המחזור השני של ליגת כדורגל הכפכפים הישראלית הסתיים, ושוב במשחק חוץ, הייתה זו ידה של מכבי חיפה על העליונה. הפועל באר שבע נטולת המוטיבציה ומיגל ויטור פגשה בירוקים נטולי קהל החוץ, זכר להחלטה מבריקה נוספת של האחראים על הכדורגל בישראל. יחד, הן סיפקו משחק נטול הגנה, בעיקר מהצד הבאר שבעי, עם תוצאה שאינה משתמעת לשתי פנים.
בין אם מדובר ברצון לשמור כוחות ורגליים לגביע, חסרונו של השוער הראשון, בהתרופפות משמעתית ומקצועית או בחסרונו של עמוד התווך האחרון מימי האליפויות, הפועל באר שבע עלתה אתמול ברוח נתינה - ומכבי חיפה לא היססה לקחת.
זה באמת לא היה משחק ענק ומבריק שלנו, ממש לא. למעשה, היו לא מעט דקות של "אללה יסתור", נסיגה מבוהלת לאחור ואובדן עשתונות לא אופייני בהגנה. זה היה פחות עניין אינדיבידואלי (טוב, אולי שואו שכבר נמצא על המטוס הביתה ונראה רבע קלאץ`), ויותר עניין של הגנה קבוצתית. או אי-הגנה קבוצתית. אלא מה - בכל פעם שהפועל באר שבע התקרבה, בטח לאחר הפנדל המוצלח של הלדר לופז, היא מיהרה לפתוח את ליבה ואת רחבת ה-16 שלה, ולספק ביד רחבה עבור החלוצים הצמאים לכתר מלך השערים, פרנזי פיירו ודין דוד.
למעשה, היו קטעים במשחק שהיו כבר על סף הפארודיה, מבחינת נסיונות בעיטה בלתי סבירים מחוץ לרחבה של פיירו, ונסיונות דומים של דין דוד. אנחנו, כמובן, לא מתנגדים, כל עוד חלק מהנסיונות האלו נקלט ברשת היריבה, והם אכן נקלטו. צחוק בצד, עונה פשוט אדירה של שני הסקוררים שלנו, שסגרו את פער השערים העצום שהותיר עומר אצילי בעזיבה שלו. לצערנו, זה לא הספיק לתואר, אבל בהחלט טוב לראות אותם כל כך רעבים ונחושים, וגם כל כך מפרגנים האחד לשני.
בין אם מדובר ברצון לשמור כוחות ורגליים לגביע, חסרונו של השוער הראשון, בהתרופפות משמעתית ומקצועית או בחסרונו של עמוד התווך האחרון מימי האליפויות, הפועל באר שבע עלתה אתמול ברוח נתינה - ומכבי חיפה לא היססה לקחת.
זה באמת לא היה משחק ענק ומבריק שלנו, ממש לא. למעשה, היו לא מעט דקות של "אללה יסתור", נסיגה מבוהלת לאחור ואובדן עשתונות לא אופייני בהגנה. זה היה פחות עניין אינדיבידואלי (טוב, אולי שואו שכבר נמצא על המטוס הביתה ונראה רבע קלאץ`), ויותר עניין של הגנה קבוצתית. או אי-הגנה קבוצתית. אלא מה - בכל פעם שהפועל באר שבע התקרבה, בטח לאחר הפנדל המוצלח של הלדר לופז, היא מיהרה לפתוח את ליבה ואת רחבת ה-16 שלה, ולספק ביד רחבה עבור החלוצים הצמאים לכתר מלך השערים, פרנזי פיירו ודין דוד.
למעשה, היו קטעים במשחק שהיו כבר על סף הפארודיה, מבחינת נסיונות בעיטה בלתי סבירים מחוץ לרחבה של פיירו, ונסיונות דומים של דין דוד. אנחנו, כמובן, לא מתנגדים, כל עוד חלק מהנסיונות האלו נקלט ברשת היריבה, והם אכן נקלטו. צחוק בצד, עונה פשוט אדירה של שני הסקוררים שלנו, שסגרו את פער השערים העצום שהותיר עומר אצילי בעזיבה שלו. לצערנו, זה לא הספיק לתואר, אבל בהחלט טוב לראות אותם כל כך רעבים ונחושים, וגם כל כך מפרגנים האחד לשני.
