חלוקת עומסים היא אחד הדברים החשובים ביותר בכדורגל, בטח בכדורגל שלנו שעבר לשני מחזורים בשבוע מאז המלחמה ועד לסוף ינואר. מצד אחד, ברור למאמנים, לקהל ולשחקנים עצמם מי ה-11 הטובים ביותר, אבל מצד שני הם לא יכולים בהכרח לשחק כל שבוע. זה יוביל לשחיקה ולאפקט בלתי נמנע של עייפות החומר.
אותם משחקי רוטציה, כך זה מרגיש, עומדים בלב מאבק האליפות. מכבי תל אביב כבר הובילה בעשר נקודות, מה שהוביל את הפרשנים השונים להצהיר שמדובר בליגה של "קבוצה וחצי" וכיוצא בזה, אבל הירוקים מהכרמל הצליחו לצמצם את הפער ואפילו להשלים מהפך. זה קרה גם בגלל העומק של מכבי חיפה בהשוואה לזה של מכבי תל אביב, וגם בגלל הפער בין הרוטציות. פחות צהובים שיחקו יותר, הרבה יותר, וזה השפיע.
לכן, כשהכדורגל האירופי חוזר ורגע לפני הפלייאוף העליון, זאת ההזדמנות שלנו להשוות לעומק בין הרוטציות של שני המועדונים. גם ברמה השטחית, של כמות הדקות, וגם ברמה מעמיקה יותר שמנסה לכמת את המאמץ על המגרש. אנחנו נספק לכם את המספרים והפרשנות, כמו תמיד, והזמן יגיד מה יקרה על המגרש.
חלוקת דקות
חיפה אמנם שיחקה יותר משחקים העונה, אך אלו היו באוגוסט אם מתחשבים במוקדמות ליגת האלופות (סיבוב אחד יותר מזה של מכבי ת"א), אלוף האלופים והמשחק הראשון מול גנט. לכן, אנחנו נתמקד בליגת העל, בה הקבוצות שיחקו 21 משחקים כל אחת ונחשיב את המשחק מול הבלגים, כאשר אם חיפה תנצח, יהיו לה שני משחקים עודפים על הצהובים עוד לפני ההתקדמות של מי מהן באירופה.
במצטבר, אין הבדל גדול בכמות הדקות של השחקנים. יש למכבי תל אביב שלושה שחקנים ששיחקו מעל 1,500 דקות (ערן זהבי, דור פרץ וגבי קניקובסקי) לעומת שניים של חיפה (ענאן חלאיילי ופייר קורנו, ששיחקו פחות משלושת הצהובים).
תשעה שחקנים ירוקים שיחקו מעל 1,000 דקות, כולל צ'ארון שרי שכבר נמצא בהולנד, לעומת שבעה שחקנים צהובים. יש שני שחקנים של חיפה ששיחקו מעל 600 דקות לעומת ארבעה של מכבי תל אביב. ההבדלים האלה, בסופו של דבר, די זניחים – 11 שחקני שדה בחיפה שיחקו מעל 1,000 דקות לעומת 10 במכבי תל אביב, 14 במכבי תל אביב שיחקו מעל 600 דקות לעומת 13 במכבי חיפה.
מה שפחות זניח, לעומת זאת, הן כמות ההופעות בהרכב. יש למכבי תל אביב עשרה שחקני שדה שפתחו כמות דו-ספרתית של פעמים העונה, לעומת 12 של מכבי חיפה. אחד מהם הוא צ'ארון שרי. אצל שתי הקבוצות אין שינויים יוצאי דופן ממשחק למשחק, אך אפשר להרגיש את השפעת חלון ההעברות של ינואר.
חיפה הפכה את קני סייף וגדי קינדה, שהגיעו בינואר, כבר עכשיו לשחקני הרכב. לא מן הנמנע שדניל לסובוי יהפוך לכזה בשל פציעת דין דוד. אצל מכבי ת"א, רז שלמה ומתן בלטקסה הפכו לשחקני הרכב בשל פציעות בחלק האחורי. אולי עדן קארצב ויונס מלדה עוד יהפכו לכאלה בעתיד, אבל בינתיים שניהם עלו מהספסל. למרות זאת, ניתן להרגיש עייפות גדולה יותר אצל מכבי תל אביב מאשר אצל מכבי חיפה, גם אם אין פערים כאלה גדולים במספרי הדקות. כאן מגיע החלק המעניין באמת של הניתוח הזה - מהאסטרטגיה לטקטיקה.
