אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע, היא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בכדורגל הישראלי. ברקת הפכה את המועדון לאחד הגדולים בישראל וממשיכה להוביל אותו גם היום, בעת מלחמת חרבות ברזל. ברקת התראיינה לכנס "מובילות את ישראל" של כלכליסט וחשפה חלק ממה שעובר על ב"ש ועליה בזמן המלחמה.
ברקת אמרה: "היה מאוד מאתגר לנהל קבוצת כדורגל אחרי ה-7.10. זה הכניס אותנו לפרופורציה והכדורגל איבד מחשיבותו. כמו כל המדינה התגייסנו וניצלנו את המשאבים שלנו: השחקנים והצוות. ביקרנו בבתי מלון בכל הארץ, שיחקנו עם ילדי המפונים וביקרנו בבתי חולים. מאמן הקבוצה, אליניב ברדה, יחד עם שחקנים נוספים, שלח דרך הרשתות החברתיות ברכת יום הולדת לאוהד מונדר שהיה חטוף בעזה ביום הולדתו. הברכה שודרה בטלוויזיה וברדיו הישראלים, ומשם הצליחה להגיע לאוהד עצמו כשהיה בתוך עזה".
"כל הפעילות התבססה על פעילות קהילתית. השחקנים הזרים שלנו עזבו את הארץ עם תחילת הלחימה. לאחר פרק זמן מסוים, מנהלת הליגות לכדורגל החליטה לחזור לשחק, אני בליבי אמרתי איך אפשר לחזור לשחק כשהילדים שלנו בעזה? ואכן חזרנו לשחק ומאז כל משחק מתחיל בפעילות שקשורה ל-7.10, בין אם זה לשוטרים שנפלו ב-7.10 והילדים שלהם ליוו את השחקנים, מחוות לחטופים שחזרו, לפצועים ועוד. גם הנצחונות אינם אותו דבר כי הלב מאוד כאוב".
הבעלים המשיכה: "בינואר, כשרצינו להביא שחקנים זרים היה קשה, לא כל שחקן רוצה להגיע למדינה במלחמה ואפשר להבין את זה. עם זאת, הזרים שלנו היו השגרירים הכי טובים לישראל, הקפטן שלנו, מיגל ויטור, שהוא פורטוגלי ומשחק בנבחרת ישראל - הוא ואשתו עשו לנו שירות יוצא מן הכלל. הבנות שלו מדברות עברית שוטפת וכו`. צריך להיעזר בשחקנים הזרים".
ברקת חשפה שבנה ובעלה, אלי ברקת בן ה-60, התגייסו ונכנסו לחאן יונס. "כשחזרנו לשחק כדורגל, בעלי היה בחאן יונס. אני לא יכולתי להביא את עצמי להגיע למשחק. מהרגע שנכנסתי לכדורגל, הוא ליווה אותי לכל משחק וכשהוא היה בחאן יונס, לא יכולתי להגיע. יש את הדיסוננס בין שגרת חיינו לבין מה שכל אחד עובר בפן האישי", אמרה.
בהמשך, היא התייחסה לשילוב נשים בספורט הישראלי: "כשאני נכנסתי לעולם הזה, אני בטוחה שהרבה גבות הורמו. בסופו של דבר, צריך להגיד את האמת: אנחנו נמדדות במבחן התוצאה. כשאנחנו עושות עבודה טובה, אז סומכים עלינו. קיבלתי פרגון עצום מהקולגות שלי. זו החובה שלנו. נכון, יותר בוחנים אותנו, אבל ברגע שפרצנו את תקרת הזכוכית – השמיים הם הגבול, לכל אישה, בכל תחום. כדורגל הנשים היו מתוגמל מאוד. אנחנו פותחים בקרוב קבוצת נשים, אז אני מעורה בנושא. כשהנשים יביאו הישגים זה דבר שיגרור דבר, אין לי ספק שגם שם תפרץ תקרת הזכוכית".
ברקת נשאלה איך מביאים נשים לכדורגל ואמרה: "זה תהליך. יש לי 3 בנים. הדוגמא שהם רואים – אמא עובדת ומתפתחת – זה מעודד בשבילם איך הם רוצים לראות את החיים שלהם. אין לי ספק שהיום ילדות גדלות לא כמו פעם. יש להן מודלים לחיקוי. הן מתקדמות ויודעות שהן יכולות לעשות כל מה שהן רוצות. אין לי ספק שתהיה היענות גדולה לקבוצה שלנו".
