אלכסנדר פולוקארוב ייזכר לנצח כאחד הבלמים הזרים המשובחים שנחתו בישראל. הבלם שנולד בלוהאנסק, אוקראינה (כשעוד היתה ברית המועצות), נחת בישראל בקיץ 1991 - כשהצטרף למכבי תל אביב. שלוש שנים הוא שיחק במדיה, והיה שותף גם לזכייה באליפות של עונת 1991/92, ששברה רצף שלילי בן 13 שנה. לאחר מכן, שיחק גם במכבי הרצליה, הפועל ירושלים ועירוני אשדוד - עד שעזב את הארץ וחזר לעונת פרישה במדי טורפדו מוסקבה הרוסית.
אבל לא כל הזכרונות שלו במועדון היו סימפטיים. בדיוק היום, לפני 30 שנה, הוא היה שותף לתבוסה גדולה שהמועדון חווה - ההפסד 5:0 למכבי חיפה בקריית אליעזר, בפברואר 1994. בראיון מיוחד לערוץ הספורט, פולוקארוב סיפר על חוויותיו מהמשחק.
"אני לא זוכר טוב את המשחק, אבל אני זוכר שבלילה לפני המשחק היה לי כאב שיניים. הלכתי למרפאה בלילה, ועברתי ניתוח קל. למחרת היה משחק ולא הרגשתי טוב, אבל סיימתי אותו. מה שאני זוכר הוא ששבוע אחר כך, ניצחנו את חיפה 1:2 בגביע". כמו כן, הוא סיפר על האווירה במכבי תל אביב אחרי המשחק: "בדרך כלל אחרי תבוסה כזו, יש שקט. לא דיברו בחדר ההלבשה, לא היה מצב רוח. משחקים כאלה אתה מנסה לנתח ואז לשכוח".
בנוסף, סיפר על החוויות שלו מישראל: "הזכרונות שלי? אני זוכר את המשחק הראשון במכבי תל אביב, שלקחנו אליפות וגביע. זוכר איך כשהגעתי, ביקרתי בכותל המערבי, בכנסיית הקבר ובים המלח". ברמת הכדורגל, פולוקארוב נזכר: "המשחק הכי זכור שלי הוא משחק גביע, כשכבשתי שער מטורף נגד צפרירים חולון, כמעט יצאתי מהמגרש". השער הובקע בחצי הגמר של עונת 1993/94, במשחק שהסתיים ב-3:3 ומכבי ת"א ניצחה בפנדלים.
פולוקארוב נשאר בכדורגל מאז, והיום הוא עובד בבית ספר לכדורגל, כסגן מנהל. האם שמר על קשר עם מישהו מישראל? בלם העבר, היום בן 64, ציין את חברו, אלכסנדר אובארוב, איתו הוא הגיע לישראל: "אני מדבר רק איתו מאז, הוא היה שחקן גדול והוא גם בן אדם גדול. אני יודע שמכבי בפסגה ונאבקת עם מכבי חיפה על האליפות. אני מדבר עם שורה אובארוב, הוא מעדכן אותי בכל מה שקורה".
מסר אחרון לישראל? "רוצה לשלוח דרישת שלום לכל החברים שלי בקבוצה, מאחל בריאות ושקט לכולם בישראל".