בנסיבות שאיש לא רצה, סאן מנחם הודיע אתמול (חמישי) על פרישה סופית מכדורגל - בגיל 30 בלבד. לאחר שכינס מסיבת עיתונאים נרגשת והודיעה על פרידה מהמשחק, הוא הגיע לראיון פרישה מיוחד ב"5 באוויר".
"התחושות מאוד קשות", הוא התוודה, "שחקנים פורשים ממרום גילם והגוף כבר לא מצליח לתת אותה תפוקה - זו פרישה שאנחנו מכירים ורגילים. אבל פרישה שקרתה לי בגיל 29, ופתאום שנה אחרי - זה קושי מאוד מאוד גדול והרגשות בהתאם. אבל הבריאות מעל הכל, עם כל הרצון".
"היינו ב-28 בינואר, שבוע אחרי קיבלתי הודעה ראשונה שפסלו אותי, וכמו שאתם מכירים אותי לא מספיקה לי חוות דעת של רופא אחד. התחלתי מסע של המון פרופסורים, מהטובים בתחום. ואחד אחרי השני החלו לפסול אותי".
"ואז הגעתי לניורוכירורג הכי גדול בעולם. הוא אמר לי בלב כבד שהוא מוכרח להסכים עם מה שכתוב, שזה להפסיק עם הכדורגל - כי עוד מכה זה נזק בלתי הפיך. לא הייתי לוקח את הסיכון הזה".
רגע הפציעה
זה היה מול ריינה בבית, משחק מאוד מאוד מעצבן ובלי הרבה מצבים, היינו חייבים את הנקודות ורק לא מזמן ראיתי את הקליפ של הפציעה עצמה. רק שמעתי תגובות של השחקנים שסבבו אותי באותו זמן עד אותו קליפ, הגעתי לתוך הרחבה ולא זוכר אפילו מי הרים והייתי בעמדה טובה להבקיע. שמתי את הראש ואחרי שנייה קיבלתי מכה מהבלם של ריינה ומשם הכל התחיל. אני מאבד הכרה באותו רגע של המכה בראש ועם הנפילה שהוסיפה לזה עוד יותר. הרופאה של הקבוצה מיכל מתעדת את זה. היא אמרה שזה הדבר הכי מפחיד שהיא ראתה בחייה והיא רופאה 30 שנים, אמרה שחודש-חודשיים אחרי, היא עוד התעוררה מתמונות שהיו באירוע. היא אמרה שכל הגוף היה בפרקוס וננעל".
"זה נוצר מזה שהגעתי לכאן בגיל 20 וספגתי ועברתי המון שחקנים, מאמנים, מנכ"לים והמון דברים. בעונה אחת ניראה לי התחלפו 4-5 מאמנים באותה עונה אז שחקנים שהגיעו ידעתי לבוא ולהסביר איפה המועדון ואיפה הוא צריך להיות, לאט לאט זה החל לחלחל ופתאום עומר הגיע, דולב, יובל, וירדן שועה וזה התחיל לחלחל והבשיל למשהו גדול וטוב מאוד שהצליח להיות באמת פקטור.
פרויקט חזיזה
"דולב חזיזה הוא הפרויקט שאני הכי גאה בו, חד משמעית. הוא הגיע מבני יהודה שחקן מאוד מאוד מאוד מאוד שכונתי. מאוד התרגש, לא אשכח את היום שהוא ויובל אשכנזי הגיעו למחנה אימונים. היו לנו כמה שעות חופשיות ויצא להופעה עם ואנס ושרוכים פתוחים ולא ניראה טוב. אמרתי לו `איפה אתה חושב שאתה נמצא? בשכונה?`. הוא אמר אמר לי `מה הבעיה?`. אמרתי `לו יש בעיה, נטפל בה`. הוא מאוד אמוציונלי ופעלתן. לעשות דריבלים ולהתגרות זה הוא, ולא רציתי להוציא ממנו את זה אלא לעדן אותו שידע מתי להשתמש בזה ומתי לא, ככה התפתחנו ונהיה לנו טוב מאוד".
החיים היום
"אני מאוד נזהר כמובן בלי כדור אימפקט עם הראש, אבל אני מאוד נזהר כשאני נוהג באוטו או מתכופף מתחת למשקוף. מאוד נזהר, כדי לא לקבל מכה בראש. הבנתי מההתחלה שיש פה בעיה מאוד קשה. אם היה לי אחוז או שניים שאני יכול לשים בגדים של המועדון - אעשה הכל בשביל זה. רציתי להבין בוודאות שאני לא יכול".
"זה קשה מאוד, מיום הפציעה זה לא שפתאום התנתקתי. אני בחדר ההלבשה, באימון, אני חי את המשחק ונושם את זה. לא יצא לי מצב שממש התנתקתי".
העתיד? "בסוף העונה נגמר לי החוזה, יש לי משהו מעניין בראש, העברתי במכבי חיפה למי שצריך ומקווה שנמצא את הדרך הנכונה ביותר. אני לא רוצה להיכנס, זה מורכב, לא יועץ מנטלי או מאמן - אני רוצה להביא מה שעברתי וחוויתי ויודע שיכול לתרום לכל מי שמכבי חיפה. גם ילדים וגם בוגרים".