חלוקת עומסים
כל אדם ששיחק כדורגל בחייו יודע שאנחנו לא מתאמצים במשך תשעים דקות באופן שווה. יש הבדל גדול בין תנועה עם הכדור לתנועה בלי הכדור, משמעות למהלכים שאנחנו עושים ולרמת המאמץ. כאן, בחלק הטקטי, אולי יש יתרון גדול לחיפה.
הירוקים, שהתמודדו עם העזיבה של דיא סבע בתחילת העונה ושל צ'ארון שרי בינואר, נאלצו להשתנות מספר פעמים. לעומת עונה שעברה, בה שחקן מהקבוצה זכה פעמיים ברציפות בתואר מלך השערים (עומר אצילי) וגם היה בין המובילים בבישולים, העונה היא מגוונת בהרבה. ערן זהבי מוביל את מכבי תל אביב עם 25.6% מהבעיטות לשער (98) ו-28.2% מהבעיטות למסגרת (37). דור תורג'מן עם 10.2% נמוך מהבעיטות לשער ו-12.2% מהבעיטות למסגרת, דור פרץ עם 13.3% מהבעיטות לשער ו-12.2% למסגרת.
בחיפה המובילים, מבין השחקנים שעדיין בקבוצה ולפי נתוני מנהלת הליגה, הם ענאן חלאיילי (14.8% מהבעיטות לשער ו-13.2% למסגרת, בשל נטייתו לבעוט מחוץ לרחבה), דין דוד (14.5% מהבעיטות לשער, 16.7% מהבעיטות למסגרת) ופרנטזדי פיירו (13.3% מהבעיטות לשער, 17.4% מהבעיטות למסגרת). החלק היחסי של זהבי מהאיומים לשער לא רחוק מזה של פיירו ודוד ביחד, 25.6% לעומת 27.8%. העומס עליו, כשהוא משחק, מתקרב לזה שיש על שניהם ביחד. הבעיה הזאת לא נמצאת רק בבעיטות לשער.
התל אביבים מחזיקים משמעותית יותר בכדור מאשר הירוקים (65.84% מהזמן לעומת 56.79%), אך חיפה בועטת יותר למסגרת. לכן הנקודה השלישית בה ננסה להשוות בין ה"עצימות" על המגרש הולכת דווקא לחלק ההגנתי. מכבי חיפה מתקלת יותר ממכבי ת"א, כשהירוקים שניים בליגה עם 377 תיקולים למשחק לעומת 338 צהובים. ההבדל בכמות חילוצי הכדור נמוך - 1,265 לחיפה לעומת 1,240 למכבי תל אביב.
ואן אובריים, קניקובסקי ופרץ, שלישיית הקישור של מכבי ת"א, אחראית ל-34.2% מהתיקולים של הקבוצה. שלושת הקשרים המובילים שכרגע בחיפה במדד, לצורך העניין ג'אבר, מוחמד ורפאלוב, עם 26.5% (ו-100 תיקולים לעומת 115). גם בקטגוריה הזאת, קטגוריה שדורשת פיזיות מן הסתם יותר ממסירות, אנחנו רואים שהעומס הצהוב מתנקז בחלקים ספציפיים.
בסופו של דבר סטטיסטיקה היא אוסף נקודות שעוזר לחבר תמונה שלמה יותר, בטח בספורט. כשרובי קין מציב 11 שחקנים על המגרש הוא לא מתעסק בכמות התיקולים המצטברת, כמות הבעיטות לשער וכן הלאה, אבל יכול להיות שחלק מהרענון המתבקש של ההרכב המוצלח של מכבי ת"א יהיה שיותר אנשים יעשו יותר דברים. מצב בו שחקן אחד בועט לשער, שלושה שחקנים אחראים לרוב התיקולים ושחקן אחד לרוב הדריבלים פשוט מתיש אותם, ויש להם מספיק כישרון בשביל שעוד שחקנים יעשו יותר דברים. המפתח הוא בגיוון.
