אמנם שנת 2023 הייתה, מבחינתנו אוהדי מכבי חיפה, שנת שיא של הישגים ספורטיביים אדירים, אבל ברמה הלאומית-קולקטיבית, אין ספק שמדובר בשנה השחורה ביותר בתולדות מדינתנו. כמה סימבולי, אם כן, שגם את המשחק האחרון ששיחקה מכבי חיפה בשנה האזרחית הארורה הזו, נרצה לשכוח וכמה שיותר מהר. באמת, אני רוצה להיפטר מסיכום המשחק הזה במהירות ובכמה שפחות מגע, כמו לנקות בוץ (או משהו גרוע יותר) מנעל. יאללה, נעשה את זה זריז, כי בכל זאת, יש עוד על מה לדבר:
האווירה בבלומפילד הייתה נהדרת, שני קהלים שהגיעו אש (עוד על כך בהמשך), תפאורה נהדרת שלגמרי לא הלמה את מה שקרה על הדשא. מכבי חיפה עלתה בהרכב שהוא 90 אחוז אילוץ, מכורח הנסיבות, הפציעות והעומס, מול הפועל תל אביב חבולה וחסרה בעצמה. לילה ראשון בלי אמא עבדולאי... לומר שתכנית המשחק המקורית של דגו לא עבדה יהיה אנדרסטייטמנט בערך כמו לומר שגרטה טונברג היא לא מהדמויות האהובות בישראל כרגע.
שלושת הבלמים, בין אם מתשישות או מחוסר תיאום, לא הצליחו לשלוח קדימה כדורים בתדירות גבוהה, הקישור היה מפוזר על פני כל ארץ וההתקפה מדי פעם מסרה ד"ש בקול ענות חלושה. בין לבין, הפועל תל אביב שהתגוננה והתכוננה היטב, שלחה קדימה שחקנים להתקפות מעבר מסוכנות. זה לא שהם הגיעו לים של מצבים, אבל בהחלט היינו חשופים יותר מבדרך כלל.
בפתיחת המחצית השנייה, חילופים נכונים של דגו העירו טיפה את ההתרחשות, אבל עדיין, לא הגענו למספיק מצבים, ושחקני ההכרעה שלנו היו עייפים מאוד ולא מדויקים בעליל. לא שפיירו, נניח, מדויק גם כשהוא טרי, אבל מצ'ארון שרי הייתי מצפה להרבה יותר עם כמות הבעיטות שלו לכיוון השער של הפועל תל אביב.
כך או כך, כשרוב השחקנים מתחת לרמתם והעייפות, ובעיקר הקוצר בסגל, נותנת את אותותיה, שמטנו שתי נקודות מאוד חשובות, ייתכן ואפילו קריטיות, להמשך הדרך. פער שמונה זה כבר לא מעט, בכלל. עכשיו, בבקשה, הרשו לי להפסיק לדבר על המשחק המגעיל הזה, ותודה לכם מראש.
נראה לי מיותר להתעסק שוב בעניין בניית הסגל, המסמר הזה קיבל כבר מספיק מכות על הראש. מעבר לכך, נראה לי שגם במכבי חיפה הפנימו את העניין מעל ומעבר, ופועלים באופן נחוש ורציני לתקן את המעוות. קני סייף, גדי קינדה וככל הנראה גם דניל לסובוי, אמורים לתת לנו אוויר ותוספת איכות רצינית לאופציות מן הספסל לקראת ההמשך. אני מעריך שלא תם מסע הרכש, וטוב שכך, כי יש עוד ים של זמן ומחזורים לשחק. מי שציפה לקרוא כאן סיכום של העונה או משהו בסגנון, צר לי לאכזב אתכם. זה לא הזמן ובטח גם לא הסיטואציה שבה נכון לעשות כך.
גם אם אכן נפסיד את תואר האליפות, כפי שמסתמן כרגע, יש למכבי חיפה מטרות מאוד משמעותיות להמשך הדרך, בארץ ובאירופה. החשובה מכולן היא לבנות את השושלת הבאה, על הבסיס החזק והבריא שהתעצב במהלך החודשים האחרונים. ממה שאני רואה, וממה שמשתקף ממהלכי חודש ינואר, במכבי חיפה מבינים את זה מצויין. מה שבטוח, אסור לנו לחטוא בהתבטלות הרופסת של שנים עברו, בשום שלב ובשום סיטואציה של העונה. לא זו ולא אלו שיבואו.
הפועל פתח תקווה, רביעי. לא משנה מה יביא עלינו הגורל, אנחנו צריכים להמשיך קדימה בראש מורם.
טוב, ועכשיו, ברשותכם, נידרש לסוגיה הבלתי נגמרת של אוהדים-משטרה-אבוקות. רעיון הצבת המגנומטרים, בארומה חריפה של כניסה לכלא מקסימום סקיוריטי, כצפוי, התברר כרעיון מבריק ומוצלח מאוד. לא זו בלבד שצמצמו את כל הכניסות לכדי פשפש שבו יכול אדם אחד להידחק בקושי רב, הרי שבמבחן התוצאה, כפי שראיתם, מתברר שהאוהדים נותרים כשידם על העליונה. גם הצעדים הדרקוניים של משטרת ישראל, שעושה כל מה שהיא יכולה, יחד עם המנהלת וההתאחדות, בכדי להשניא ולהקשות את חוויית הצפייה וההגעה לאצטדיון, לא עוזרים במיל.
תצוגה מרהיבה ונהדרת של פירוטכניקה קרה מתוצרת מכבי חיפה, ועוד ניצחון במלחמת החתול ועכבר הבלתי נגמרת הזאת.
כל הדיבורים על הסדרת פירוטכניקה, כצפוי, נזנחו, ושינויי התקנון המסתמנים מראים שאין לאף אחד ממקבלי ההחלטות שום רצון לנסות ולפתור את המצב בהסתכלות ריאלית ובהבנה של המצב. עוד עונשים ועוד יחס לאנשים נורמטיביים שמגיעים לבילוי אסקפיסטי כאל אסירים מסוכנים, הנצחה של המצב שבו הפירוטכניקה היא פשע בל יסולח, הרי אין לנו בעיות בטחוניות אחרות דחופות יותר כרגע...
בכל התקופה הנוראית הזו שאנחנו עוברים, אוהדי הכדורגל הוכיחו סולידריות אדירה, גם כלפי קהילות האוהדים שלהם עצמם וגם כלפי קהילות אוהדים אחרות, נתנו כתף ותרמו כסף, זמן ודם בעבור המאמץ הלאומי ובעבור הנצחת אחינו הנופלים. אנחנו הכל חוץ מפושעים, והגיע הזמן להפסיק לבזות אותנו בבידוקים משפילים וביחס משפיל רק כי מישהו במטה המשטרה מרגיש מכה קלה באגו על פאקינג הדלקת אבוקות.
הקיר כבר מפורר לגמרי מהמכות שנותנים לו כל מקבלי ההחלטות עם הראש. לכל התסבוכת היקרה, המיותרת והכל כך מטופשת הזאת פיתרון אחד: הסדרת נושא האבוקות. אמרתי את זה אלף פעם, אומר את זה אלף פעם נוספות. עד שייקלט.
שנה טובה וירוקה לכולם, שנזכה לחגוג בקרוב עם כל החטופים שישובו אלינו, במהרה בימינו אמן.
