בשנה האחרונה, קיבלה שיינקמן זימון לנבחרת ה-U15 ואפילו לנבחרת ה-U17 של ישראל. לאחר מכן גם הגיעה ההזמנה לנבחרת גרמניה U15, יחד עם התרשמויות בבאיירן מינכן ובבאייר לברקוזן. לפני כשבועיים, קיבלנו עוד חותמת משמעותית לכישרון הגדול של החלוצה, לאחר שזומנה גם לנבחרת הנערות של ברזיל.
בראיון עם אביה, לאונרדו שיינקמן, ועימה, שיתפו השניים על מסלול הקריירה של שיינקמן, ועל הרצון לייצג את ישראל, שלצערם, כנראה לא ימומש.
"נעמי התחילה לשחק כדורגל בגיל 8, ומהר מאוד ראו כמה היא מוכשרת. כל הזמן הייתי צריך להעביר אותה לקבוצה טובה יותר", סיפר האב לאונרדו שיינקמן, סוכן כדורגל מצליח בעברו, שייצג שחקנים כמו ראפיניייה ודאנטה מנבחרת ברזיל ובאיירן מינכן, ועבד גם עם אלי גוטמן, בתקופתו כמאמן הפועל ת"א.
"פה בארה"ב מאוד יקר לשחק כדורגל ברמות הגבוהות, מאוגוסט עד מאי למשל, הוצאתי על זה 15 אלף דולר, זה משוגע. אז אמרתי לנעמי שהיא צריכה לעבור למקום אחר, כי היא לא מקבלת כאן מספיק בשביל שנשלם גל כך הרבה. הצעתי לה ללכת לשחק בישראל, היא מאוד חכמה, דוברת חמש שפות. מצאתי באינטרנט את תוכנית `נעלה` והתרשמתי, נעמי התקבלה ומאוד התרגשה. היה לי מאוד חשוב שהיא תבוא לישראל ותלמד על המדינה ועל יהדות".
כאמור, כך אכן קרה, ובאוגוסט האחרון הגיעה הנערה לארץ דרך התוכנית, והצטרפה למכבי פ"ת. נעמי משחקת על המגרש בעמדת ה-10, אבל יכולה גם לשחק גם כחלוצה, ובתשעה משחקים היא רשמה 14 שערים ו-23 בישולים, מה שסידר לה את ההזמנה לנבחרת ה-U15 של ישראל, ואפילו לנבחרת ה-U17, "אז היא עוד הייתה רק בת 14", סיפר לאונרדו, אמרתי לעצמי וואו, זה מדהים".
"באוקטובר, כשהתחילה המלחמה היא נסעה לאמא שלה בגרמניה", המשיך לאונרדו. "מה שסידר לה הזדמנות להתאמן בבאיירן מינכן ובלברקוזן. בגלל שהמלחמה לא נגמרה, אז היא חזרה אליי לארה"ב, למרות שנעמי עצמה בכלל רצתה לחזור לארץ".
בקבוצת התיכון שלה, כבשה נעמי ארבעה שערים בשלושה משחקים, ואז הגיע הזימון למחנה האימונים של נבחרת גרמניה.
מבחינת בחירה בנבחרת, לאונרדו ונעמי סיפרו שהיו רוצים לבחור בישראל, על אף ההצעות היוקרתיות. "לצערי היא כנראה תשחק בברזיל או גרמניה ולא בישראל, וחבל", אמר לאונרדו. "היינו רוצים שזה יקרה, אמרתי להתאחדות שנעמי תשמח להגיע לנבחרות הצעירות, אבל אין לה אזרחות כרגע, כי ב"נעלה" מסדרים דרכון רק בגיל 18, והיא יכולה רק להתאמן איתן".
"ההתאחדות חייבת לדאוג לאיזהשהי תכנית, אני לא יכול לדאוג לה לאזרחות לבד, אני לא יכול לעלות עכשיו לארץ, הייתי רוצה אבל זה לא פשוט כמובן, אי אפשר יום אחד לקום ולהחליט לעבור לישראל. חשוב שנעמי (וספורטאים צעירים נוספים שרוצים להגיע בעתיד), תקבל אזרחות כבר בקרוב, ולא רק בגיל 18, כדי שהיא תוכל להרגיש חלק מהמדינה, ובעיקר כדי שתוכל לשחק גם בנבחרות הצעירות".
כאמור, חשוב להדגיש, בלי אזרחות רשמית אפשר אמנם לקחת חלק במחנות אימונים, אך אי אפשר להשתתף במשחקים רשמיים של הנבחרות הצעירות. לשחקנים ושחקניות מותר לשחק בכמה נבחרות צעירות, אך לאחר מספר הופעות רשמיות בנבחרת בוגרת, אי אפשר להחליף מדינה. לכן, אם התאחדות הישראלית באמת מעוניינת בשירותיה של שיינקמן, זה הזמן לפעול, לפני שיהיה מאוחר מדי.
"יש המון ילדים יהודים בכל רחבי יבשת אמריקה שמתעסקים בספורט, וישמחו לבוא לארץ ולייצג את ישראל", המשיך לאונרדו את דבריו, ולא חסך בביקות כלפי המדינה, אך גם ניסע להציע פתרונות: "למה אין תוכנית לאומית שמטרתה להביא ילדים יהודים כישרוניים מרחבי העולם לארץ, זה משהו שחייב לקרות. אני הקמתי קרן שעוסקת בלעזור לילדים לעשות ספורט, והמטרה שלי היא להביא את הילדים האלה שרוצים, לארץ. יש כישרון, בכל מקום, והמון. במיוחד פה בארה"ב בכדורגל, בקבוצה של נעמי למשל היו שלוש שחקניות מדהימות, כולן יהודיות.
אני יודע שזה לא פשוט לעשות עליה, (כמו שלי זה בלתי אפשרי) מבחינת משפחה, מבחינת עלויות, אבל זה יהיה שווה את זה. השתתפתי במכביה ב-2009 ככדורגלן, אבל אף אחד לא הציע לנו לעלות ארצה, ולא הייתה שום תוכנית שתסדיר את זה, יש יותר מ-6,000 אתלטים יהודיים, למה לא בעצם?"
