בשלושה הימים האחרונים הבנתי כמה הוא עוטף אותנו ואת נבו. הקבוצה לא מפסיקה, האוהדים לא מפסיקים, בהלוויה כל האוהדים הגיעו, ההנהלה, ספרא שלח לו הודעות. 

"אני מודה לך הפועל ת"א שאת קיימת, אני מודה לכם אוהדים יקרים ואהובים שלי שאתם עוטפים את הבן שלי. דבר נוסף שאני מבקשת, אם בקשתי תוכל אי פעם להתמלא, אנא שימו בכל מקום ציבורי אפשרי דפיברילטור בהישג יד, זו הבקשה שלי".

"אני שולחת מכאן הצלחה לשני האנשים שביום רביעי הבא מקבלים את קרניות העיניים של חזי. תרמנו חלק מהאיברים, עידכנו אותי כבר שיש שתי משפחות ביום רביעי, אתן מקבלות עיניים אופטימיות שראו את העולם בטוב ובאהבה".