במשך כמעט ארבע שנים שמר דור מיכה על שתיקה בכל הנודע לפרשה בה נחקר במשטרה בחשד לקיום יחסי מין עם קטינות. התיק נסגר מהר מאוד מחוסר אשמה, אבל הוא החליט לתת לכדורגל שלו לדבר, ואחרי לא מעט עליות וירידות, בחצי העונה האחרונה הוא הזכיר לכולם מדוע הוא נחשב לאחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו בארץ.
כעת, כשהכל הרבה מאחוריו, הוא כבר הקים משפחה ונמצא במו"מ מול בית"ר ירושלים על הארכת חוזהו, הוא מרגיש בשל לחזור לאותם רגעים שחורים וגם לשלוח אצבע מאשימה משלו - לעבר מכבי ת"א ומיץ` גולדהאר. דור מיכה כמו שלא שמעתם אותו מעולם.
דור, בחצי השנה האחרונה שוב פרחת
"מאז שברק ואלמוג הגיעו, זה לא סוד שאני מרגיש הרבה יותר טוב. קיבלתי מהם הרבה בטחון וגב. נהניתי מכל רגע על המגרש. גם הקבוצה נראתה הרבה יותר טוב, אז ההגעה שלהם עשתה שינוי חיובי לקבוצה ואני מקווה שזה משהו שבית"ר תיקח קדימה".
זה נתן לך דחיפה כי כשאתה לא משחק, זה פוגע בבטחון
"כדורגל זה מקצוע מאוד הפכפך. הוא לוקח אותך למקומות ולמחשבות מאוד קיצוניות בגיל 32 כשאתה לא משחק... אני לא רוצה להגיד פרישה... אבל אתה הולך לכל מיני מקומות של `מה יהיה איתי?` ו`איפה אני אהיה בעונה הבאה?` ו`לאן הקריירה שלי תלך?`. פתאום זה הגיע בזמן הכי מתאים בשבילי לפרוח מחדש, אחרי התחלה קשה. אני שמח שזה ככה".
למה הדברים פחות הסתדרו בתחילת העונה?
"זה התחיל לא רע. באתי בשיא הרעב והרצון להצליח. לאט לאט שיחקתי פחות ונפצעתי גם והחסרתי לא מעט משחקים, שזה גם פגע בי. הסגנון שלי פחות התאים ליוסי שהיה מאמן באותה תקופה, וזה בסדר".
ברק רצה אותך יותר מיוסי
"היתה לי שיחת טלפון עם יוסי לפני שחתמתי בבית"ר, ומהשיחה עם יוסי הבנתי שירדן, שאני מת עליו והוא אולי השחקן הכי טוב בליגה, לא אמור להישאר ושאם הוא כן יישאר, זו כן תהיה בעיה. הוא לא רואה איך זה מסתדר. בכל זאת בחרתי להגיע, ואני לא מצטער. קרה מה שקרה והגיע מאמן שהכיר אותי המון שנים ויצא רק טוב מזה. כנראה זה היה המסלול שהייתי צריך לעבור בבית"ר".
ספר על החיבור שלך עם יצחקי
"זה היה מוזר בהתחלה. שיחקנו המון שנים, מלא חוויות ודברים ביחד. לא היינו צריכים לדבר, לא היתה שיחה. אנחנו מבינים אחד את השני בעיניים. שנינו מקצוענים ולקחנו את זה למקום טוב וחיובי. אני שמח שהוא האמין בי ונתן לי את הבטחון".
"יש רצון של שני הצדדים להמשיך ביחד. אהיה שמח שזה יקרה. אני מקווה שדברים יסתדרו".
כמה נהנית מכדורגל מאז שעזבת את מכבי ת"א?
"נהניתי. זה היה נראה שהיו לי 3 שנים קשות עד שהתחלתי לשחק בבית"ר, אבל זה לא נכון. היו עליות וירידות. בקפריסין מאוד נהניתי בשנה שהייתי ובשנה השניה בב"ש אני חושב שהיתה לי שנה טובה מקצועית".
למה לא המשכת בב"ש?