עוד אחד שראוי לפירגון הוא כובש השער השלישי שלנו (סורי איתן טיבי, לא נדבר עליך יותר מדי היום) - מאור קנדיל. בניגוד לקמפיין הלא ברור שמריצים כנגדו ברדיו חיפה, מאור קנדיל הוא שחקן סגל טוב מאוד, עם אפס מניירות והמון רצון ונחישות, שיכול לספק מענה לכל הקו הימני. זו תהיה טעות איומה לשחרר אותו, ואני מאמין שברק בכר מבין את זה. זה מסוג השחקנים שבכר יכול לפתח ולהצעיד קדימה, גם בשלב המתקדם יחסית שלו בקריירה.
על מחמוד ג`אבר כבר גמרנו את ההלל, אבל בכל זאת עוד הלל קטן לדרך - אולי הקשר האחורי הישראלי הטוב ביותר כיום בישראל, רק צריך לדאוג לשמור על עצמו ועל בריאותו לטווח ארוך בהמשך. בלי ספק - בוס חדש במרכז המגרש, מקווה שנמשיך ליהנות ממנו גם בעונות הבאות.
עוד הערה אחרונה בנוגע לאינדיבידואליזם במכבי חיפה - אוי ואבוי ודיר באלאק לוותר על לורנצו שימיץ`. זו באמת תהיה החלטה רעה לתפארת, אין שחקן שאני זוכר שהרושם הראשוני שנתן כל כך מטעה לגבי היכולות שלו. חייב להישאר.
בהיעדר מתח, עניין ומשהו קונקרטי לשחק עליו, נחמד לראות שאנחנו ממשיכים לשחק במוטיבציה ובנחישות, ואני מניח שלעינו הצופייה של המאמן החדש-ישן על השחקנים, בפרוס עלינו עונת המלפפונים, יש חלק לא מבוטל בכך..
בכל מקרה, בשבת תינעל העונה, ותפנה מקומה לאב-אלול של חום מוות, אולימפיאדה ויורו. אך בטרם נתפזר ונסכם, נותר עוד משחק אחד שהוא הכל חוץ ממשחק בכפכפים. לא משנה מה הנסיבות, מה מיקומנו בטבלה ועל מה נותר לשחק - את הדרבי, בטח כזה שאנחנו מארחים, צריך לנצח.
שבת, סמי, סוגרים עונה.
שבוע טוב וירוק לכולם.
על מחמוד ג`אבר כבר גמרנו את ההלל, אבל בכל זאת עוד הלל קטן לדרך - אולי הקשר האחורי הישראלי הטוב ביותר כיום בישראל, רק צריך לדאוג לשמור על עצמו ועל בריאותו לטווח ארוך בהמשך. בלי ספק - בוס חדש במרכז המגרש, מקווה שנמשיך ליהנות ממנו גם בעונות הבאות.
עוד הערה אחרונה בנוגע לאינדיבידואליזם במכבי חיפה - אוי ואבוי ודיר באלאק לוותר על לורנצו שימיץ`. זו באמת תהיה החלטה רעה לתפארת, אין שחקן שאני זוכר שהרושם הראשוני שנתן כל כך מטעה לגבי היכולות שלו. חייב להישאר.
בהיעדר מתח, עניין ומשהו קונקרטי לשחק עליו, נחמד לראות שאנחנו ממשיכים לשחק במוטיבציה ובנחישות, ואני מניח שלעינו הצופייה של המאמן החדש-ישן על השחקנים, בפרוס עלינו עונת המלפפונים, יש חלק לא מבוטל בכך..
בכל מקרה, בשבת תינעל העונה, ותפנה מקומה לאב-אלול של חום מוות, אולימפיאדה ויורו. אך בטרם נתפזר ונסכם, נותר עוד משחק אחד שהוא הכל חוץ ממשחק בכפכפים. לא משנה מה הנסיבות, מה מיקומנו בטבלה ועל מה נותר לשחק - את הדרבי, בטח כזה שאנחנו מארחים, צריך לנצח.
שבת, סמי, סוגרים עונה.
שבוע טוב וירוק לכולם.