ברקת אמרה: "היה מאוד מאתגר לנהל קבוצת כדורגל אחרי ה-7.10. זה הכניס אותנו לפרופורציה והכדורגל איבד מחשיבותו. כמו כל המדינה התגייסנו וניצלנו את המשאבים שלנו: השחקנים והצוות. ביקרנו בבתי מלון בכל הארץ, שיחקנו עם ילדי המפונים וביקרנו בבתי חולים. מאמן הקבוצה, אליניב ברדה, יחד עם שחקנים נוספים, שלח דרך הרשתות החברתיות ברכת יום הולדת לאוהד מונדר שהיה חטוף בעזה ביום הולדתו. הברכה שודרה בטלוויזיה וברדיו הישראלים, ומשם הצליחה להגיע לאוהד עצמו כשהיה בתוך עזה".
"כל הפעילות התבססה על פעילות קהילתית. השחקנים הזרים שלנו עזבו את הארץ עם תחילת הלחימה. לאחר פרק זמן מסוים, מנהלת הליגות לכדורגל החליטה לחזור לשחק, אני בליבי אמרתי איך אפשר לחזור לשחק כשהילדים שלנו בעזה? ואכן חזרנו לשחק ומאז כל משחק מתחיל בפעילות שקשורה ל-7.10, בין אם זה לשוטרים שנפלו ב-7.10 והילדים שלהם ליוו את השחקנים, מחוות לחטופים שחזרו, לפצועים ועוד. גם הנצחונות אינם אותו דבר כי הלב מאוד כאוב".
הבעלים המשיכה: "בינואר, כשרצינו להביא שחקנים זרים היה קשה, לא כל שחקן רוצה להגיע למדינה במלחמה ואפשר להבין את זה. עם זאת, הזרים שלנו היו השגרירים הכי טובים לישראל, הקפטן שלנו, מיגל ויטור, שהוא פורטוגלי ומשחק בנבחרת ישראל - הוא ואשתו עשו לנו שירות יוצא מן הכלל. הבנות שלו מדברות עברית שוטפת וכו`. צריך להיעזר בשחקנים הזרים".
ברקת חשפה שבנה ובעלה, אלי ברקת בן ה-60, התגייסו ונכנסו לחאן יונס. "כשחזרנו לשחק כדורגל, בעלי היה בחאן יונס. אני לא יכולתי להביא את עצמי להגיע למשחק. מהרגע שנכנסתי לכדורגל, הוא ליווה אותי לכל משחק וכשהוא היה בחאן יונס, לא יכולתי להגיע. יש את הדיסוננס בין שגרת חיינו לבין מה שכל אחד עובר בפן האישי", אמרה.
בהמשך, היא התייחסה לשילוב נשים בספורט הישראלי: "כשאני נכנסתי לעולם הזה, אני בטוחה שהרבה גבות הורמו. בסופו של דבר, צריך להגיד את האמת: אנחנו נמדדות במבחן התוצאה. כשאנחנו עושות עבודה טובה, אז סומכים עלינו. קיבלתי פרגון עצום מהקולגות שלי. זו החובה שלנו. נכון, יותר בוחנים אותנו, אבל ברגע שפרצנו את תקרת הזכוכית – השמיים הם הגבול, לכל אישה, בכל תחום. כדורגל הנשים היו מתוגמל מאוד. אנחנו פותחים בקרוב קבוצת נשים, אז אני מעורה בנושא. כשהנשים יביאו הישגים זה דבר שיגרור דבר, אין לי ספק שגם שם תפרץ תקרת הזכוכית".
ברקת נשאלה איך מביאים נשים לכדורגל ואמרה: "זה תהליך. יש לי 3 בנים. הדוגמא שהם רואים – אמא עובדת ומתפתחת – זה מעודד בשבילם איך הם רוצים לראות את החיים שלהם. אין לי ספק שהיום ילדות גדלות לא כמו פעם. יש להן מודלים לחיקוי. הן מתקדמות ויודעות שהן יכולות לעשות כל מה שהן רוצות. אין לי ספק שתהיה היענות גדולה לקבוצה שלנו".