"מבחינת היכולת, כן הרגשתי טוב. הצוות המקצועי מאוד העריך אותי. פשוט החלטת בעלים של מה שאני מרוויח לעומת מה שאני נותן... בעיניה זה לא הספיק. קיבלתי את העזיבה בהפתעה. שבוע לפני חתמנו על חוזה חדש על דירה בלהבים. זה היה מפתיע איך שהכל קרה מהר. בסוף דברים קורים לטובה, כנראה זה מה שהיה צריך לקרות".
ציפית ליותר ממכבי ת"א בטיפול בפרשה?
"ציפיתי ליותר גב, כן. אני לא נכנס לאם ההחלטה לשחרר אותי מוצדקת או לא. אני מכבד את הבעלים. כן ציפיתי ליותר גב בכל העניין של היחס, של הלדבר ואם זה נגמר, לגמור את זה בצורה יפה. בכל זאת הייתי שם 10 שנים ועזוב בצד את ההצלחות המקצועיות שהיו לי... אני לא מכיר הרבה שחקנים, עם כל הצניעות, אולי בהיסטוריה של מכבי ת"א, שהשיגו את התארים שלי, את ההופעות, הבישולים... עזוב את זה בצד. כל מה שנתתי מחוץ למגרש, תמיד הייתי שם בשביל לייצג את המועדון בצורה הכי טובה, אם זה בקהילה, בכל מקום אפשרי. הם ידעו מי אני, הם ידעו מאיזה משפחה באתי ואת החינוך והערכים שיש לי. קצת כאב לי באותה תקופה על טעות אחת, שמחקו את כל זה. אפשר להתווכח על ההחלטה הסופית... כיבדתי אותה במאה אחוז".
לא שמעת כלום ממיץ`, אפילו לא ברמת ההודעה
"לא שמעתי. ניסיתי מיילים, טלפונים, אסמסים. ליצור קשר, כן להסביר כדי שישמע ממקור ראשון מה באמת קרה ולנסות להסביר את הסיטואציה. לצערי לא זכיתי לדבר איתו ואולי זו גם היתה הטעות. אני לא יודע מה הגיע אליו ומה לא ואיך העבירו את הסיפור הזה".
לא ניתנה לך הזכות לחכות לפחות עד סיום החקירה
"היתה פה סערה מאוד גדולה, מכל גופי התקשורת, לא רק מהספורט. מהדורות חדשות בכל הארץ. עשו מזה משהו הרבה יותר גדול ממה שזה באמת היה. אני יכול לקבל את ההחלטה, היתה לי בעיה עם הדרך שהדברים נעשו ואיך שזה נגמר. אני רואה שעושים פרידות לייני ולסבוריט, כמו שמגיע להם, אז זה היה חסר לי. גם אם נגמר, הדבר הזה. האדם שהיה שם 10 שנים ונתן כ"כ הרבה, להיפרד כמו שצריך".
"באותה תקופה לא ציפיתי ליותר מדי, אבל עם השנים... עבר הרבה זמן... כן היו יכולים לעשות דברים בצורה אחרת ויותר מכבדת".
כמה זה כואב
"אנחנו כבר הרבה שנים אחרי. ככל שהזמן עובר, זה כואב פחות ופחות, ובטח כשאתה מגיע לעוד מקומות ותחנות בדרך שגם בהן אתה נהנה גם בהן ואתה חווה עוד דברים. אני תמיד אומר לעצמי שכנראה שזה מה שהיה צריך להיות המסלול שלי. תמיד ראיתי את עצמי מסיים קריירה במכבי ת"א, אבל כנראה שהייתי צריך להיות בעוד מקומות ולחוות עוד מקומות ולהכיר עוד אנשים. מהבחינה הזו, אני שמח שנפתחתי למקומות אחרים".
ספר על הימים שאתה מרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים ואתה לא יודע אם תמשיך לשחק כדורגל
"ימים מאוד קשים. כמה שלא ניסיתי לברוח מזה, זה בכל מקום. אני יורד לחדר כושר, זה במסך, כל ערוץ שאני שם, בכל מקום, זה מגיע אליך. רצות כל מיני מחשבות בראש ולמזלי היתה לי את המשפחה שלי ואת החברים הקרובים ואת החבר`ה מהכדורגל שתמכו והיו בשבילי בכל רגע, שזה עזר לי מאוד בתקופה הזו".
