בן, איך אתה מסכם את העונה האחרונה?
"עונה מצויינת לנו כקבוצה וגם לי כאחד שעבר שנתיים לא פשוטות מבחינת דקות משחק. אני חושב שהחיבור הזה היה מעולה. לקחת גביע אחרי 72 שנה, זו היסטוריה מטורפת ואף אחד לא האמין בכלל, לא חשבו עלינו. במיוחד אחרי שהמטרה המרכזית שלנו בפתיחת העונה היתה להשאר בליגה".
היה לך קשה לקבל את ההחלטה לחתום במכבי פתח תקווה? אתה רגיל למועדונים עם יותר קהל שרגילים לקחת תארים על בסיס קבוע
"זו החלטה לא פשוטה. הייתי רגיל למועדונים גדולים, אבל באותה נקודת זמן זו היתה הבחירה הכי נכונה עבורי. רציתי להמשיך להנות מלשחק כדורגל, זו היתה המטרה המרכזית שלי. כמובן שהיו עוד מטרות בבחירה שלי. היתה לי הצעה גם מחדרה, אבל הרגשתי שלי ולמשפחה שלי, עם כל המעברים, רצינו להתיישב בראשון לציון, ואנחנו בונים פה בית, אז הכל יחד הפך החלטה קשה לקלה".
חזרת לשחק אחרי עונה שבקושי קיבלת דקות, אבל אני מניחה שציפית לקבל יותר דקות. התאכזבת? אתה חושב שהגיע לך יותר?
"תמיד אתה מצפה ליותר. אם לא תרצה לשחק יותר, אתה לא צריך להיות שחקן כדורגל. בתחילת השנה פחות שיחקתי וכשרן הגיע, שיחקתי יותר. אבל עדיין בין החלוצים שהיינו, חוץ מטוקלומטי שהיה חלוץ ראשון, הדקות התחלקות דיי זהה. אני חושב שאני יכול לתרום עוד מקצועית ומהניסיון שלי, במיוחד עם שחקנים צעירים כמו במכבי פתח תקווה, אבל אני עדיין שמח לעומת מה שהיה לי עונה שעברה למשל".
מה קרה עם בני לם, מה לא עבד?
"אני לא יודע אם לקרוא לזה לא עבד. היה לו את הגישות שלו. גם בשיחות אישיות שלי איתו אמרתי את דעתי ומה אני יכול לתרום לו ואיך אני יכול לעזור, אבל לפעמים הוא ראה דברים אחרת. אני זוכר שהוא אמר בראיון כששאלו אותו למה בן לא נכנס שהוא העדיף חלוץ צעיר ועם יותר אנרגיות. אם יש משהו שאי אפשר להגיד עלי זה שאני לא בא על אנרגיות. כל דקה ודקה שאני במגרש אני אתן את כל כך מבחינה הגנתית והתקפית וכבר הוכחתי את זה והראתי את זה גם מתי שרן נתן לי לשחק".
"גם רן הביא דברים משלו. עם רן התייצבנו. זה לקח קצת זמן אבל הוא שם את האידיאולוגיה שלו ועבדנו עם דברים מאוד מאוד קטנים באימונים, על דקויות שהוא היה רוצה לשפר בקבוצה וזה עזר לנו מאוד. אחרי כמה משחקים שלקח קצת זמן הסתגלות, היה לנו רצף נצחונות שהוציא אותנו מהאזור של ירידת הליגה. רן הוא שילוב של עבודה מאוד מאוד קשה יחד עם רעיונות מאוד מעניינים מעולם הכדורגל המודרני ואני גם שמח שזה משתלם לו אחרי שעבר גמר ולא זכה. מגיע לו".
הזכרת את הצעירים של מכבי פתח תקווה, מי אתה מסתמן כפוטנציאל הכי גבוה?
