לא מעט חלומות נגדעו בשביעי באוקטובר. אחד מהם היה חלום משותף ותמים, חלום של אבא ובן, שרק רצו להצליח על מגרש הכדורגל - אבל למחבלים הארורים של החמאס היו תכניות אחרות.
אושר שמעיה, חייל בן 19 מב"ש, שירת כטבח במחנה רעים. בסוף השבוע של ה-7 באוקטובר, הוא חילק את זמנו בין הבית לבין זוגתו בר. "קמנו לסיוט של החיים שלנו", היא סיפרה. "היינו בהלם באזעקה הראשונה, לא הבנו מה קרה. כשהוא רצה לנסוע אמרתי לו `חכה רגע, בוא נראה מה קורה`, אבל הוא פשוט הלך, נתן לי נשיקה בראש והלך. הוא שלח לי בדרך שהוא אוהב אותי ומאז לא ענה".
אמו אבלין אמרה: "הוא התקשר ואמר לי שהוא צריך לחזור לבסיס. לא הזעיקו אותו, הוא רצה לחזור לחברים שלו בגלל האזעקות, על דעת עצמו. הוא ביקש מאבא שלו קובי שיקפיץ אותו, כל מהלך הנסיעה התכתבנו איתם. בב-7 וחצי בערך הם הפסיקו לענות לטלפונים. ואז המוח מתחיל לחשוב שאולי הם נפצעו והצליחו לברוח, והם ממשיכים לא לענות".
בר המשיכה וסיפרה: "עובר יום ועוד יום ואתה כל חצי שעה מתקשר לסורוקה. `הגיע אושר או קובי שמעיה?`, ואתה רק מתפלל שיגידו לך כן, אתה מתפלל שהוא חטוף".
אבלין הוסיפה ש"רק ביום שני בסביבות שתיים הודיעו לי שאושר נרצח". בר המשיכה ואמרה: "אבלין כתבה לאמא שלי שאושר... אני אפילו לא מסוגלת להגיד את זה. וזהו, ואז מתחיל הסרט". אבלין הוסיפה: "כשהודיעו לי על תומר, חיפשנו את קובי. זה שמצא אותם אמר שהוא מצא את שניהם יחד באותו ירויים. אמרתי שאם הם נמצאו מחובקים יחד, הם גם יקברו יחד".
