בפעם המי יודע כמה, נבחרת ישראל בכדורגל שברה אמש (חמישי) את לב האוהדים לאחר שספגה הפסד 4:1 כואב מול איסלנד ואיבדה סיכוי להגיע ליורו 2024. שלומי ברזל, ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל, דיבר ב"יש מצב בשישי" על ההפסד המאכזב. צפו בראיון בנגן הווידאו למעלה.
"הלב הפסיק להישבר לי", פתח ברזל, "בדרך כלל שהוא נשבר זה כשמשחקים טוב ויורדים מנוצחים. לא היה פה משחק טוב של הנבחרת אז לא היה שברון לב גדול. הייתה אכזבה גדולה בגלל ההכנות וחשבנו שנראה אחרת. הנבחרת שהגיעה לה לנצח ניצחה, האיסלנדים נראו יותר טוב מאיתנו, כולנו ראינו את אותו משחק".
"הפספוס הגדול היה במוקדמות", המשיך, "היינו צריכים ניצחון אחד שהיה מעלה אותנו ליורו ושם היה הפספוס הגדול שלנו, אבל זה היה בנסיבות כמעט בלתי אפשריות".
על הכישלון הנוכחי אמר: "אנחנו תמיד שמים את עצמנו גבוה מידי. היו טורנירים נפלאים עם הנבחרות הצעירות ואנחנו בטוחים שהשלב הבא והטבעי זה שנעלה ליורו. בתכלס התקדמנו אבל לא מספיק. ברמות הגבוהות ביותר של הבוגרים, ההתקדמות שלנו לא מספיקה. תמיד השיח הולך בסוף לעניינים כל כך נקודתיים, אם אוסקר היה משנה או ערן זהבי. אמרתי לכם שהוא לא הבעיה ולא הפתרון. בסך הכללי אנחנו לא מספיק טובים עדיין. זה לא שפספסנו, לא היינו ראויים לעלות".
על ספסולו של גלוך: "אתה חושב שאלון טעה במערך? בסדר, אפשר להגיד את זה. מכאן לרוץ לתיאוריה שאם גלוך או שחקן אחר היה משחק היינו נותנים לאיסלנדים שמינייה זה כבר עיוות מוחלט של הסיטואציה. טעינו לחשוב שאנחנו הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו באמת".
בנוגע לאמירה של גלוך ("חבורה של נכים"), שזעם בירידה מכר הדשא, אמר ברזל: "אני לא יודע מה הוא אמר, ראיתי שהוא ירד נסער מכר הדשא. אני נוטה לייחס את זה לשחקן שבנבחרות עד עכשיו חווה רק הצלחות. אם אתה לוקח מה שהיה בנבחרות הצעירות, זה פעם ראשונה שהוא חווה כישלון. בסוף זה יתברר, לא חושב שהוא פנה לצוות האימון. זו הייתה אמירה שאנחנו אומרים בשכונה, אבל אם בחירת המילים הייתה `נכים`, אז קודם כל בשם ההתאחדות, אני מתנצל בפני הנכים, שהם גיבורים כולם. פליטת פה רגעית, אם נאמרה, של ילד צעיר שעתידו עוד לפניו, שלקח קשה הפסד של נבחרת ישראל".
"הלב הפסיק להישבר לי", פתח ברזל, "בדרך כלל שהוא נשבר זה כשמשחקים טוב ויורדים מנוצחים. לא היה פה משחק טוב של הנבחרת אז לא היה שברון לב גדול. הייתה אכזבה גדולה בגלל ההכנות וחשבנו שנראה אחרת. הנבחרת שהגיעה לה לנצח ניצחה, האיסלנדים נראו יותר טוב מאיתנו, כולנו ראינו את אותו משחק".
"הפספוס הגדול היה במוקדמות", המשיך, "היינו צריכים ניצחון אחד שהיה מעלה אותנו ליורו ושם היה הפספוס הגדול שלנו, אבל זה היה בנסיבות כמעט בלתי אפשריות".
על הכישלון הנוכחי אמר: "אנחנו תמיד שמים את עצמנו גבוה מידי. היו טורנירים נפלאים עם הנבחרות הצעירות ואנחנו בטוחים שהשלב הבא והטבעי זה שנעלה ליורו. בתכלס התקדמנו אבל לא מספיק. ברמות הגבוהות ביותר של הבוגרים, ההתקדמות שלנו לא מספיקה. תמיד השיח הולך בסוף לעניינים כל כך נקודתיים, אם אוסקר היה משנה או ערן זהבי. אמרתי לכם שהוא לא הבעיה ולא הפתרון. בסך הכללי אנחנו לא מספיק טובים עדיין. זה לא שפספסנו, לא היינו ראויים לעלות".
על ספסולו של גלוך: "אתה חושב שאלון טעה במערך? בסדר, אפשר להגיד את זה. מכאן לרוץ לתיאוריה שאם גלוך או שחקן אחר היה משחק היינו נותנים לאיסלנדים שמינייה זה כבר עיוות מוחלט של הסיטואציה. טעינו לחשוב שאנחנו הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו באמת".
בנוגע לאמירה של גלוך ("חבורה של נכים"), שזעם בירידה מכר הדשא, אמר ברזל: "אני לא יודע מה הוא אמר, ראיתי שהוא ירד נסער מכר הדשא. אני נוטה לייחס את זה לשחקן שבנבחרות עד עכשיו חווה רק הצלחות. אם אתה לוקח מה שהיה בנבחרות הצעירות, זה פעם ראשונה שהוא חווה כישלון. בסוף זה יתברר, לא חושב שהוא פנה לצוות האימון. זו הייתה אמירה שאנחנו אומרים בשכונה, אבל אם בחירת המילים הייתה `נכים`, אז קודם כל בשם ההתאחדות, אני מתנצל בפני הנכים, שהם גיבורים כולם. פליטת פה רגעית, אם נאמרה, של ילד צעיר שעתידו עוד לפניו, שלקח קשה הפסד של נבחרת ישראל".