"הרבה פרצו השנה ממכבי פתח תקווה וזה כבוד גדול למחלקת הנוער. אבל לפני כן צריך להגיד שמאור לוי נתן עונה אדירה והוא צריך לשקול טוב את הצעדים הבאים שלו, מניסיון. אני ממליץ לו ללכת למקום שיחבק ויעטוף אותו ושהוא ישחק כדורגל, ואם הוא ישמע `כן, לא, אולי`, אז לא. הוא צריך להבין שהוא הולך לשחק כדורגל, ואם לא, אז יש לו מספיק מועדונים שרוצים אותו והוא חייב לנצל את השנים האלה. שחקן אחר שתפס לי את העין זה ניב יהושע, שאני רואה בו עתיד גדול גם מבחינת אישיות, אבל גם מבחינת העבודה שהוא עושה, הקצב, הרמה, האימונים שהוא עושה אחרי אימונים. הוא יגיע גבוה".
אתה היחיד בחדר ההלבשה שיש לו גביע, עזרת להם לפני הגמר?
"היה לי שיחות גם במאבקי הירידה, הרגשתי לנכון לדבר עם הקבוצה ולהיות המבוגר האחראי ולעשות שיחה שהוצאתי בה מה שאני מרגיש וכמובן גם לפני הגמר. אני לא אחד שמרבה במילים ואסיפות, אבל אני כן יודע לגעת בדברים ולהגיד את הדברים שצריך. אמרתי את הדברים שלי לפני הגמר וזה הספיק".
התאכזבת שלא שותפת באופן משמעותי יותר בגמר?
"ברור, אתה מתאכזב ורוצה לשחק, במיוחד כשזה נגד הפועל באר שבע, קבוצה שאני אוהב ועברתי בה הרבה דברים, והאיצטדיון מלא. אבל המטרה היתה ברורה לכולנו והיא לזכות בגמר, ולא משנה מי ישחק וכמה ישחק וגם אם זה דקה או עשר דקות כי זה יותר גדול מהשחקן ולמועדון זה עשה משהו מדהים, ואני מקווה שזה ישדרג אותו גם".
מישהו דיבר איתך לגבי העונה הבאה במכבי פתח תקווה?
"עדיין לא דיברנו, הדברים עדיין טריים ועוד אין מאמן. יש אי ודאות, נראה מה יהיה".
מה אתה היית רוצה שיקרה בעונה הבעה מבחינתך?
"קודם כל, הייתי רוצה להמשיך לשחק כדורגל, אני נהנה לקום כל בוקר ואני מרגיש טוב. אם זה יהיה במכבי פתח תקווה, אני אשמח. אני חושב שקבוצות בארץ שמדברות על הצערה זה נחמד וזה גם חשוב, אבל חייבים גם 2-3 שחקנים מנוסים שיעזרו. אני חושב שמכבי פתח תקווה, בין אם זה אני או לא, שכן יהיה איזון בקבוצה. אם לא אהיה במכבי פתח תקווה, אני בטוח שאני אמצא את המקום שלי לבוא ולהשפיע ובעזרת השם גם לקחת עוד תארים".
לאומית זו אופציה?
"לא, כרגע לא. יש בלאומית קבוצה שלא משנה מה יהיה או מה היה או מה יגידו, אני מאוד אוהב. אני גדלתי בה וזה הפועל תל אביב. יכול להיות שזו תהיה אופציה, אבל כרגע אני לא רואה ליגה לאומית כאופציה. אולי הפועל תל אביב, אבל תלוי מה הלך הרוח שהולך להיות שם כי גם שם יש חוסר ודאות. ההתמקדות מבחינתי כרגע היא ליגת העל ואני חושב שאני עוד יכול לתרום הרבה בליגת העל".
אתה אוטוטו בן 35. הסוף עובר בראש?
"כשאני רואה שחקנים בני 37-38 עדיין משחקים, אז זה נותן לי עוד יותר דרייב להבין שאני עדיין לא שם. אבל הסוף מתקרב, כמובן. סימנתי לעצמי כמה דברים: ברגע שאני ארגיש שאני לא רעב לקום בבוקר להתאמן וברגע שאני לא מרגיש טוב פיזית, אני אסיים את דרכי. כל עוד יש לי את שני הדברים האלה אני ממשיך בכל הכח".
זה מלחיץ אותך אבל? המחשבה על היום שאחרי?
"זה מלחיץ. מה שאתה יודע לעשות כל החיים שלך זה לשחק כדורגל ופתאום, עוד שנה שנתיים או לא יודע מתי, יגיע הרגע שצריך לעשות דברים אחרים. אבל אני סומך על עצמי שאני אדע לנתב את עצמי למקומות טובים. אני כן אשמח להשאר גם בכדורגל, אבל תלוי באילו תפקידים. יש רעיונות, אבל הם עדיין במגירה".
