אחד הסיפורים הגדולים בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. סאן מנחם, מי שעד לא מזמן היה מגן נבחרת ישראל, נמצא על סף סיום הקריירה. בראיון לפודקאסט "גורמים במועדון" של מכבי חיפה, השחקן סיפר על המחשבות על פרישה, אך חשף סיפורים מרתקים על תקופת גיא לוזון, היחסים עם מרקו בלבול, דרבי המכות ועונת הצ`מפיונס.
העונה הראשונה בחיפה
"הגעתי מרמה"ש לסגל שופע בשחקנים וכוכבים. בכל פעם שהייתי נכנס לכפר גלים, הייתי עושה `שמע ישראל`. לא הייתי מאמין. יוסי בניון היה לוקח אותי מהבית. גם בחלום הכי ורוד שלי, לא חשבתי שאני אגיע למועדון בסדר גודל כזה. לקח לי המון זמן להבין איפה אני נמצא".
התקופה תחת גיא לוזון
"נכנסתי עם גיא לוזון לשיחה ואמר לי שעומרי בן הרוש לפניי ואם לא הוא, הוא מעדיף את שי בן דוד לפניי. אמרתי לו `אוקיי, מקובל עליי. תן ללכת להשאלה`. הוא ביקש 24 שעות לקבל החלטה. באתי אליו באימון שלאחר מכן ואמרתי לו שיש לי הצעה מק"ש ואני אחזור בעונה הבאה ונראה מה קורה. הוא ענה לי שלא הבנתי אותו נכון. קלטתי שהוא רוצה שאני אשאר, אבל שלא אקבל הרבה דקות. בסופו של דבר יצאתי לק"ש. זה היה מקום לא פשוט. קיבלתי הלם. במכבי חיפה יש לך הכל מבחינת התנאים. העונה הזו בישלה אותי כדי לחזור למכבי חיפה מהדלת הקדמית. כשחזרתי, זה לא היה ככה עם צוות המאמנים ההולנדי. הם אמרו לי `מגן שמאלי, אתה לא`. התאמנתי עם קשרי האמצע".
הספסול בתחילת הדרך של מרקו
"אכזבה מטורפת. הוא לא נתן הסברים. הוא הכניס את רז להרכב וזהו. התחושות הן קשות, כי אני מתאמן טוב ונראה טוב ובכל אימון אני נותן 3,000 אחוז. שחקנים זרים שהיו בסגל היו שואלים למה אני לא משחק. אמרו דברים שאני לא יכול להגיד. `מה עשית לו שהוא לא נותן לך לשחק?`. זה היה מכניס בי תסכול. הגעתי לשלב שאמרתי `די`. אני חייב להפסיק את זה. אם אני מגיע לאימון... זה היה אימון מחליפים.. והוא שם אותי בקבוצה שהיא לא... ואני מפסיד וחם וקשה לי מאוד להפסיד, קורה משהו שלא צריך לקרות. החלטתי לא להגיע לאימון. קיבלתי טלפונים מהאדם הכי זוטר ועד הכי... לא עונה לאף אחד. אחרי ארבעה אימונים. התקשר יענקל`ה וביקש לדבר ב-4 עיניים. אמרתי לו שמרקו שם עליי איקס".
מנחם המשיך: "אני ראשון באימונים, ראשון במקצוענות. אין שום סיבה הגיונית שאני לא אשחק. זה שינה לי את הקריירה, כי האופי שלי נבנה בסיטואציה הזו. מרקו עוד היה אומר לי שהצ`אנס שלי קרב ובא. `תמשיך כמו שאתה, אבל הקרוס שלך לא מספיק טוב`. אמרתי אוקיי, נעבוד על קרוסים. הייתי נשאר כל פעם אחרי האימון ועושה קרוסים לרחבה ריקה. עובר עוד שבוע, שבועיים. הגעתי למצב שהחלוצים היו מבקשים שאני אשאר איתם להרים להם. רוצים רק את הקרוסים שלי. אמרתי `יופי, ניכנס למרקו לשיחה`. נכנסתי אליו והוא אמר לי `אני רואה שהקרוס שלך השתפר, אבל הטיימינג להתקפה הוא עוד לא מספיק טוב`. אמרתי לעצמי `אוקיי, בוא נעבוד על הטיימינג`. לקחתי את פול העוזר מאמן, מעמיד אותו בחצי עם 30 כדורים, עושה כניסות מהקו השני. שבוע, שבועיים. משפר את זה. נכנס למרקו ואומר `מה עכשיו תגיד, שמשחק הראש לא טוב? מתי יגיע הצ`אנס?`".
עוד מהמגן: "הוא (מרקו בלבול) עונה לי שזה קרב ובא. ככה שבועות, חודשים ושורפת לך הנשמה. זה בוער בך. ובאיזשהו שלב מגיע הצ`אנס שלי. ובגלל שהתאמנתי ככה והשקעתי ושמתי את הכל בצד, לקחתי את הצ`אנס ב-10 ידיים. משם רצנו והגענו למקום השני והקבוצה התחילה להתייצב. הקבוצה הזאת החזירה את הקהל והמועדון למקום הראוי לו. זה היה אומנם המקום השני, אבל זה התחיל להתגבש למה שהמועדון הזה רגיל. אני לא כועס על מרקו, אני מודה לו. עם כל הכאב והצער שהוא גרם לי, אני מודה לו. בסופו של דבר הוא יצא הכי גבר. יום לפני שהוא עזב, הוא קרא לי לחדר ואמר לי `אתה הטעות הכי גדולה שלי בקריירה. הגעתי עם ההחלטה מהבית שאת המגן השמאלי אני מחליף. לא משנה איך היית נראה, רז היה משחק. אתה גרמת לי להבין שגם אני יכול לטעות`. היום אנחנו ממש בטוב. היום אנחנו מדברים".
