ערן זהבי השיק היום (רביעי) את סדרת הדוקו החדשה של yes בהשתתפותו, שמתעדת את השנתיים האחרונות של חלוץ מכבי תל אביב. רגע לפני, זהבי דיבר בהרחבה על צילומי הסדרה ב"יס", הנבחרת ותוכניותיו להמשך.
ערן זהבי אמר: "התרגשות, כיף. משיקים את הסדרה, מקווה שתהנו ממה שתראו. התחלנו לצלם לפני שנתיים וחצי בהולנד, לקראת ההחלטה האם לחזור למכבי תל אביב או להמשיך למקומות אחרים. החלטנו שזה זמן חשוב לצלם ולתעד את כל הסוף של הקריירה. זה לא אומר שזה הסוף, אבל חלק ממנו. מקווה שתאהבו. זה משהו שנבנה בהדרגה, לא פשוט אבל אני שמח שעשינו את זה. אני אוכל להשפיע על שחקנים וספורטאים צעירים שהולכים בדרך מסוימת. אם זה יעזור קצת בהתמודדות אני שמח מאוד".
זהבי נשאל על המשך דרכו המקצועית וענה: "ימים יגידו. קשה לי לענות כרגע, אין לי שום החלטה. מטבע הדברים יקרו בשבועיים-שלושה הקרובים, כשאודיע משהו זה יהיה באופן מסודר".
זהבי המשיך: "לא ראיתי סצנה אחת, לא הסכימו לתת לי לראות. אני לא מעורב בעריכה, בשום דבר. פשוט הייתי אני. לא החלטתי דברים בקריירה בשביל הסדרה, זה לא עובד ככה. אולי נעלה לליגת האלופות פתאום, כל פעם אפשר לספר משהו אחר. לא בעקבות זה לוקחים החלטה".
"בסוף, לאורך הקריירה, התמודדתי עם כל כך הרבה הסחות דעת ואני יודע לנתק אותן כשאני מגיע לקריית שלום או כל מקום ששיחקתי בו. אני שם ומתנתק מכל דבר אחר, זה היה זבוב על הקיר. אני כדורגלן, לא שחקן קולנוע. תיעדו מה שעשיתי, לא שיחקתי דמות כלשהי", המשיך. "היו תקופות קשות, במיוחד בהתחלה ובאמצע העונה הנוכחית עם המלחמה והמצב במדינה. היו התמודדויות לא פשוטות, אני שמח שחזרתי. נהנתי מהרבה רגעים, היו רגעי שיא ורגעים פחות טובים. התפתחתי כבן אדם וכשחקן, עברנו חוויות מטורפות".
"הייתה שנה לא פשוטה עם המלחמה, אנחנו מתמודדים איתה עד היום. השמחה תמיד מהולה בעצב, לזכר חייל, משפחה של חטוף, כל דבר. זה לא עובר לידנו. אנחנו עולים למשחק ויודעים שהכדורגל מתגמד. לא היינו יכולים לחגוג אליפות בגלל המצב במדינה. שמחה מהולה בעצב".
"לא צריך לעשות טרגדיה מכל פעם בה לא פתחתי. היה עומס גדול מאוד של משחקים, אנחנו קבוצה עם מטרה קבוצתית. אני שמח שאחרים קיבלו את הבמה לפעמים, כל עוד אני מחליט ככה. לא צריך להסתכל על נקודות של משחק כזה או אחר, צריך להסתכל על התמונה הגדולה. מה היה קורה אם מיץ` גולדהאר לא היה במכבי ת"א? שמח שחזרתי, זה הכי חשוב".
"אני מאמין שאעשה צעד אחורה אחרי הפרישה, אבל זה טבעי. בסוף כשאסיים את הקריירה אור הזרקורים ילך למישהו אחר בצדק, ככה זה צריך להיות. אני אשב מהצד, אפרגן לו, צריך לראות את הדברים בצורה אחרת. יש לזה קסם".
"ניסינו לשים את הדברים בצד ולעשות הכל למען המדינה כדי שנוכל לעלות לטורניר גדול ולשמח את העם ברגעים לא פשוטים. לא הצלחנו, אאחל להם בהצלחה. ניסיתי לעשות הכל למען הנבחרת".