אני מניחה אבל שקיווית שסוף הקריירה שלך תראה אחרת. אם מסתכלים על ערן זהבי וליאור רפאלוב, שהם במועדונים גדולים והם הסמלים של המועדונים, ואתה באיזשהו מקום מחפש את עצמך
"אני חושב שכל שחקן הולך בדרך שלו. זהבי ורפאלוב עושים דברים מדהימים בגילאים מבוגרים יותר, אבל אני התחלתי אחרת. התחלתי במקומות הכי גבוהים שיש, במקומות שאולי הם לא חוו. אז כן חוויתי דברים מטורפים בכדורגל, שלא דמיינתי שאגיע אליהם, ולגבי עכשיו, אני הטבעתי חותם. חוץ ממכבי חיפה, אני חושב שהטבעתי חותם בכדורגל הישראלי ואני מקווה להמשיך להטביע. דווקא העניין הזה שלקחת גביע עם מכבי פתח תקווה זה משהו שהוא לא פחות גדול מלקחת אליפות עם מכבי תל אביב מבחינתי. ככה שאני מאוד שמח על הקריירה שיש לי ועל איפה שאני נמצא".
הזכרת את הפועל תל אביב, מועדון שיקר ללבך. מה דעתך על ירידת הליגה שלהם?
"קשה מאוד לראות את המועדון הגדול הזה, עם ההיסטוריה והקהל הזה, יורד ליגה. ראיתי אותם ממלאים את בלומפילד, ועכשיו הם צריכים לרדת ליגה. אני חושב שהם צריכים לעשות עם הירידת ליגה הזו ריסטרט, אבל קודם להבין בכלל מי הולך להיות הבעלים, להתוות דרך, הפועל תל אביב לא צריכה להיות בליגה הלאומית, זה בטוח. היא צריכה להיות הרבה יותר גבוה גם בליגת העל. אני מקווה שיבואו האנשים הנכונים ויצילו אותה".
אני לא יכולה לסיים ראיון בלי לשאול אותך על אמא שלך. אחרי הגביע עם מכבי פ"ת היא מטרילה אוהדי מכבי חיפה בקבוצות פייסבוק, איך אתה מקבל את זה? זה מביך אותך? כי הרבה חושבים שהיא אומרת את מה שאתה רוצה, אבל לא יכול להגיד
"אני ממש לא רוצה להגיד לאף אוהד כמה תארים יש לי. מי שרוצה לדעת, יכול להסתכל בויקיפדיה. אמרתי המון פעמים שאמא שלי זו אמא שלי ואני זה אני. זה קצת הביך אותי, כן, אבל בסופו של דבר זו אמא שרוצה להיות גאה בבן שלה. לפעמים היא עושה את זה בצורה לא נעימה או לא נכונה. יש לי שיחות איתה ואני אומר לה את מה שאני חושב ואני עצרתי אותה הרבה פעמים. גם אחרי הפוסט בקבוצת אוהדי מכבי חיפה אמרתי לה מה אני חושב. אני לא עושה מזה כזה עניין, אבל הייתי מעדיף שעימותים כאלה ואחרים עם אוהדים היא לא תעשה. היא צריכה להיות מעל זה. עברנו מספיק בכדורגל כדי שהיא תהיה מעל הסיטואציה. אבל אני עובר את זה מגיל 17, התרגלתי".
"לא, כרגע לא. יש בלאומית קבוצה שלא משנה מה יהיה או מה היה או מה יגידו, אני מאוד אוהב. אני גדלתי בה וזה הפועל תל אביב. יכול להיות שזו תהיה אופציה, אבל כרגע אני לא רואה ליגה לאומית כאופציה. אולי הפועל תל אביב, אבל תלוי מה הלך הרוח שהולך להיות שם כי גם שם יש חוסר ודאות. ההתמקדות מבחינתי כרגע היא ליגת העל ואני חושב שאני עוד יכול לתרום הרבה בליגת העל".
אתה אוטוטו בן 35. הסוף עובר בראש?