השנים הקשות
"היה סגל לא פשוט. הייתי ילד, לא דיברתי, אבל ספגתי מה שכל אחד אומר. בחרתי מה להכניס אליי ומה לנקות. היו תקופות קשות, אבל ידעתי בלב שלם שברגע שזה יהיה בצד השני, זה יהיה משהו שאין להסביר במילים. הייתי שם על זה בית. זה מה שקרה" הקהל;"מבחינתי, הקהל והמועדון הם הכי גדולים בעולם. לא רואה את עצמי בשום מועדון אחר ולא רואה מועדון שמתקרב אליו בטירוף לכרטיסים וההערצה האינסופית. איפה שאני לא הולך במדינה, אני פוגש אוהד מכבי חיפה. אוהד שרואה אותך ומתרגש. זה מטורף. אין לזה הסבר".המשמעות של מכבי חיפה עבורו "אם אתה שם בצד את הכדורגל, זה מועדון שבנה אותי מבחינת האישיות שלי, האדם שאני. הגעתי כילד שלא יודע מה זה החיים. המועדון הזה לוקח אותך כל הזמן ללעשות טוב לאחר. זה מבחינתי הכל. השלט שתלוי בקצף... יכולים להסתכל על זה כעוד משפט. זה ממש ככה. כשאתה מכיר את האנשים שמנהלים את המועדון הזה, אתה מבין למה הם שמו את המשפט הזה. שזו דרך החיים שלהם. המועדון הזה נותן לך דרך חיים ובונה אותך".
הדרבי של המכות
"זה התחיל בדרבי לפני כן שהם ניצחו אותנו. ברק (בכר) יודע איפה לשחק לך. הוא הכיר אותנו די טוב. בחדר ההלבשה יש לנו טלוויזיה גדולה, כמו מקרן. גל אראל העלה באינסטגרם את הכריש אוכל את הקוף או משהו כזה. התחילו להתגרות. הוא שם לנו את זה ולי היה משהו בקרסול. אמרתי לברק שאני לא מאה אחוז ואני מעדיף להתחיל על הספסל, אבל אם הוא צריך אותי, אני פה. במחצית ברק אמר לי `סאן קום, אתה נכנס`. יושב לי בראש מה הם עשו לנו. לא עברו שתי דקות וכבשתי מקרן. 0:1. רצתי לכיוון הדגל ומשום מה... גל אראל. הפרצוף שלו הופיע שם. אם נטע לא עוצר אותי, כנראה שאני מסיים את המשחק באדום שניה אחרי הגול. משהו השתחרר בי. אמרתי את מה שאמרתי ואני אומר `יאללה יא סמרטוטים, הביתה`. עדן בן בסט החליט שהוא נכנס לדשא ומשם הכל כבר היסטוריה".
העלייה לליגת האלופות
"רציתי לעזור לקבוצה, אבל הייתי נטול אגו. ידעתי שגם אם במשחק הזה ספציפית זה לא אני, אני הבאתי אותנו לשם. כמובן עם עוד הרבה שחקנים, אבל אני חלק מזה. בגלל זה הרגשתי כ"כ שלם. הרגשתי כאילו הייתי שם 90 דקות והזעתי. כולנו היינו חלק מהדבק הענק הזה שיילך איתך לכל החיים. גם בחלומות הכי ורודים, לא חשבתי שאגיע לזה. לרמה שאעמוד ואשחק מול השחקנים הכי גדולים בעולם. זה היה אובר. טו מאץ`. זה מעל הטבע, מעל הציפיות והחלומות. זה לא יכול להשתוות לכלום".
הפציעה בראש
"אם יש מצב שאני צריך להרחיק כדור כדי למנוע גול של היריבה, אני אעשה את זה גם אם זה יעלה בגופי. אני לא חושב על זה. זה לא משהו שנכנס לי לראש. כך היה נגד ריינה. הרגשתי שאני יכול לתת גול, ואני חייב לתת גול. לשים את הראש בשיא העוצמה. ראיתי את הסרטון רק לא מזמן. מזעזע. לפי מה שראיתי בסרטון איבדתי הכרה לפני המגע בדשא. ראיתי את התגובות וזה פירק אותי. סיטואציה מורכבת. יש פציעות שאתה יודע מה הצפי שלהן. פה אין צפי. בגלל שהיה לי פרכוס. אחרי כל הבדיקות, ב-2017 עשיתי סי.טי ו-MRI שהיה תקין. בין 2017 לינואר 2023, לא היה משהו שיצר דימומים. האירוע האחרון היה הקריטי. ראו כמה מוקדים שנובעים מהפגיעה עצמה. הפרכוס הזה הוא הפחד מלחתום לי לחזור לשחק כדורגל. אומרים שעוד מקרה כזה, זה מחלות שאני לא רוצה להזכיר אותן. יצאתי מעבר לים למקומות שרואים את זה הרבה כדי שיתנו את חוות הדעת שלהם. לזה אני מחכה כרגע. אני חושב על פרישה, אבל כשנגיע לגשר, נחצה אותו".
העונה הנוכחית
"זה בדיוק הזמן לתת לילדים האלה את הבמה. גדל לנו פה דור מצוין. הם שם. אנחנו זכינו ל-4-5 שחקנים שהם באמת משמעותיים, גם בטורניר וגם בקבוצות. הם עושים עבודה מדהימה. עוד צריך ללטש אותם המון. יש להם המון להשתפר, אבל הבסיס מאוד איכותי וטוב".
