גם במשחק הזה, דברים לא הלכו לחדרה בצורה חלקה. הם מיעטו להניע כדור וראו את גודסווי דוניו, שהיה אמור להכריע, מוחלף בשלב מוקדם אחרי פציעה ומספר רגעים בהם היה על הדשא. הקבוצה של סילבס, בדרכה, לא הניעה כדור והצליחה להתעלות עם הרבה אופי כשהמחליף שלו, רז טוויזר, כבש (42).
בר כהן הבקיע מהנעת כדור לא רעה של נתניה, עבורה זה היה משחק לפרוטוקול, לפני המחצית. זה היה יכול לשבור לא מעט קבוצות, אבל לא את חדרה. איציק שולמייסטר סחט פנדל מעומר ניראון בטעות לא אופיינית ואלעד מדמון, אולי עם הראש במכבי ת"א, הבקיע אחרי חודשיים והבטיח לחדרה הישארות.
הרגע המדאיג מבחינת הקבוצה הגיע כאשר מנשה זלקה, גיבור ישראל, כמעט ופונה לבית החולים לאחר שנפצע והתקשה לנשום. זלקה נתן הכל על המגרש ומחוצה לו בעונה כאוטית בה שירת במילואים, מצא את עצמו מוסב למגן ימני וחזר להרכב של סילבס, והקבוצה שלו נשארה בליגה אחרי שכבר סומנה כיורדת הבטוחה בינואר.
זה היה כדורגל לא גדול, זה היה כדורגל בו נלחמו בשיניים, זה היה כדורגל ששווה שנה נוספת בליגת העל. חדרה סומנה כאחת החלשות בליגה עוד לפני העונה והגיבה בהתאם בינואר, והדרבי השרוני - יריבות מעניינת שמתפתחת וסיפקה לנו משחק לא רע לעיני 3,622 צופים - תמשיך לעוד שנה. גם אם היא תתמודד עם ביקורת על בזבוזי זמן, גם אם זה לא הכדורגל הכי סקסי, זה עובד. אלה החיים בליגת העל.
הן נתניה והן חדרה כבר הבטיחו הישארות ושאר העונה לפרוטוקול, אבל עמדו בשלהן. נתניה תצפה לשחק בפלייאוף העליון בשנה הבאה, כמו כל שנה, ואולי גם חדרה יכולה לחלום אליו. גם אם מדמון, האיש שכבש 11 שערים עבורה הקבוצה, לא יהיה שם ב-2024/25.