"כשאני רואה שחקנים בני 37-38 עדיין משחקים, אז זה נותן לי עוד יותר דרייב להבין שאני עדיין לא שם. אבל הסוף מתקרב, כמובן. סימנתי לעצמי כמה דברים: ברגע שאני ארגיש שאני לא רעב לקום בבוקר להתאמן וברגע שאני לא מרגיש טוב פיזית, אני אסיים את דרכי. כל עוד יש לי את שני הדברים האלה אני ממשיך בכל הכח".
זה מלחיץ אותך אבל? המחשבה על היום שאחרי?
"זה מלחיץ. מה שאתה יודע לעשות כל החיים שלך זה לשחק כדורגל ופתאום, עוד שנה שנתיים או לא יודע מתי, יגיע הרגע שצריך לעשות דברים אחרים. אבל אני סומך על עצמי שאני אדע לנתב את עצמי למקומות טובים. אני כן אשמח להשאר גם בכדורגל, אבל תלוי באילו תפקידים. יש רעיונות, אבל הם עדיין במגירה".
אני מניחה אבל שקיווית שסוף הקריירה שלך תראה אחרת. אם מסתכלים על ערן זהבי וליאור רפאלוב, שהם במועדונים גדולים והם הסמלים של המועדונים, ואתה באיזשהו מקום מחפש את עצמך
"אני חושב שכל שחקן הולך בדרך שלו. זהבי ורפאלוב עושים דברים מדהימים בגילאים מבוגרים יותר, אבל אני התחלתי אחרת. התחלתי במקומות הכי גבוהים שיש, במקומות שאולי הם לא חוו. אז כן חוויתי דברים מטורפים בכדורגל, שלא דמיינתי שאגיע אליהם, ולגבי עכשיו, אני הטבעתי חותם. חוץ ממכבי חיפה, אני חושב שהטבעתי חותם בכדורגל הישראלי ואני מקווה להמשיך להטביע. דווקא העניין הזה שלקחת גביע עם מכבי פתח תקווה זה משהו שהוא לא פחות גדול מלקחת אליפות עם מכבי תל אביב מבחינתי. ככה שאני מאוד שמח על הקריירה שיש לי ועל איפה שאני נמצא".
הזכרת את הפועל תל אביב, מועדון שיקר ללבך. מה דעתך על ירידת הליגה שלהם?
"קשה מאוד לראות את המועדון הגדול הזה, עם ההיסטוריה והקהל הזה, יורד ליגה. ראיתי אותם ממלאים את בלומפילד, ועכשיו הם צריכים לרדת ליגה. אני חושב שהם צריכים לעשות עם הירידת ליגה הזו ריסטרט, אבל קודם להבין בכלל מי הולך להיות הבעלים, להתוות דרך, הפועל תל אביב לא צריכה להיות בליגה הלאומית, זה בטוח. היא צריכה להיות הרבה יותר גבוה גם בליגת העל. אני מקווה שיבואו האנשים הנכונים ויצילו אותה".
אני לא יכולה לסיים ראיון בלי לשאול אותך על אמא שלך. אחרי הגביע עם מכבי פ"ת היא מטרילה אוהדי מכבי חיפה בקבוצות פייסבוק, איך אתה מקבל את זה? זה מביך אותך? כי הרבה חושבים שהיא אומרת את מה שאתה רוצה, אבל לא יכול להגיד
"אני ממש לא רוצה להגיד לאף אוהד כמה תארים יש לי. מי שרוצה לדעת, יכול להסתכל בויקיפדיה. אמרתי המון פעמים שאמא שלי זו אמא שלי ואני זה אני. זה קצת הביך אותי, כן, אבל בסופו של דבר זו אמא שרוצה להיות גאה בבן שלה. לפעמים היא עושה את זה בצורה לא נעימה או לא נכונה. יש לי שיחות איתה ואני אומר לה את מה שאני חושב ואני עצרתי אותה הרבה פעמים. גם אחרי הפוסט בקבוצת אוהדי מכבי חיפה אמרתי לה מה אני חושב. אני לא עושה מזה כזה עניין, אבל הייתי מעדיף שעימותים כאלה ואחרים עם אוהדים היא לא תעשה. היא צריכה להיות מעל זה. עברנו מספיק בכדורגל כדי שהיא תהיה מעל הסיטואציה. אבל אני עובר את זה מגיל 17, התרגלתי".