איך זה להגיע לחקירות במשטרה?
"לא נעים, חדש בשבילי. פעם ראשונה בחיים שאני מגיע לתחנת משטרה. זה היה מלחיץ מאוד. לשמחתי, זה נגמר גם מהר מאוד. חקירה וחצי ומהר מאוד הבינו את האמת והתיק נסגר".
כמה קשה להתרומם מזה?
"זו טלטלה לכל המשפחה. כולנו היינו בתוך זה וניסיתי להיות חזק כמה שאני יכול בשביל ההורים, בשביל האחיות שלי, להראות שאני חזק, אבל בפנים זו טלטלה רגשית מטורפת. כל הודעה הכי קטנה שאתה קורא... גם אם רציתי להישבר ולבכות, תמיד היה לי בראש `תהיה חזק, בשביל ההורים`. וגם ידעתי את האמת, אז תמיד היתה לי אופטימיות ומחשבה וידיעה שעוד מעט זה ייגמר".
מה בכל זאת אתה לוקח מהסיפור הזה?
"האחריות היתה קודם כל שלי, בתור בנאדם מוכר ואדם שהוא מושא להערצה לכ"כ הרבה אנשים, שמייצג מועדון כ"כ גדול. ברור שהאחריות היא שלי ועליי ואני צריך להיות הרבה יותר זהיר מכל בנאדם אחר. למדתי לקח מאוד גדול לחיים מהסיפור הזה. אני אקח אותו קדימה לכל החיים. בסוף זה ערב אחד לא טוב בחיים שלי שאין מה לעשות, הוא חלק ממני. אני לא מנסה לברוח מזה. זה קרה. זה לא מייצג אותי בשום צורה, זה לא מייצג את הבנאדם שאני, הערב הזה. הפקתי ממנו לקח לכל החיים".
במקרים כאלה אתה מבין מי החברים שלך. היו לך הפתעות?
"כמעט ולא. אנשים באמת הכירו אותי. מי שקצת קרוב אליי, יודע מי אני, מאיפה באתי, מכיר את ההורים שלי. לא היו לי אכזבות מהאנשים הקרובים".
כמה הרגשת את הכאב של ההורים שלך?
"היה להם לא פשוט בכלל. צריך להבין את הבית שבאתי ממנו. זה משהו הכי רחוק מאיתנו בעולם. פתאום משטרה, חקירות, כותרות. זה היה בלתי נתפס באותה תקופה. ידעתי כמה קשה להם ובכל זאת ראיתי כמה הם חזקים והם נלחמים בשבילי. לרגע הם לא הראו לי חולשה, למרות שידעתי שמבפנים זה קורע אותם. בעיקר את אמא שלי. היא חינכה אותי הכי טוב בעולם ויש לי שתי אחיות ו... ידעתי כמה זה קורע אותם. אבל היינו שם אחד בשביל השני. זה מה שעזר לנו ברגעים האלה".
הדרך החדשה הביאה אותך גם לחיי משפחה
"הכרנו בלב הסערה. שבועיים לפני שעברתי לקפריסין. בתקופה מאוד לא פשוטה בחיים שלי. זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
מה הלאה? כמה עוד שנים אתה רוצה לשחק ואיזה חלומות אתה רוצה להגשים?
"תמיד אתה רוצה עוד. עוד תארים. אני רואה היום שחקנים... ערן זהבי שחקן העונה בגיל 37 וליאור רפאלוב גם נותן עונה מדהימה. זה נותן תקווה. אתה רק בן 32 ואני רואה שחקנים בגיל הזה עושים מה שהם עושים, אז יש לי עוד כמה שנים טובות לתת".
אם תהיה אפשרות בעתיד לחזור למכבי ת"א, תחזור?
"בכדורגל, אי אפשר לדעת כלום. אי אפשר לתכנן. זה מקצוע נזיל. אין לדעת מה יקרה, קשה לי לראות את זה קורה".
