פסטיבל שירי הדיכאון על שם מכבי חיפה יצא משליטה לקראת המשחק אמש (ראשון) בסמי מול ריינה. כל מיני ״בכירים״ בעילום שם ותחת כל אינסטגרם רענן נורו לאוויר אמוג׳ים וטקסטים של נהי וקיפוח שגרמו לי, אני מודה, לזוע באי נוחות. למען הסר ספק, אני לא חולק על הטענות עצמן. באמת שהחשק לראות משחקים בליגת העל, לאור כלל השערוריות שמספקים לנו בתי הדין ושופטי ארצנו, ירד באופן משמעותי. אבל את הטענות האלו, מוטב שישאירו לכל הגורמים במכבי חיפה, בעילום שם או שלא, לאוהדים ולפרשנים. כמו שזה נראה אתמול, אובדן הפוקוס הזה מחלחל אל הדשא באופן ברור למדי.
אפשר לדבר על בתי הדין עד מחר, אבל לא באשמתם לקחנו נקודה (!) מתשע האחרונות. אם את איבוד הנקודות בשני המשחקים הראשונים, ריינה חוץ והפועל תל אביב בית , עוד אפשר היה לזקוף לעייפות המטורפת של השחקנים, הרי שכאן, לאחר שבוע מנוחה ותצוגת נפל מבישה אתמול, שוב מול ריינה, אפשר כבר לדבר במונחים של קריסה מקצועית.
זה לא דומה בשום צורה לקבוצה ששיחקה פה עד לפני חודש. אי אפשר לזעוק בכזה ווליום בתקשורת ולדבר בכזו צורה חלושה ועלובה במגרש. לא מגיעים למצב נורמלי, הכל מסורבל, איטי, שבלוני ותקוע, ומה שקורה בחלק האחורי - גוג ומגוג. השער השני של ריינה היה באמת אחד הרגעים המביכים שאני זוכר כאוהד. כמו סכין חמה בגוש חמאה.
עזבו רגע את הקטע המקצועי, תראו את ההתנהגות של השחקנים על הדשא בזמן משחק: התעסקויות בשחקני יריבה, מתחילים תגרות ברחבה, מלודרמות על כל שריקה מול השופט. איך תוכלו להכניס את עצמכם למשחק אם אתם מתעסקים רק בכל המסביב ובטפל. השחקנים עטורי התארים והניסיון, אלו שאתה מצפה מהם לקחת יוזמה ולהוביל ברגעים בהם נדרשים עצבי ברזל, פשוט קרסו. ליאור רפאלוב, פצוע או לא, נראה כמו צל חיוור של עצמו. עלי מוחמד כנ״ל, קינדה חזר מוכה טראומה מהנבחרת, עבדולאי סק, זה בכלל סיפור בפני עצמו, עם הצורה שבה הוא מרשה לעצמו להתנהג, מקצועית וגם מחוץ לכתלי המשחק. קורנו חייב לקבל צהוב משום מה בכל משחק, אפילו תומר חמד נכנע לעצבים שלו ולא מביא שום דבר מהתכונות החזקות שעוד נותרו לו לידי ביטוי. אנטומיה של אובדן דרך.
ואובדן הדרך הזה מתחיל, עד כמה שלא נעים לי לומר את זה, במסאי דגו. הקבוצה לא מגיעה מוכנה למשחק כבר שלושה משחקים ברצף. איתרע מזלנו שאלו הם בדיוק שלושת המשחקים שקבעו את גורל האליפות, שהוכרעה אתמול באופן סופי ומוחלט. גם החולמים ההזויים ביותר, אלו שדמיינו פלייאוף מושלם, כבר מבינים שהשנה תיכפה עלינו פרידה מהצלחת.
מסאי דגו עשה השנה דברים פשוט מופלאים, והצליח לשמור את הקבוצה מפוקסת לאורך רוב התקופה העמוסה בתולדותיה. אבל בישורת האחרונה, כשהוא נדרש להביא את הקבוצה בפוקוס מלא למשחקים שבהם צריך לנצח בשיניים, הוא נכשל. אין דרך אחרת לומר את זה, ולא חסרות סיבות ותירוצים, אבל בסוף מה שקובע זה מבחן התוצאה. מכבי חיפה יכולה להפסיד אליפות, אבל להגיע ממצב של יתרון 2 בטבלה למינוס עשר זה כישלון. נקודה.
פרטנית אתמול, ברמה המקצועית - לעלות בקישור של קינדה-רפאלוב-מוחמד מול ריינה זה כרוניקה של כישלון ידוע מראש. נעזוב לרגע את הכושר הדליל של כל אחד מהם, ברור שריינה תיתן פיזיות ומלחמה באמצע ומאחור, כשלנו אין חוטפים ולוחצים בכמות וברמה מספקת בשלישייה הזו. למה להתעקש על להמשיך לשחוק את רפאלוב במרדפים האלו? שרון מימר זיהה את תכנית המשחק שלנו וקרא אותה כמו ספר פתוח, ממש כמו אבוקסיס. שום דבר ממה שמסאי עשה לאחר מכן לא ממש שינה את המגמה. גם החילופים לא ממש הועילו, למעט אולי זה של ג'אבר. השער של חלאיילי הגיע למרות משחק זוועתי שלו, לפני ואחרי, והיה מקרי לחלוטין בתוך מארג ההתרחשויות הבלתי נעים לעין אתמול מתוצרת מכבי חיפה. לא באים מוכנים למשחק ליגה כבר שלוש פעמים ברצף.
מוקדם יותר החודש אמרתי שמכבי חיפה צריכה לסיים את העונה הזו על הרגליים, אבל כרגע אנחנו בעיקר על הפנים. מתחככים חזק באספלט.
החודש הקרוב, בדגש על המשחק ביום רביעי, יהיה חודש מבחן משמעותי למסאי דגו. התבזות בהמשך הליגה יכולה בהחלט לעלות לו במשרה לעונה הבאה. האם זה צודק וראוי, לאור כל מה שמסאי כן הצליח לעשות העונה? לא מאוד, אבל ככה זה בחיים וככה זה בכדורגל הישראלי - אתה טוב כמו הפעולה האחרונה שלך, ואם הפעולה האחרונה שלך היא לא לנצל את ההזדמנות במאני טיים, טאף לאק.
אין שום דבר טוב לקחת מהמשחק הזה ומהתקופה הזו. אנחנו משוועים לריענון, למשהו שיוציא אותנו מהלופ שהכנסנו את עצמנו אליו, עם התעסקויות בטפל ובבכי. יותר מתאים למועדונים מאיזור חיוג 03 להתמחות בזה. זו לא הדרך של המועדון שלנו. אין לזה שום אפקט חיובי.
יום רביעי, משחק שיכול להוציא אותנו מהבור, ובאותה המידה לקבור אותנו עמוק בתוכו. אם לא שמתם לב, גם המקום השני כבר לא ממש שלנו בטאבו כרגע, יש לנו עוד הרבה מה להפסיד מעבר למשחק כזה או אחר או את הרושם החיובי של העונה. יתרה מכך, סיום רע של העונה יכול לסכן ולהרוס חלק גדול מהתשתית הבאמת מצויינת שנבנתה כאן במהלך השנה. אסור לוותר, אסור להוריד את הראש ואסור להתבטל בצורה הזו.
שבוע טוב וירוק לכולם, תוציאו אותם מהגיהינום.
