איך מתחילים לסכם סיבוב שהרגיש כמו עונה שלמה, בעונה (סדירה) שמרגישה כמו שתיים? מי זוכר שאת הסיבוב התחלנו באופוריה, עם פער 10 בפסגה, ותחושה שאפשר לסגור את העונה עוד בדצמבר. השחקנים ואנחנו עברנו לוח משחקים שלא היה מבייש קבוצת NBA, הפער נעלם כלא היה, ואפילו בילינו שעתיים במקום השני.
רגע לפני שמתחילים את הפלייאוף, חשבתי לסכם את הסיבוב דרך מספר סיפורי משנה מרכזיים:
1. החיים בלי מילסון – זה שמילסון היה בינגו ממבט ראשון, כולנו יודעים. גם לא אחדש אם אומר שהוא שחקן הכנף לו ייחלנו בשנים האחרונות. אבל לומר שהערכתי (ואולי לא רק אני) את ההשפעה שלו נכונה? בהחלט לא. כן, הוא היה מצוין בסיבוב הראשון, אבל על הספסל חיכה קיקו, שחשבתי שישתלב ויראה למה האמינו בו. היו גם דוידה, יונתן כהן, זהבי שכבש בכל משחק, ודן ביטון שנראה כמו השחקן לו חיכינו כמה שנים. אבל ברגע שמילסון הלך, קיבלנו מכבי תקועה. ברגע שחזר, הכל השתחרר. ואוי כמה שהוא היה חסר בעוד מאורע אחד ספציפי.
2. אולימפיאקוס, חלק 1 – רבים לא מאמינים לי, אבל שום דבר, כולל מה שקרה במשחק השני, לא יוכל לקלקל לי את החוויה מהמשחק הראשון ביוון. אולי זה בזכות זה שהייתי שם. אולי בגלל שזו הייתה חווית כדורגל כל כך אדירה, שפשוט עולה לי חיוך כל פעם שאני נזכר בה. ואולי כי, בניגוד לטראומת זניט, מדובר על שני משחקים שונים, אז המוח שלי מצליח לבצע את ההפרדה. אבל אותו שבוע, בו התפללתי ליעד טוב בהגרלה של רבע הגמר, היה שבוע אופוריה, שגם הסוף לא קלקל.
3. אולימפיאקוס 2 – לאבד 10 נק` הפרש בפסגה ולרדת למקום השני זו מכה לא פשוטה. להתחיל ברצף התאוששות בליגה ואז לחטוף שישייה משפילה באירופה, זו מכה שעלולה להיות מכרעת.
4. התאוששות ממשברים – מכבי של השנה, לצד רגעי הקריסה, הראתה יכולת מרשימה להתאושש ממכות, שכל אחת מהן בנפרד יכלה לפרק קבוצה. הניצחון על הפועל חיפה היה משחק שמגדיר עונה. התיקו של חיפה עם הפועל באותו הזמן היה בונוס נחמד. אין לדעת איך הקבוצה תראה בשנה הבאה, אבל הבסיס לקבוצה הזו נבנה, ומגלה אופי חזק. כמו שאנחנו מצפים תמיד ממכביסטים.
העונה הזו, עם כל המורכבויות שלה, עם כל הנרטבים (מי יותר נכון ומי פחות), מספרת סיפור די פשוט בסופו של יום – על עליונות מוחלטת של קבוצה אחת. זו שסיימה את הסיבוב הראשון בפער 10 נקודות בפסגה, ולאחר סיבוב מלא תהפוכות, תפתח את הפלייאוף בפער די דומה, ותודה לבית הדין ששיפר עוד קצת את המצב.
